בחודשים אפריל ויוני 2001 נערכה חפירת הצלה ממערב לתל קסילה בתחומי מוזיאון ארץ ישראל (הרשאה מס' 3408-A*; נ"צ — רי"ח 18065-70/66763-7; רי"י 13065-70/16763-7) בעקבות גילוי שרידים במהלך עבודות פיתוח. החפירה, מטעם רשות העתיקות ומוזיאון ארץ ישראל, נוהלה על ידי א' איילון, בעזרת ז' אייזנשטרק, ל' פדרול-קביטקובסקי (צילום), ר' מישייב (שרטוט וציור ממצאים), ר' בדחי וע' אייש.
השרידים נתגלו בשתי נקודות סמוכות.
בנקודה הראשונה התגלה בור עגול חצוב בכורכר המתרחב מעט בחלקו התחתון (0.9 מ' קוטר, 0.55 מ' עומק; איור 1). בבור נמצאו כלי חרס מהמאות הי"א-הי' לפסה"נ (איור 2), בהם קערה שלמה המעוטרת בזיזים מתחת לשפה (איור 1:3). כן נמצאו אבן שחיקה מסלע חוף ושברי לבנים. כמטר אחד ממזרח לבור התגלתה תחתית בור נוסף (0.75 מ' קוטר) שהשתמר לעומר 5 ס"מ בלבד. נמצאו בו שברי שתי קערות מחופות אדום (איור 2:3, 3).
בנקודה השנייה התגלו בחתך תעלה ישנה דופנות בור גדול חצוב בכורכר (1.90 × 1.55 מ'; 1.15 מ' עומק השתמרות) שחלקו העליון ומרכזו נהרסו בעבר. נמצאו בו שברי כלי חרס מהמאות הי"א-הי' לפסה"נ, בהם קערות (איור 5-4:3), סיר בישול (איור 6:3), קנקנים (איור 7:3, 8), פכים (איור 11-9:3) ופכית (איור 12:3) וכן כלים אחרים: שפת אגן עבה מאוד (איור 13:3), משקולת נול (איור 14:3) ושבר מגופה קונית, אולי של כבשן קדרים.
נראה שהבורות שימשו במקורם לאחסון ורוב הממצאים שהתגלו הושלכו לתוכם לאחר שננטשו. ייתכן שהממצא מעיד על פעילות כבשני קדרים בקרבת מקום.