המערות חצובות  בסלע  גיר  רך.  המערה  המזרחית  (איור 1)  כוללת פיר  כניסה מלבני (0.70 × 1.75 מ', 0.9 מ' גובה) וחדר קבורה יחיד. הדופן המערבית שלה נפגעה בחלקה בעבודות הפיתוח ואילו הדופן הצפונית נהרסה לגמרי. בפתח הפיר חצובות שתי מדרגות. הפיר מקורה בשלושה לוחות אבן. הוא מוליך אל פתח (0.50 × 0.57 מ'), שלצדו התגלה באתרו לוח סגירה מאבן. מן הפתח יורדות שתי מדרגות חצובות אל חדר הקבורה. בדפנות הדרומית והמערבית של חדר קבורה השתמרו שני מקמרים ובכל אחד מהם שתי שקתות קבורה; אפשר שגם בדופן הצפונית היו חצובים מקמר ושקתות קבורה. השקתות שבמקמר הדרומי של המערה השתמרו בשלמותן (0.55 × 1.70 מ', 0.5 מ' עומק) ותקרתן בצד המערבי קשותה, כנראה מקום הנחת ראש הנקבר. במילוי שעל קרקעית המערה התגלו עצמות אדם מפוררות. המערה תוארכה על סמך תוכניתה לתקופה הביזנטית.

המערה המערבית כוללת חדר קבורה מלבני (2.1 × 2.9 מ', 1.9 מ' גובה ממוצע; איור 2); דופנה המערבית נהרסה בעבודות הפיתוח. פתח המערה לא השתמר, אך נראה כי הוא היה קבוע בדופן המערבית. בכל אחת מהדפנות הצפונית, הדרומית והמזרחית של המערה נחצב מקמר ובו שתי שקתות קבורה (0.6 × 2.1 מ' בממוצע, 0.6-0.3 מ' עומק). בשקתות נחצבה תמיכה מוגבהת לראש הנקבר (0.3 × 0.6 מ'). הממצא הקרמי במערה כולל ברובו שברי נרות מהתקופות הביזנטית (המאות הד'-הז' לסה"נ) והאומיית (המאה הח' לסה"נ). על סמך תוכנית המערה נראה כי היא נחצבה בתקופה הביזנטית, ואפשר שהמשיכה לשמש בתקופה האומיית.