שטח H
בעקבות חפירות קודמות שהעידו על עוצמת השרידים הארכיאולוגיים נחפר שטח של 100 מ"ר. נפתחו ארבעה ריבועים בין עצי זית שפגעו בשכבות הארכיאולוגיות העליונות ונחשפו שרידים ארכיאולוגיים מתקופות הברזל (שכבה IX), ההלניסטית (שכבות V ,VI), הרומית (שכבות  III ,IV) והביזנטית (I; איור 1).

 

שכבה IX. בשלושה ריבועים נחשף סלע האם בשטחים קטנים בעומק של כ-2 מ' תחת פני השטח. שני בדלי קירות (W747 ,W746) שנבנו משורה אחת של אבנים גדולות על הסלע מתוארכים על סמך שברי כלי חרס לתקופת הברזל.

 

שכבות V ,VI. שכבת מפולת אפורה עדינה שנמצאה על סלע האם הכילה חרסים מתקופות הברזל וההלניסטית. כמה בורות סמוכים לסלע נחפרו אולי בתקופה ההלניסטית; תיארוכם יתברר לאחר עיבוד הקרמיקה.

 

שכבות III ,IV. נחשפו בניינים שכללו כמה חדרים. קיר חיצון מזרחי (W759) של מבנה נמשך בציר צפון–דרום לאורך כל השטח (כ-10 מ') ונתחם ככל הנראה בחצר במזרח (לוקוס 720). הקירות החיצוניים האחרים מחוץ לשטח החפירה. כל הקירות בנויים מאבנים מהוקצעות בגסות (0.3–0.6 מ' רוחב), אחדים היו מטויחים. בין החדרים פתחים, לעתים עם אבני סף. החדרים היו מרוצפים בעפר כבוש או באריחי אבן (איור 2) והיו בהם מתקנים: בלוקוס 724 שהיה אולי חצר פנימית נמצא מתקן 759; בחדר 737 היה מקווה מטויח (לוקוס 735; איור 3) עם שלוש מדרגות שנוסף אולי לבית בשלב כלשהו. הבית שימש זמן ניכר שבמהלכו נערכו בו כמה שינויים, לרבות תוספת קירות ופתחים והגבהת רצפות. הממצאים בחדרים כללו שברי כלי חרס, כמה שברי זכוכית וכלי אבן גיר. על סמך הממצאים מתוארך השימוש בבית לתקופות הרומית הקדומה והתיכונה (המאות הא'–הג' לסה"נ). שכבות אלו נהרסו בשרפה שעליה מעידים עצים שרופים, טיח ומפולת אפר אפורה.

 

שכבה I. על גבי הקירות של שכבות IV ו-III נמצאו שלושה בדלי קירות

(W719 ,W715 ,W710) שנבנו מנדבך אחד של אבנים גדולות ומיוחסים להם כמה כתמים של רצפות טיח. השכבה שנפגעה קשה מעיבוד חקלאי ושורשי עצי זית תוארכה לתקופה הביזנטית (המאה הה' לסה"נ) על סמך החרסים במילוי שהכיל ממצא חשוב מאוד – שבר שיש ועליו כתובת המזכירה את הלגיון העשירי – ללא ספק שריד מהתקופה הרומית.

 

החפירות בשטח H חשפו שרידים אדריכליים חשובים מהתקופות הרומית הקדומה והתיכונה המעידים על התיישבות כפרית נרחבת בתקופות אלו בכרם א-ראס. גילוי בית עם מקווה פרטי ושברי כלי אבן מעידים על אוכלוסייה יהודית שישבה בחלק זה של הכפר והיה לה עניין בנושאי טהרה.

 

שטח J  
לפני החפירה הוסרה שכבת פני השטח (כ-0.4 מ' עומק) באמצעות כלי מכני. נחשפו שכבות ארכיאולוגיות מהתקופות הרומית הקדומה והתיכונה (שכבות III ,IV) והביזנטית (שכבה I; איור 4).
החפירה הגיעה לקרקע בתולה שנמצאה ישירות על גבי הסלע הטבעי שלא היה מפולס ונחשף במקום אחד בעומק של כ-1.5 מ' תחת פני השטח. על הקרקע הבתולה היו כמה קירות אבן (כ-0.7–0.8 מ' רוחב). קיר (W805; אורך 10 מ'; איור 5) בציר מזרח–מערב נמשך לכל אורך השטח. קיר W814 ניגש לקיר 805 ונראה ששני קירות נוספים

(W820 ,W817) היו בני אותו זמן. לא ניתן להבחין בתוכנית שלמה של המבנה. בזיקה לקירות אלה נמצאו שני קטעי רצפות אבן (לוקוסים 812, 818) אך ללא ממצאים שיאפשרו לתארך את המבנים בוודאות. עם זאת, על סמך החרסים שנמצאו בסביבת הקירות ובמילוי שעליהם ניתן לתארכם לתקופה הרומית הקדומה או התיכונה (שכבות III ,IV). את הקירות כיסה מילוי של אדמה אפורה שהכיל כמויות גדולות של חצץ משוכב, צור, עצמות וחרסים (לוקוסים 803, 806, 810). על פי טיבה ברור כי השכבה הורבדה בפעילות מים, ככל הנראה הצפה של ואדי כנא הנמצא 100 מ' דרומה. תופעה זו לא הובחנה בשטחי חפירה אחרים ויש לראות בה אירוע מקומי. על פי הקרמיקה שנמצאה במילוי יש לתארך את השכבה לתקופה הרומית התיכונה. על גבי המילוי שהצטבר מההצפה התגלה קיר אבן (W804) שנבנה מאבני שדה גדולות. הקיר כולל אבן גדולה מסותתת שנחצבה בה בקפדנות תעלה שכיוונה צפון–דרום. לא נמצאו רצפות השייכות לקיר המתוארך על סמך החרסים לתקופה הביזנטית (שכבה I).