חפירה א'

בשל השתמרות גרועה של הקבר וחפירה לא שלמה, תוכנית הקבר חלקית ולא ברורה (איור 1). הקבר נבנה בציר צפון–דרום אל תוך שכבת כורכר שמפלסה יושר וקירותיו הותקנו ממלט אפור, אבני גוויל קטנות, סיד, אפר וצדפים. נראה שמבנה הקבר היה מלבני, חלק מחדר מרכזי (לפחות 3 מ' אורך, כ-2.5 מ' רוחב) שבצדיו הדרומי והמזרחי הותקנו שתי גומחות רבועות (0.86 × 0.81 מ'). רצפת הקבר לא השתמרה ברציפות עקב התמוטטות התקרה והקירות. הגומחה הדרומית מטויחת בטיח לבן ובחלל הקבר נתגלו שברי פרסקו מעוטרים בפסים אדומים ושחורים. נראה על כן שהקבר היה מטויח ומעוטר בתמשיחי צבע. במילוי החדר המרכזי נתגלו שברי כלי חרס שתוארכו לתקופה הביזנטית וכללו שברי קנקני עזה (איור 3:2) וקערות, בהן שתיים מטיפוס Late Roman C Ware  (איור 2-1:2) המתוארכות למחצית השנייה של המאה הה' וראשית המאה הו' לסה"נ. נוסף על כך נתגלו שברי שיש, זכוכית, וטיח צבעוני בלוקוסים 100, 102, 104. החפירה הופסקה בעקבות גילוי עצמות אדם בחדר המרכזי. בבדיקת העצמות זוהו לפחות שני פרטים: תינוק שגילו 2.5-1.5 שנים ובוגר שגילו 40-25 שנה. תוכנית הקבר שצורתו ייחודית ניתנת לשחזור – חדר מרכזי שבקירותיו הותקנו גומחות רבועות. בבית גוברין נתגלה בשנת 1913 קבר מעוטר מטיפוס זה מן התקופה הביזנטית אשר לא נחפר אך תועד וצולם (W.J. Moulton, 1921-2, A Painted Christian Tomb at Beit Jibrin, AASOR , II–III:95-102). תגלית הקבר אינה מפתיעה ונראה כי יש לראות בו חלק ממערך בית קברות מהתקופות הרומית והביזנטית ממזרח לתל אשקלון.

 

מצפון לקבר נחשפו שתי אמפורות שתוארכו לתקופה ההלניסטית (איור 4:2, 5). האמפורות הוחדרו לשכבת הכורכר וכוסו בחול. אמפורה אחת הונחה הפוך ושפתה החסרה כלפי מטה. אמפורה שנייה הונחה על גבי הראשונה על צדה ושפתה פנתה דרומה. חלק מדופן האמפורה השנייה ובסיסה חסרים כך שניתן היה להרכיב אותה על גבי האמפורה הראשונה (איורים 3, 4). ייחודה של האמפורה השנייה בעיטור פסים אפורים ועבים שצוירו לאורך גוף הכלי, ונזילות של צבע אדום על כתפי הכלי (איור 5). נראה כי מקורה מברינדיזי שבאיטליה והיא תוארכה לרבע האחרון של המאה הב' לפסה"נ (G. Finkielsztejn 2000. Amphores importeen au Levant Sud a l'epoque hellenistique, p. 213, pl. 111 b-e ). העדר שפה באמפורה הראשונה מקשה על זיהויה, אך על פי הידיות וגוף הכלי נראה כי מקורה מאפסוס ('Atiqot 37:23-30). תופעת הקבורה באמפורות אינה ייחודית וקבורות מטיפוס דומה נתגלו באפרידר הסמוכה (חדשות ארכיאולוגיות 110: 120). צמוד לאמפורות נמצא רסק עצמות שאינן ניתנות לזיהוי וכן חמישה מסמרי ברזל (איור 2: 6). ייתכן שהמסמרים הם מפריט נוסף שהונח ליד האמפורות ולא השתמר.

חפירה ב'

מצפון לקבר הביזנטי ובמרחק כ-20 מ' ממנו נחשף בור בנוי, מטויח בטיח חום בהיר, שמתארו עגול ודופנותיו קמורות (כ-2 מ' קוטר, כ-3 מ' עומק; איורים 6, 7). הבור היה מלא באדמה בגוון חום-אפרפר ותחתיה מילוי אבנים קטנות (50-10 ס"מ גודל). הממצא מן המילוי כלל שברי שיש, לוחות אבן, שברי רעפים, עצמות בעלי חיים, שבר זכוכית, מטבע ושברי כלי חרס.

 

מכלול כלי החרס שתוארך לתקופה הפטימית כלל קערה מזוגגת כמעט שלמה, המיוחדת בעיטורה העשיר ועיטורי דגים במרכזה (איור 1:8), קערה (איור 2:8), קדרות
(איור 5-3:8), שבר גוף קערה מעוטרת עיטור פלסטי ומחופה חיפוי אדום (איור 6:8), פך (איור 7:8), קנקנים (איור 8:8) ופיטס וידיתו (איור 9:8, 10). המטבע (ר"ע 92344) תוארך לימיו של נור אל-דין מחמד (Nur al-Din Muhammad; 1174-1164 לסה"נ).

נראה כי הבור שימש ממגורה הסמוכה לשרידי מבנה (שלא נחפר) שחלק מקירותיו הובחנו כ-10 מ' מצפון-מזרח לבור. הקרמיקה שנחשפה בממגורה לאחר שיצאה מכלל שימוש מתארכת את שימושה לתקופה הפטימית. על פי תיארוך הממצא בממגורה נראה כי הפסקת פעילות הממגורה מתאימה לסופה של העיר שנכבשה ונהרסה בידי צלאח א-דין בשנת 1192 לסה"נ.

 

בתחומי אתר אל-ג'ורה באשקלון נערכו בעבר חפירות נוספות. מצפון-מערב לבית החולים, בשכונת לב אשקלון, נתגלה שדה קברים מן התקופות הרומית והביזנטית ובו קברי שוחה עם ארונות עץ ועופרת, קברי ארגז מהתקופה הרומית ומבנה קבורה בעל גג מקומר מהתקופה הביזנטית (חדשות ארכיאולוגיות קח: 163). סמוך לשם נחפר מבנה קבורה מטויח, בעל גג מקומר, אשר נשדד עוד בעת העתיקה. ממצאיו הדלים תוארכו לתקופה הביזנטית (חדשות ארכיאולוגיות קו: 172). נוסף על כך נחשפו מתקן בנוי, מעוגל ומטויח ותעלה מהתקופה הביזנטית (חדשות ארכיאולוגיות 110: 94-93) וכן בור אשפה מהתקופה הביזנטית (חדשות ארכיאולוגיות 110: 121-120). כותבת שורות אלה חפרה באר באתר ומצאה שרידי יישוב ארעי מתקופת הברונזה הקדומה (הרשאה מס' 3507-A).

 

מדרום לבית החולים באתר א-נבי חוסין נתגלו ארבעה מבני קבורה מהתקופה הביזנטית, לאחד גג מקומר. נוסף על כך נתגלה בור עגול ומטויח אשר שימש בתעשייה הקשורה בנוזלים (חדשות ארכיאולוגיות 110: 95-94). 500 מ' ממזרח לתל אשקלון ומחוץ לאתר אל-ג'ורה נתגלו מבני קבורה נוספים (חדשות ארכיאולוגיות 113: 177).