שטח A

נפתחו 16 ריבועים (S71–S64 ,N71–N64; איור 5). בין שורת הריבועים הצפונית לשורת הריבועים הדרומית עובר קו ביוב פעיל בן זמננו. בחפירה נחשפו שבע שכבות (VIII; טבלה 1).
 
טבלה 1. השכבות בשטח A
שכבה
ממצא
תקופה
VII
קבר
הלניסטית(?)
VI
קרקע חקלאית – אדמת חמרה חולית ובה חרסים, שברי זכוכית, פריטי מתכת אחדים, צדפים, עצמות בעלי חיים ומטבעות
הלניסטית–אסלאמית קדומה
V
בור אשפה
צלבנית
IV
שני קברים
פוסט צלבנית–עות'מאנית
III
באר מים
עות'מאנית
II
שני בורות סיד
המנדט הבריטי או שלהי העות'מאנית
I
שרידי כבישים,מעט זפת ואספלט, תשתיות אבנים ועפר מהודק
המנדט הבריטי–ימינו
 
 
שכבה VII. סמוך לחתך המערבי בריבוע N70 נחשף קבר שוחה חפור באדמת חרסית ובו עצמות אדם (L288, ר' דוח אנתרופולוגי שטח A). מעל הקבר הייתה שכבה חקלאית (ר' להלן שכבה VI).
 
שכבה VI – קרקע חקלאית (0.3–0.8 מ' עובי). במרבית הריבועים, לאחר הסרת אספלט מפני השטח, נחשפה שכבת עפר רך יחסית, אם כי דחוס, שכלל תערובת של חמרה וחול. לא נחשפו מבנים או מתקנים. נמצאו חרסים למן התקופה ההלניסטית ועד התקופה האסלאמית הקדומה (ר' ממצא כלי חרס, להלן). ראוי לציין כי כמות מזערית של קרמיקה תוארכה לתקופה האסלאמית הקדומה. עיקר הכלים האיכותיים וכלי ההגשה הם שברי קערות מחופות מהתקופה ההלניסטית, בהן טיפוסים קדומים בחיפוי שחור וטיפוסים מאוחרים בחיפוי אדום. ממצא כלי החרס מריבוע S71 מתוארך כולו לתקופה ההלניסטית (L285 ,L268). תמונה זו מנוגדת לאופי המעורב של יתר הריבועים בשטח ואין לה בשלב זה הסבר ברור. נוסף לחרסים נמצאו מעט חלזונות ארגמן (איור 6). מתחת לשכבה VI הייתה אדמת חרסית כהה וקשה לחפירה. במבט על חתכי החפירה בחלקה המזרחי הובחן כי בנקודות מסוימות גובה החרסית היה קרוב לפני השטח, כך שהטופוגרפיה הקדומה הייתה מעין 'גבעות' חרסית, שבעקבות שחיקת פני השטח מפעילות חקלאית, כנראה חרישה, יושרו ראשיהן. קרוב לבאר המים משכבה III, בריבועים S64 ו-S65 לא נמצאו חרסים ונחשף סלע האם מכורכר פריך מאוד. בחציו הדרומי של ריבוע N66 נחשף הסלע עם מתלול טבעי לצפון המעיד כנראה על ערוץ קדום שהתמלא באדמת חמרה חולית ושכיוונו כנראה צפון-מזרח–דרום-מערב.
 
ממצא כלי חרס מן התקופות ההלניסטית–הביזנטית
התקופה ההלניסטית. בסיס קערה (איור 1:7) מחופה וממורקת שחור מתוארכת למאות הד'–הג' לפסה"נ; בסיס קערה (איור 2:7) מתוארך למאות הג'–הב' לפסה"נ; שפת קערה (איור 3:7) פשוטה מתוארכת למאות הג'–ב' לפסה"נ; שפת קרטר (איור 4:7) מתוארך למאות הה'–הג' לפסה"נ; שפת קנקן (איור 5:7) מתוארך למאות הד'–הג' לפסה"נ ובסיס כפתור (איור 6:7) של אמפורה הלניסטית.
התקופה הרומית. שבר מורטריה סורית (איור 7:7) עם טביעת חותם של שם קדר 'C.BELLICI' בשורה עליונה ו-'ZMARAGDI' בשורה תחתונה (Hayes 1967:340), מתוארכת למאות הג'–הד' לסה"נ. שני שברי נרות דיסקוס (איור 8:7, 9) מן המאה הב' לסה"נ.
התקופה הביזנטית. שתי קערות: קערה (איור 10:7) ממשפחת PRSW6-7, מתוארכת למאות הו'–הז' לסה"נ וקערה (איור 11:7) ממשפחת CRSW שניכרים עליה שרידי חיפוי אדום מן המאות הה'–הו' לסה"נ. חפץ מאבן (איור 12:7) שעליו סימני השחזה של חפץ חד.
 
