תולדות המחקר. במאה הי"ט לסה"נ ביקר באזור גרן שתיאר כפרים וחורבות, בהן ח' תאנה, קצר אל-סית ומג'דל יבא (גרן תשמ"ב). אנשי הסקר הבריטי תיארו אף הם חורבות עיקריות באזור (Conder and Kitchener 1882). בשנות ה-70 וה-80 של המאה הכ' לסה"נ נסקרו מפות לוד וראש העין שסיפקו תמונה נרחבת של האזור (גופנא ובית-אריה תשנ"ז; כוכבי ובית-אריה תשנ"ד). מחקרים נרחבים נערכו על החוות החקלאיות במערב השומרון (פינקלשטיין תשמ"א), בסקר התגלו כ-25 חוות באזור שבין נחל קנה בצפון לנחל נטוף בדרום. בשנות ה-90 פורסמו חפירות ומחקרים נוספים במזור שמדרום לשטח הנחקר (זילברבוד ועמית תשס"ב). מחקר נוסף נערך על התפרוסת היישובית בהדום ההר בתקופה הביזנטית (עד 2000). סקר פיתוח נרחב שהעלה מאות אתרים נערך לקראת פיתוחה של ראש העין דרומה ומזרחה (רישיון מס' 202/2010-S).סמוך לחפירה נערכו חפירות ארכיאולוגיות מטעם אוניברסיטת תל אביב (רישיון מס' 372/2011-B).


תולדות היישוב. האזור יושב כבר בתקופות הניאוליתית והכלקוליתית. בתקופת הברונזה הקדומה חלה עלייה בכמות האתרים. ריבוי אתרים החל בתקופות הברזל 2, הפרסית וההלניסטית.
לדעת פינקלשטיין, לפעילות יישובית באזור נדרשים שני תנאים: 1. תקופת ביטחון אזורי יחסי המאפשרת יציאה מיישובי קבע למבנים בודדים, למשל בתי חווה; 2. חיפוש אחר שטח חקלאי, אולי 'נגזרת' של עודף אוכלוסייה באזורים אחרים שהביאה להתמודדות עם אזורים טרשיים קשים לעיבוד. בתקופה הביזנטית חלה עלייה משמעותית בכמות האתרים. נבנו עשרות יישובים, בתי אחוזות, חוות ומאות מתקני שדה, כגון גתות, בתי בד, מגדלי שדה, דרכים חקלאיות, סכרים וטרסות. באזור מגדל אפק (שנקרא גם מירבל; מגדל צדק ומג'דל יבא) שבחלקו המערבי של השטח הנחקר, התקיים יישוב בתקופת הברזל 2 ויישוב גדול בתקופה הביזנטית. בתקופה הצלבנית הוקמה מצודה (איור 2) שנועדה לשמירה על הדרכים באזור וזו הפכה במרוצת הזמן למרכז שלטוני כפרי עצמאי. בשנת 1516 לסה"נ, עם הכיבוש העות'מאני, נכלל האזור בתחום דמשק והמגדל (יבא) היה בבעלות משפחות משכם.

סקרים וחפירות בראש העין (דרום). בסקר פיתוח מקדים (לעיל) נחשפו כ-600 אתרי סקר או נקודות שלהם עניין ארכיאולוגי (רישיון מס' 202/2010-S). השטח, כ-2000 דונם לערך, חולק לשמונה שטחים (H–A; איור3 ) על פי תוואי השטח וצורכי הפרויקט. עוד בטרם החלו החפירות הובחנו ממצאים רבים על פני שטח, בהם קירות שדה, מגדלי שדה, כבשני סיד. מדרגות עיבוד חקלאיות אחידות נראו בתוך הוואדיות. אלה נראו בברור גם בתצלומי אוויר. במרכז השטח ובמערבו נעשו בימינו עבודות פיתוח שגרמו הרס רב לממצא הקדום. במקום היה כאמור בסיס צבאי וכן שטחי אימון רבים. להמחשת הפעילות המודרנית באזור והשלכותיה יצוין האתר 'קרנת חרמיה' הנמצא מצפון לשטח F. במקום נראו שרידים של מחנה קדום, אולי שרידיו של מחנה הצבא האיובי שהוקם בתקופת מלחמותיו של צלאח א-דין. הסוקרים מתארים מתחם נרחב וכמה מתקנים. כיום אין זכר לאתר שנראה בסקרים והוא נהרס, כנראה בעטיין של עבודות הפיתוח (לעיל).

