בריבוע A נחשף מפלס חיים בגובה 75.3 מ' מעל פני הים בקירוב. סמוך לחתך המזרחי התגלה משטח מעוגל של אבני גוויל בגובה נדבך אחד (W1) שלא ניתן היה לקבוע אם זהו בסיס קיר, מתקן או קטע ריצוף. סביבו נחשפו קטעי רצפה מעפר מהודק עם שברי כלי חרס מהתקופה האסלאמית הקדומה.

 

בחלקו המזרחי של ריבוע B נתגלו קטעי קירות מסיביים (W4 ,W3 ,W2) בגובה נדבך אחד, הבנויים משתי שורות של אבנים מסותתות וליבה של אבני גוויל קטנות. הקירות נבנו על גבי החול הטבעי המאפיין את רמלה. אל הקירות ניגש מפלס חיים עבה, עשוי עפר מהודק. בין קירות 2 ו-4 הייתה ככל הנראה כניסה. לפני הפתח נחשף קטע קיר מעוגל
(W5), עשוי נדבך אחד של אבני גוויל, כנראה חלק של מתקן שרובו לא שרד. המבנה נמצא ברובו מחוץ לשטח הריבוע.
מפלס החיים בריבוע B הכיל שברי כלי חרס רבים האופייניים לתקופה האסלאמית הקדומה ברמלה ובהם קערות מזוגגות עדינות מעוטרות בהתזה רבגונית (איור 1:2), קערות מזוגגות פשוטות המעוטרות בצביעה בחום וירוק מתחת לזיגוג (איור 2:2, 3). כן נמצאו קערות פשוטות, לא מזוגגות, עשויות מטין צלהב (איור 4:2–8), קערות מטין אדום (איור 9:2, 10), קדרות בישול  וסירי בישול סגורים (איור 13:2-11), קנקנים שמקורם ככל הנראה מאזור ירושלים (איור 14:2–16), פכים מטין צלהב (איור 17:2–20), פך מטין חום בהיר מאוד, מכוסה בפנים ובחוץ בזיגוג אלקלי ירוק (איור 21:2), מכסה (איור 22:2) ונר עם ידית לשון (איור 23:2). בין שברי הכלים נמצאו גם כמה אביזרי תמיכה מחרס צלהב, המשמשים את הקדרים לסידור הכלים בתנורי הצריפה ומעידים על קרבת בית יוצר למקום. הכלים מתוצרת מקומית מלבד הפך המזוגג (איור 21:2) המיובא  ממסופוטמיה. כן נמצאו מעט כלי זכוכית.
כל הממצאים מתוארכים לתקופה האסלאמית הקדומה, סביב המאה הט' לסה"נ.