בחודשים אוקטובר-נובמבר 2003 נערכה חפירת הצלה ליד חורבת גילן, אתר 201 של כביש חוצה ישראל (הרשאה מס' 4005-A; נ"צ — רי"ח 20323-60/709839-10030; רי"י 15323-60/209839-10030). החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת חוצה ישראל, נוהלה על ידי א' גורזלזני וי' שרביט, בהשתתפות ש' יעקב ג'ם וא' בכר (מנהלה), א' האג'יאן וט' קורנפלד (מדידות ושרטוט), צ' שגיב (צילום), י' נגר (אנתרופולוגיה פיזית), י' מור, א' ינאי, צ' הורוביץ וא' עואודה.
האתר (איור 1) ממוקם בשיפולים הדרומיים של רמות מנשה, על הגדה הצפונית של נחל עירון, במרחק מה מדרום לחורבת גילן וממזרח לתל אסור, באזור שבו נפוץ סלע קרטון של תצורת מנוחה המכוסה שכבה דקה של סלע נארי ואדמת יער חומה. באתר שבתחומי בית הקברות של תל אסור הסמוך תועדו ריכוזי חציבות ומתקנים, בהם חציבת אבנים במגוון גדלים, אבנים שחציבתן לא הושלמה והן נעזבו באתר וכן תשלילי אבני גזית. מוקדי החציבה מגוונים בגודלם, בחלקם נחצבה אבן אחת ובאחרים אבנים רבות. מתארם מרובע, מלבני או מצולע, עם שבירות חדות בפינות וקירות ישרים.
הממצא כלל מעט חרסים מצולעים ושחוקים המתוארכים כנראה למאות הד'-הה' לסה"נ ומטבע אחד. נראה כי החוצבים התעניינו בשכבת סלע הנארי הקלה לחציבה ומתאימה לבנייה איכותית, לא המשיכו אל הקרטון הרך ועברו לשטח חדש; כך ניתן להסביר את ההתפרסות הנרחבת של המחצבה על גבי השלוחות שמדרום ומצפון לנחל עירון.
נחשפה מערת קבורה חצובה שמתארה סגלגל (4.0 × 3.5 מ') והכניסה אליה מדרום עוברת בפרוזדור צר ההולך ומתרחב. אולם הקבורה נמוך ממסדרון הכניסה והובחנו בו לפחות שני שלבי קבורה הכוללים נפטרים רבים, חלקם בארטיקולציה אנטומית מלאה וחלקם בקבורה משנית. נראה כי זהו קבר משפחתי ששימש כמה דורות; שימושו המתמשך הצריך הזזה מסודרת של הנפטרים הקודמים והמנחות שלצדם לשולי המערה. בין שלבי הקבורה מפריד לעתים ריצוף אבנים.
השימוש במערה החל בתקופת הברונזה הקדומה 1ב' (3300- 3100 לפסה"נ) ונמשך עד לשלהי תקופת הברונזה הקדומה 2. משלב הקבורה הקדום נחשפו שלדים בארטיקולציה אנטומית שכוסו במפולת חלקית של תקרת המערה. עם חידוש הקבורה פונו חלק מהמפולות במרכז המערה ובשלב זה הובחנה הזזת קבורות לפינוי מקום לנקברים חדשים.
מנחות הקבורה כוללות כלי חרס – נספרו 119 כלים, כלי נשק – פגיון ברונזה משלב הקבורה האחרון שהשתמר היטב, כמה עשרות חרוזים עשויים מגוון חומרים – קוורץ או קלציט וקרניאול, ועגיל ברונזה. רוב החרוזים נמצאו בניפוי עפר ועל כן לא ניתן לשייכם לנקברים אך נראה כי השתייכו לכל שלבי הקבורה. נמצאו עצמות בעלי חיים, לרוב מכרסמים, כמה כלי צור, ופסולת תעשיית צור. הובחנה התאמה בין שלבי הקבורה והמנחות: בשלב הקדום נפוצים פכים, פכיות וקומקומים וחסרות קערות המופיעות בשלב המאוחר.
מציאת חלק מהשלדים בארטיקולציה אנטומית סיפקה מידע על גיל, מין ופרטים נוספים. על פי אומדן ראשוני נקברו במערה לפחות 60 פרטים בגילאים שבין ינקות לגיל מתקדם מאוד (כ-60 שנה).
נראה כי המערה היא חלק מבית הקברות של תל אסור, וממצאיה מתאימים למידע שיש עד כה מחפירת קברים אחרים באתר.