הממצא שעלה בחפירה היה לרוב בהקשר חקלאי. זולת המתקנים החקלאיים נחפרו כמה מכלולים אדריכליים; הגדול והמפואר שבהם הוא מבנה שהתגלה בשטח G (להלן).

שטח G – אתר F510 (איורים 4, 5)
האתר, הממוקם על גבי רמה מישורית, ממערב ליובל היורד לעבר נחל סוסי, הובחן במחקר על החוות החקלאיות (25 חוות) באזור שפלת שומרון (פינקלשטיין תשמ"א, עמ' 332). פינקלשטיין זיהה שלוש ערמות סיקול (איור 4) שנראו כשרידי שלושה מבנים שבתוכם 'חדרים' אחדים וביניהם חצרות. בערמות הסיקול נמצאו חרסים רבים המתוארכים לתקופות הברזל 2 (?), הפרסית וההלניסטית.
מתחת לערמות הסיקול נחשפו שורות חדרים שכיוונם מזרח–מערב השייכים למבנה מלבני (31.0×64.5 מ'; איור 5) שתוכנן בקפידה. במבנה שלושה מכלולים — מכלול צפוני ובו שורת חדרים, מכלול מרכזי ובו שורת חדרים כפולה ואולי משולשת ומכלול דרומי ובו שורת חדרים. חצר קטורה (להלן החצר הצפונית; 14 × 17 מ') חצצה בין המכלול הצפוני למרכזי וחצר קטורה נוספת (להלן החצר הדרומית; 25.5 × 26.5 מ') חצצה בין המכלול המרכזי לדרומי. לחדרים ולחצרות קיר משותף במערב. שרידי קיר שתחם את המבנה ממזרח אותרו במצב השתמרות לא טוב. מאחר שלא אותרו פתחים בקיר המערבי של המבנה, נראה שהכניסות לחצרות היו ממזרח. המבנה על חדריו נבנה עם קירות איתנים (1.1–1.3 מ' עובי) עם שני פנים של אבנים מהוקצעות וביניהם מילוי אבני גוויל ועפר. ייתכן שהמבנה נשא קומה שנייה. התברר כי כל חצר הייתה יחידה נפרדת שצמודה אליה שורת חדרים. הכניסה לחדרים הייתה רק מתוך החצר ולא מחוץ למבנה. מן החצר הצפונית התאפשרה כניסה דרך פתחים רחבים אל החדרים הצפוניים והמרכזיים ואילו מהחצר הדרומית התאפשרה כניסה דרך שני פתחים רק לחדרים הדרומיים. לא נמצאו כלל פתחים מהחצר הדרומית אל המכלול המרכזי, אף שהיה להם קיר משותף. ייתכן כי הסיבה לכך הייתה בשל שימושה של החצר הדרומית (הגדולה) לבעלי חיים. עם חפירת המבנה הובחן כי פתחי המבנה על חדריו סתומים במכוון. נראה כי המבנה ניטש במטרה לשוב אליו. רצפת המבנה זוהתה בברור באחד מחדרי המכלול המרכזי; ריצוף יפה למדי של אבני שדה בינוניות וקטנות (ר' איור 5, מכלול מרכזי). חדר רחצה נחשף בחדר שבפינה הדרומית-מזרחית של המכלול המרכזי ובו אמבט ישיבה מטויח. שרידי טיח התגלו גם על קירות החדר ונראה כי כולו טויח בטיח שלא שרד. בתוך האמבט התגלו חרסים המתוארכים לתקופות הפרסית וההלניסטית הקדומה. כנראה שבתקופה ההלניסטית יצא האמבט משימוש והפך לבור אשפה לחרסים.

הממצא האדריכלי המרשים שנחשף במבנה, בשילוב עם ניתוח החרסים ו'מזבח ביתי' עשוי אבן גיר שהתגלה באחד מחדרי המכלול המרכזי (איור 6), מעידים כי זהו מבנה מהתקופה הפרסית (המאות הה'–הד' לפסה"נ), שהתקיים עד לראשית התקופה ההלניסטית (המאה הג' לפסה"נ). המבנה נבנה בתכנון מדויק וכל בנייה בו נעשתה במחשבה תחילה. יש לזכור כי השטח טרשי ובו מהמורות בפני הסלע. בוני המבנה התגברו על כך כשפני הסלע הטבעי שולבו בבנייה והיו חלק מרצפות המבנה; המהמורות בקרקע שימשו תעלות יסוד לקירות. גדולתם של מהנדסי העבר ניכרת ביכולת לבנות מכלול בגודל כזה ולחשוב על כל חדר וחדר, כיצד יראה ולמה ישמש. בתקופה הפרסית נבנו רוב המבנים לפי תוכנית אחידה הידועה כ'בית החצר הפתוחה', שכללה חצר קטורה מוקפת מכל עבריה או בחלקם בשורות חדרים. טיפוס בניין זה אשורי במקור והגיע לארץ-ישראל עם התגברות ההשפעה האשורית. התוכנית הבסיסית לרוב השתמרה אך אינה אחידה. במבנה זה אפשר לראות חלוקה ברורה ומדויקת של השטח לשני חצאים שווים, הקיר הדרומי של המכלול המרכזי הפריד לחלוטין בין היחידה הצפונית לדרומית. אפשר לומר שהמכלולים הצפוני והדרומי שימשו כנראה מחסנים ואילו המכלול המרכזי שכלל חדר אירוח מרוצף באבן וחדר רחצה עם אמבט, שימש אזור מגורים.

