שכבה IX. בריבוע המערבי נחשף בשטח נרחב סלע האם (1.5–1.7 מ' עומק) תחת שכבת פני השטח שהוסרה. על הסלע ועל רצפת עפר כבוש הישר מעליו (לוקוס 432) נמצאו כמה חרסים מתקופת הברזל 2ב. לא ניתן לייחס קירות לתקופה זו, אך ניתן להסיק כי הייתה התיישבות במשך תקופת הברזל.

 

שכבות V ,VI. שניים או שלושה שלבי יישוב תוארכו לתקופה ההלניסטית. רצפת עפר כבוש עם כתמי טיח (לוקוס 431) כוסתה בשכבת שרפה עבה (לוקוס 426) שהכילה קרמיקה רבה שבלטו בה במיוחד קנקני שק עם שפות מעוגלות המתוארכים לתקופה ההלניסטית הקדומה. בזיקה לקרמיקה זו נמצאו עצמות רבות של כבשים ועזים עם סימני חיתוך. לרצפה 426 יוחס קיר יחיד (W416) ונראה שהיא הייתה חלק מחצר פתוחה שהייתה חלק מבית שניצב ממזרחו. הבית נבנה בתקופה ההלניסטית והמשיך לשמש בתקופות מאוחרות עם שינויים אחדים. ייתכן שקיר אחר (W412), מקביל לקיר 416, נבנה בתקופה ההלניסטית, אך בשל ניתוקו משאר השרידים ההלניסטיים, לא ניתן להגדיר בוודאות את שיוכו. שכבת השרפה העבה היא תוצאת הרס כללי ולא פעילות מקומית. רצפה נוספת (לוקוס 424) שעליה חרסים הלניסטיים כיסתה את שכבת השרפה 426 ומעידה על המשכיות לאחר ההרס ללא פער יישובי. גם לרצפה שלישית (לוקוס 414) הייתה זיקה לחרסים הלניסטיים ונראה כי השטח המשיך לשמש חצר פתוחה גם בתקופה הרומית הקדומה.

 

שכבה IV. התמונה המצטיירת בריבוע המערבי שונה מזו של הריבוע המזרחי: עדויות לרצפות מהתקופה ההלניסטית נעדרות לחלוטין ונראה שהשרידים הקדומים (מתקופת הברזל והתקופה ההלניסטית) הוסרו בפעילות הבנייה הרומית. השטח המערבי המשיך לשמש חצר ואילו בריבוע המזרחי נמצא חלק של בית (איור 2). שניים מקירותיו נבנו במקורם בתקופה ההלניסטית (412, 416) והמשיכו לתפקד בתקופות הרומית הקדומה והתיכונה. קירות אחרים (W437 ,W419 ,W417) נוספו אולי בשלבים אחרים. הממצא האדריכלי החשוב הוא שלוש יחידות תת-קרקעיות שונים באופיים. היחידה הראשונה היא בור מים חצוב וגדול (לוקוס 422) שהיה מלא במילוי אבן ולא נחפר מסיבות בטיחות, אך ניתן להבחין שעומקו יותר מ-4 מ'. החלק התחתון של הבור נחצב לפחות לעומק 2 מ' וחלקו העליון קורה בקפדנות בקשת שנבנה מאבנים קטנות. היחידה השנייה היא חדר מלבני (לוקוס 434; 2 × 4 מ'; גובה מרבי 1.5 מ') בחלקו הצפוני של הריבוע שנבנה בקפידה מקירות אבן ולו תקרה גמלונית עשויה מלוחות אבן מסותתים (איור 3). היחידה השלישית שלא נחפרה למעט הפיר שלה (לוקוס 415) שימשה מסדרון שכוסה בלוחות אבן מסותתים. הגישה לשתי היחידות האחרונות הייתה באמצעות פירים רבועים (לוקוסים 415, 421) בנויים וצרים מוסתרים בקירות דלים (W420 ,W418). ממצאים קרמיים מהחדר הגמלוני וממצאים קרמיים ומטבעות בפיר מעידים על שימוש ביחידות התת-קרקעיות לא אחרי המחצית השנייה של המאה הא' לסה"נ. נראה כי המכלול שימש מסתור לתושבי הבית בזמן המרד היהודי נגד הרומאים

(66–70 לסה"נ) ויש לכך חשיבות רבה לתולדות האתר והגליל התחתון במאה הא' לסה"נ.

 

שכבה III. נמשך השימוש בבית כפי שמעידות הרצפות העליונות (לוקוס 411), אף שהיחידות התת-קרקעיות לא שימשו עוד. על פי הקרמיקה נושב האתר במהלך במאה הג', אך לא במאה הד' לסה"נ.

 

שכבה I. רצפת עפר כבוש סמוך לפני השטח (לוקוס 410) וכן חרסים ומטבעות מינימה קטנים מהמאה הה' לסה"נ מעידים על התיישבות בתקופה זו.