שכבה V. בריבוע N67 נחשף בור אשפה כנראה רבוע (L306; איור 8) מהתקופה הצלבנית (המאה הי"ג לסה"נ); הבור נחשף חלקית מכיוון שחלקו נמצא בחתך הצפוני. בחלקו הצפוני-מזרחי נחשף שלד אדם (L302; ר' שכבה IV). הבור הכיל אדמה בהירה ורכה, מעט פחמים, שברי כלי זכוכית מהמאה הי"ג לסה"נ שחלקם מעוטרים בזיזים (ר' כלי הזכוכית להלן) הרבה עצמות בעלי חיים, שברי קרמיקה מזוגגת ובעיקר סירי בישול צלבניים (מהמאה הי"ג לסה"נ; ר' להלן ממצא כלי החרס מהתקופה הצלבנית), מסמרי ברזל (איור 9) וראש חץ מברזל האופייני לתקופה הצלבנית (איור 10). בור האשפה נחפר אל שכבה VI ואפשר היה לזהות בברור את גבולותיו ולחפור מכלול נקי והומוגני, ללא הפרעות סטרטיגרפיות.
 
בבור האשפה נמצאו חרסים שזמנם למן התקופה הביזנטית (המאות הג'–הה' לסה"נ) ועד לתקופה הצלבנית (המאה הי"ג לסה"נ): קערה (איור 1:11) עם עיטור מקדה מתוארכת לתקופה הביזנטית, המאות הג'–הה' לסה"נ; צוואר פך (2:11) עם מסננת ממשפחת ה'Buff Ware'; שפת פך (איור 3:11) צלהב עם שרידי זיגוג שחור מהתקופה האסלאמית הקדומה.
 
ממצא כלי החרס מהתקופה הצלבנית
עדנה שטרן
 
מן התקופה הצלבנית נמצאו קערות מזוגגות וכלי בישול המתוארכים בעיקר למאה הי"ג לסה"נ, וכן קערה מזוגגת נדירה מן התקופה הממלוכית.הכלים מן התקופה הצלבנית מוכרים וידועים מחפירות אחרות ביפו וכן מעכו: קערה (איור 4:11) מטיפוס 'Slip Painted' המתוארכת למאות הי"ב–הי"ג לסה"נ (Stern 2012:44–47, Type BE.GL.4, Fig. 4:11, Pl. 4.21:2); שני כלים המיובאים מאיטליה מטיפוס פרוטו מיוליקה מהמאה הי"ג לסה"נ — שפת קערה (איור 5:11; Stern 2012:77–80, Type SIT.GL.2, Pl. 4.57:4) ובסיס קערה (איור 6:11; Stern 2012:77–80, Type SIT.GL.2, Pl.4.59:9); קערה (איור 7:11) המעוטרות בחריטה, מטיפוס הידוע בשם 'קערות סגרפיטו ממלוכית' שמקורה במצרים ומתוארך למחצית המאה הי"ג לסה"נ ולמאה הי"ד לסה"נ (Avissar and Stern 2005:38, Type I.3.5.1, Fig. 14:7); קדרת בישול (איור 1:12) ששפתה נוטה החוצה מן המאה הי"ג לסה"נ (Stern 2012:41–44, Type BE.CW.2, Fig. 4:8, Pl. 4.14:9–14); סיר בישול (איור 2:12) בעל שפת מדף, מן המאה הי"ג לסה"נ (Stern 2012:41–44, Type BE.CW.2, Fig. 4.8, Pl. 4.16:11); סיר בישול (איור 3:12) ששפתו נוטה החוצה וסימני בוהן על קצה השפה מבחוץ, עשוי ביד, יבוא מקפריסין, מתוארך למאה הי"ג לסה"נ (Stern 2012:59–60, Type CY.CW, Fig. 4.8, Pl. 4.40:8); סיר בישול מזוגג (איור 4:12),שיובא ממקור לא מזוהה ומתוארך למאה הי"ג לסה"נ (Stern 2012:95, Type VI.CW.1, Pl.4.77:8, 9); סיר בישול (איור 5:12) ששפתו מעובה ומקופלת החוצה, מתוארך למאה הי"ג לסה"נ (Stern 2012:41–44, Type BE.CW.2, Fig. 4:8, Pl.4.16:8).
 