שטח B – בית חווה (אתר F572; איור 7)
בראש גבעה בולטת (נ"ג 136) נחשף מבנה ובו שלושה חדרים. אל קירות החדרים נסמכים קירות של חצרות מעוגלות. בפן הדרומי של המבנה נמצאו שני חדרים ובקצה המזרחי נמצא חדר שלישי, הניצב לחדרים האחרים. קירות המבנה (כ-1 מ' רוחב, 2 מ' גובה השתמרות מרבי) בנויים משתי שורות של אבני גוויל גדולות (1.5 מ' אורך מרבי) וביניהן מילוי אבנים במגוון גדלים. בכל החדרים נמצאו רצפות דומות, רצפות עפר מהודק עם סימני אפר.הרצפה (0.2–0.5 מ' עובי) נוצרה מפילוס שטח טרשי רב מהמורות. על הרצפהנמצאו חרסים המתוארכים לתקופה ההלניסטית בלבד. במפולות המבנה נמצאו אבנים שטוחות (כ-1.5 מ' אורך) ששימשו כנראה לקירוי.

שטח C – מבנה עגול (אתר F140; איור 8)
בחלקו המזרחי של השטח, בתחתית מדרגה חקלאית, נחשף מבנה עגול ומסדרון שניגש אליו מצפון. המסדרון הוביל לחדר נוסף, אולי מחסן. במרכז המבנה העגול נחשף קיר שכיוונו מזרח–מערב, בנוי מאבני גוויל קטנות. לא ברור שימושו של המכלול, אך ייתכן כי אלו שרידי קולומבריום.

מגדלי שדה
בסקר המקדים ובחפירה זוהו ונחפרו 18 מגדלי שדה (בשטחים G ,E ,C–A; איור 9): 12 מגדלים רבועים ו-6 עגולים. המגדלים, שימשו כנראה לאחסון תוצרת חקלאית, בעיקר יין. מגדלי השדה התגלו לרוב סמוך לגתות ולשטחי עיבוד חקלאיים וכן באזורים שבהם נראו מדרגות עיבוד חקלאיות.

מדרגות עיבוד חקלאיות
מדרגות העיבוד אותרו כבר במהלך הסקרים המקדימים ובתצלומי אוויר ונמצאו לרוב בוואדיות ובמדרונות ההרים (0.8–1.0 מ' רוחב, 0.3–0.5 מ' גובה; ר' למשל איור 10). בחתכים שנעשו בכמה מדרגות עיבוד התברר שהן נבנו מאבני גוויל בינוניות–גדולות. אורכן של המדרגות משתנה על פי רוחב הוואדי.

דרכים בין חלקות וקירות חלוקה
את השטחחצתה דרך קדומה (F513; כ-2.5 מ' רוחב; איור 11). אורכה בשטח G כ-400 מ' והמשכה לצפון אותר בשטח A. הדרך בנויה משני קירות שוליים מקבילים. השוליים המערביים השתמרו טוב יותר. הקירות בנויים לסירוגין משני פנים של אבני שדה בינוניות וגדולות וביניהן עפר. הדרך משתפלת במתינות מדרום לצפון. בחלקה הדרומי הובחן צומת שבו הדרך פנתה מערבה. תשתית הדרך היא מפלס אבני שדה קטנות וביניהן עפר. לדרך אין אבני שפה. קירות השוליים השתמרו לגובה של 1–2 נדבכים. הממצא הקרמי מעיד על שימושה בתקופות הרומית והביזנטית וייתכן שראשיתה כבר בתקופה ההלניסטית או קודם, בתקופה הפרסית, במאה הה' לפסה"נ. דרכים צרות וקצרות יותר (1–2 מ' רוחב) נראו בין קירות החלוקה של החלקות. החלקות סומנו בדרך כלל בשורת אבני גוויל אחת או שתיים והשתמרו לגובה של 1–2 נדבכים.

