בחודש אפריל 2000 נערכה חפירת הצלה בתל א-תורמוס שבשדות מושב ערוגות (הרשאה מס' 3228-
A*; נ"צ — רי"ח 1784/6261; רי"י 1284/1261), לאחר שהתגלו שרידים עתיקים במהלך בדיקות להנחת צינור מים. החפירה, מטעם רשות העתיקות, נוהלה על ידי א' זלין, בסיועם של ו' אסמן ור' גראף (מדידות ושרטוט), ש' לביא (רפאות) וא' דודין (ציור).
שטח החפירה (3 × 8 מ'; איור 1) נמצא בשוליים המערביים של התל, והוא מכוסה בערמות פסולת מהכפר הערבי ששכן במקום עד שנת 1948. בחפירה נחשפו שרידים של מוקד שרפה (לוקוס 100; 0.6 × 1.1 מ'), שמיתארו דמוי אגס. מסביב למוקד התגלו פיסות צרופות של טין שהיה מעורב בו קש; נראה שפיסות הטין שימשו לדיפון המוקד. בתוך המוקד התגלו באתרם שני כלי חרס (איור 2), בהם פערור (איור 1:3) מונח על צדו ובסיס של כלי אגירה (קנקן או פערור; איור 2:3). בתוך הכלים התגלו כמה עצמות שרופות של בעלי חיים וחומר אורגני. כן התגלה במוקד כלי עצם, שבו משולבים להבי אבן (איור 3:3); נראה שהוא שימש כמגל. על סמך הממצא נראה כי המוקד שימש לבישול, ועל סמך הפערור נראה כי זמנו התקופה הכלקוליתית או תקופת הברונזה הקדומה.