שכבה IV. נחשפו שני קברים, אחד בפינתו הצפונית-מזרחית של ריבוע N67 (ב-L302) ואחד בחלקו הצפוני-מערבי של ריבוע S68 (ב-L304; ר' להלן דוח אנתרופולוגי).
 
שכבה III. בריבוע N65 נחשפה באר עגולה(1.4 מ' קוטר; איור 13), חלקה העליון נמצא כ-16 מ' מעל לפני הים. קיר הבאר בנוי מאבני כורכר בינוניות בתוך אדמת חמרה חולית. תעלת יסוד של קיר הבאר הובחנה בחלקה המזרחי מבחוץ. פנים הבאר נחפר לעומק 3.5 מ' מפני השטח. החפירה לא הועמקה עקב מגבלות טכניות ובטיחותיות. מן הבאר הוצאה מפולת אבני בנייה מכורכר שחלקן כנראה היו נדבכים עליונים של הבאר שלא השתמרו וחלקן מקירות בתים, שעליהן ניכרו שרידי טיח כחול האופייני לבתים בתל אביב וביפו בראשית המאה הכ' לסה"נ. מן הבאר הוצאו גם מעט רעפי מרסיי ונמצא חלק מאפריז מסותת באבן כורכר. את אבני הבנייה של הבאר ליכד טיט חום-אדמדם. חשוב לציין כי בעומק של 1.5 מ' ניכר חריץ בעובי 2.5 ס"מ בין הנדבכים. החריץ אופקי ומקיף ונמצא לכל היקפו של קיר הבאר. מהותו אינה ברורה. חריץ דומה התגלה במפלס נמוך יותר, בעומק של 1.5 מ' מהחריץ הראשון. החריצים קשורים אולי לשיטת הבנייה של הבאר שטרם הובהרה.
 
שכבה II. נחשפו בורות סיד בריבועים S69 ו-S70 (איור 14). תופעת בורות סיד מהמחצית הראשונה של המאה הכ' לסה"נ מוכרת היטב ביפו. בורות כאלה נמצאו בחפירות בשוק הפשפשים, במתחם הקישלה ולאחרונה גם במתחם רחוב הדואר (ל' ראוכברגר מידע בע"פ). בורות אלה מתאפיינים ברדידות יחסית (עד כ-1.3 מ' עומק ובדרך כלל פחות) ובתבנית לא רגולרית. מעטפת הסיד ניכרת היטב בדפנות וברצפת הבורות. בחלק מהבורות הצטברה פסולת בת זמננו, בעיקר פריטי ברזל ואשפה מחומרים עמידים אחרים, אם כי אין בהם חפצים חדשים מפלסטיק או מנייר. פריטים אלה הגיעו אל הבורות עם תום השימוש המקורי בהם והסבתם לבורות אשפה. שני הבורות שנחשפו בשטח A היו בתוואי אחיד מקביל כמעט בדיוק לתוואי הרחוב. הדפנות הדרומיות נחשפו במקביל לחתכים הדרומיים של ריבועים S69 ו-S70. הדפנות הצפוניות נהרסו בעקבות הנחת צינור ביוב בימינו, לכן לא ידוע גודלם המקורי. נראה שהבור המערבי (2.0×2.9 מ', 0.32 מ' עומק) היה גדול מעט מהמזרחי (2.0×2.1 מ', 0.53 מ' עומק), אך פחות עמוק. ייתכן שהבורות היו עמוקים יותר אך חלקיהם העליונים נהרסו עם סלילת הכביש. מלבד התוואי הזהה של הדפנות הדרומיות נותרה ביניהם רצועה אחידה של כ-15 ס"מ; אלה מעידים על תכנון אחיד והתחשבות של כורי הבורות אלה באלה. בבור המזרחי, שכאמור השתמר לעומק רב יותר, הממצא היה עשיר יותר. במילוי (L264) נמצאו שברי לבנים ורעפים, מעט חרסים מן הסוג המאוחר של קרמיקת 'עזה' העות'מאנית, שברי בקבוקי זכוכית ופסולת מתכת מגוונת, בה קומקום קטן מצופה אמייל כחול וסיר לילה. הממצא במילוי הבור המערבי (L275) דמה באופיו, אך היה דל יותר. חפירה תחת רצפת הבור המזרחי (L299) חדרה הישר אל תוך שכבת החרסית הטבעית ולא הופיעה מתחתיה שכבה VI החקלאית. זו הופיעה ממזרח וממערב לבורות (L298 ,L297). במערב הובחנה שכבת החרסית הטבעית קרובה יותר לפני השטח של ימינו. כנראה שנקודה זו בלטה מעל פני השטח של גיא שבו נסלל לימים הרחוב. מיקום הבורות מתחת לרחוב ולצד מבנים מהמאה האחרונה מעיד שהבורות שימשו בתקופת בנייה אינטנסיבית של שלהי התקופה העות'מאנית ותקופת המנדט, שנים שבהם עוצבה דמותה של יפו המודרנית.
 