מתקני מים
תועדו 15 שרידי בורות מים, חלקם נחפרו. מרבית הבורות הם מטיפוס 'בור פעמון' ומטויחים. על סמך ממצא שהתגלה סמוך לבורות המים אפשר להניח כי שימשו בתקופה הביזנטית ובתקופות שלאחריה.

כבשני סיד
כבשני סיד נראו בשטח עוד בסקרים המוקדמים. נחפרו שבעה כבשני סיד, מרביתם נחצבו חלקית בסלע הגיר ובנייתם הושלמה מאבני גוויל קטנות ובינוניות. כל הכבשנים, מלבד כבשן סיד אחד מן התקופה הביזנטית, תוארכו על סמך אופן בנייתם לתקופה העות'מאנית (ר' למשל איור 5).

ערמות סיקול
נחפרו 23 ערמות סיקול, חלקן רבועות וחלקן עגולות (ר' למשל איור 12). לערמות קיר תוחם בנוי מאבנים בינוניות–גדולות, לרוב לגובה של 1–2 נדבכים. עם השלמת הקיר התוחם נאספו ונערמו לפן הפנימי שלו אבני סיקול, בדרך כלל אבנים קטנות. מיקומן של ערמות הסיקול היה לרוב באזור סלעי, שאינו מתאים לגידול חקלאי.

גתות
נחפרו 18 גתות, רובן פשוטות וחצובות בסלע. לגתות משטח דריכה ובור איגום חצובים. בשטח H נחשפה גת מעט מפותחת ולה משטח דריכה גדול, בור שיקוע ובור איגום מטויח ממזרח לו (איור 13). בין בור השיקוע לבור האיגום הותקן צינור מטיט שדרכו זרם התירוש. הגתות הרבות שנמצאו באזור מעידות כי עיקר הפעילות החקלאית הייתה תעשיית יין.

בית קברות אסלאמי
בראש גבעה בשטח F1 תועד מכלול קבורה מהתקופה האסלאמית המאוחרת ובו 28 קברי ארגז (איור 14) שכיוונם הכללי מזרח–מערב. שיטת הבנייה אחידה – שוחה מלבנית חפורה ומדופנת בלוחות אבן ניצבים. לאחר הכנסת הנקבר כוסתה השוחה בלוחות אבן אופקיים. הקברים חפורים לעומק של 1 מ' לערך מתחת לפני השטח. על פני הקרקע סומן מיקום הקבר במצבה מלבנית צרה בנויה מלוחות אבן גיר ניצבים. כל הקברים, פרט לאחד, כללו עצמות של נקבר אחד. העצמות השתמרו במנח אנטומי אופייני לתקופה – הראש במערב, הפנים והגוף בדרך כלל פנו לדרום. בין הממצאים שעלו מן הקברים היו תכשיטים (ר' למשל איור 15), אריגים, כפתורים וחרוזים.

בשנים האחרונות, עם ההתפתחות הדמוגרפית המואצת, נדרשת גישת מחקר ארכיאולוגי העוסקת בשטחים נרחבים. סקרי פיתוח וחפירות ארכיאולוגיות בוחנים תאי שטח גדולים על כל גוניהם, הן בהיבט הנופי-גיאוגרפי הן בהיבט הנוף הארכיאולוגי (Landscape Archaeology). גישת מחקר זו תבחן יישוב (לעתים אף כמה יישובים) על כל מרכיביו הארכיאולוגיים והסביבתיים, כמו מבני ציבור, מתקנים ודרכים, ותתייחס ליישוב כחלק ממערך יישובי במרחב כולו. מחקרים קודמים שעסקו בניתוח חבלי ארץ הציגו מכלולים חוץ יישוביים שלא זכו לתשומת לב ראויה, כמו מגדלי שדה, מערכות חקלאיות ומתקנים חקלאיים. המחקרים בשלוחת מנשה ובחורבות אנושה ולבד, הם דוגמה למחקרים מקיפים בשטחים נרחבים שכמותם נראים יותר בשנים האחרונות (גורזלזני תשס"ז; שיאון ואחרים תשס"ז). במפעל הסקר והחפירות בראש העין נחקר שטח נרחב שתוצאותיו מצטרפות למחקרים קודמים שנערכו באזור. נחפרו ותועדו מאות אתרים ממגוון תקופות למן התקופות הפרהיסטוריות ועד לתקופת המנדט הבריטי. רוב הממצא הקרמי נמצא במבנה הפרסי שנחשף כאמור בשטח G.