שכבה I. ממצא דל מאוד, אך כלל פריטים יוצאי דופן אחדים, בהם מטבע מצרי מודרני משנת 1984 ש'התגלגלה' לכביש או שהגיעה מתעלת ביוב בת זמננו.
 
דוח אנתרופולוגי שטח A
ורד אשד
 
L288. עצמות אדם צמודות לדופן המערבית של ריבוע N70, בארטיקולציה. הפרט שכב פרקדן על גבו, ראשו במערב ורגליו במזרח. גולגולת נמצאה מתחת למחיצה שהפרידה בין הריבועים N69 ו-N70. גיל הפרט, על פי שלבי התפתחות שיניו הוא 15 שנים (Ubelaker 1989: Fig. 62. ייתכן כי מין הפרט נקבה, על פי מורפולוגיה של עצמות ארוכות, עצמות עדינות מאוד (Bass 1987:93–258), אך ייתכן כי המורפולוגיה העדינה של העצמות קשורה לגילו הצעיר של הפרט.
פתולוגיה בשיניים — בניב התגלו קווי היפופלזיה, פתולוגיה המלמדת על תקופת דחק (stress) במהלך הילדות, כנראה בשל מצב סוציואקונומי ירוד.
L302. עצמות אדם בפינה הצפונית-מזרחית של הריבוע. נמצא חלק מגף עליון בארטיקולציה ושתי רגליים מתחת למחיצה שהפרידה בין הריבועים N68 ו-N67. לא נמצאה גולגולת, ייתכן בשל הפרעה בתקופה מאוחרת. הנקבר הונח בכיוון מזרח–מערב, ראשו (שלא נמצא) במערב. אפשר להעריך שזהו פרט בוגר, מעל 15 שנים, על פי גודל העצמות הארוכות והקצה המרוחק (distal end) של עצם ההומרוס (הזרוע) המאוחה לגוף העצם (Johnston and Zimmer 1989). אי אפשר להעריך את מין הפרט.
L304. עצמות אדם במנח אנטומי. גף עליון וגולגולת נמצאו בין הריבועים S67 ו-N68. הנקבר הונח בכיוון מזרח–מערב, ראשו במערב ורגליו במזרח, נראה כי הפנים היו כלפי דרום. הערכת מין הפרט, על פי המורפולוגיה המגושמת של העצמות הארוכות והגולגולת, היא זכר (Bass 1987:93–258). הערכת הגיל התבססה על שינויים בעצם האגן (Brooks and Suchey 1990) ורמת שחיקת השיניים (Hillson 1993: 176–201) המתאימה לפרט שגילו 35–40.
פתולוגיה בשיניים — קווי היפופלזיה נראו בשיניים החותכות, פתולוגיה המלמדת על תקופת דחק (stress) במהלך הילדות, כנראה בשל מצב סוציואקונומי ירוד.
הפרטים בשלושת הקברים נקברו בקבורה ראשונית, הראש במערב והרגליים במזרח.
 
חפצי מתכת משטח A
נמצאו שני חפצי מתכת, כדור תותח מברזל (78 מ"מ קוטר; איור 1:15) המתוארך לתקופה העות'מאנית וספטולה מברונזה (איור 2:15).
 
מטבעות משטח A
רוברט קול
 
נמצאו שמונה מטבעות, מהם זוהו שישה (טבלה 2).
 
טבלה 2. מטבעות משטח A
מס' רשות
תיאור
לוקוס
תיארוך (לסה"נ)
139486
מושל תחת קלאדיוס, ירושלים
276
54
139487
ברונזה, רומי מאוחר
298
324–497
139485
מנג'יר עות'ומאני
301
1520–1620
139488
ברונזה, רומי מאוחר
301
351–361
פ-788613
המנדט הבריטי
פני שטח
1927–1948
פ-788614
מצרים, קהיר
פני שטח
1984
 
שטח B
נחפרו 12 ריבועים בנתיב הצפוני (DN12–DN1; איור 16). הריבועים משלימים את חפירותיו של י' ארבל (חדשות ארכיאולוגיות 124). נוסף על אלה נפתחו שני ריבועים בנתיב הדרומי (D02 ,D01), הצמודים ממזרח לריבוע D1 מחפירתו ארבל. נחשפו שלוש שכבות (IIII; טבלה 3).
 
טבלה 3. השכבות בשטח B
שכבה
ממצא
תקופה
III
תשתית של דרך(?) לבנה
סוף העות'מאנית, המחצית השנייה של המאה הי"ט לסה"נ ואילך
IIb
דרך מאבני שדה
כנראה שנות ה-20 של המאה הכ' לסה"נ
 IIa
דרך סולינג וכביש אספלט
המנדט הבריטי, שנות ה-30 של המאה הכ' לסה"נ
I
כביש אספלט
בן זמננו
 
שכבה III. תשתית אפרפרה ומהודקת (L825; עובי 0.05–0.20 מ'; איור 17) המתוארכת כנראה לימי מלחמת העולם הראשונה ועד לשנות ה-20 של המאה הכ' לסה"נ. התשתית שזוהתה בכל ריבועי החפירה בשטח זה הכילה אבני גוויל קטנות ובינוניות מעורבות בטיט אפרפר. ניכרת השתפלות של הדרך לצפון. עובי התשתית מצטמצם ל-0.05 מ' במערב בריבוע DN12. בריבוע DN3 נחשף צינור ברזל (כ-0.2 מ' קוטר) חתום בתשתית האפרפרה, המאחר את תיארוך הדרך. בריבוע DN2, מתחת לתשתית נמצא תרמיל רובה מאוזר (זיהוי א' גליק). מתחת לתשתית נחשפה אדמה חומה כהה עם מעט חרסים, בהם בסיסי אמפורות המתוארכים לתקופה ההלניסטית, מעט חרסים המתוארכים לתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה וחרסים מהתקופה העות'מאנית, בהם בולטים שברי כלי עזה שחורים. האדמה הייתה אדמת העורף החקלאי של יפו בתקופה העות'מאנית, בשטח השתרעו פרדסי תפוזים בעורפה של יפו. חתך בדיקה בריבוע DN7 נחפר עד לקרקע נקייה מממצאים.
יש לציין כי בנתיב הדרומי של הכביש בן זמננו, למשל בריבוע D01, התשתית הייתה מהודקת היטב ובנויה מאבני גוויל קטנות ובינוניות מעורבות בטיח לבן ואולי אף בסיד (כ-0.2 מ' עובי; איור 18). חלק מתשתית זו הובחנה בחפירות ארכיאולוגיות במזרח הרחוב (חדשות ארכיאולוגיות 122). בריבועים D01 ו-D02 נעשו חתכי בדיקה בתשתית (איור 19). במילוי אדמה חומה כהה שמתחת לתשתית (L714 ,L713; איור 16: חתך 4–4) זוהתה קרמיקה המתוארכת למחצית השנייה של המאה הי"ט לסה"נ ובהם שברי מקטרות מחופות אדום וממורקות ושברי כלי עזה שחורים האופייניים לתקופה העות'מאנית. בנוסף נמצאו מעט חרסים מהתקופות ההלניסטית, הביזנטית והאסלאמית הקדומה. בריבוע DN10 חתמה דרך את התשתית האפרפרה (ר' להלן שכבה IIb), כ-0.15 מ' מתחתיה. עוד נמצא כי התשתית ניגשה למתקן עשוי בטון (אולי מתקופת המנדט הבריטי) שהכיל גריסי צדפים רבים. המתקן נחשף חלקית וייעודו אינו ברור. השוני במרקם התשתית בנתיב הצפוני לעומת הנתיב הדרומי אינו ברור.
 
שכבה IIb. נחשף פן צפוני של דרך בנויה (כ-50 מ' לערך, איור 4), לאורך כ-10 ריבועים, נדבך אחד של אבני שדה בינוניות ומהוקצעות צמודות זו לזו. קטע דרך זה הוא פן צפוני של דרך שכיוונה מזרח–מערב שנחשפה בחפירתו של י' ארבל (חדשות ארכיאולוגיות 124) ומכאן שרוחבה הכללי 3 מ'. הפן הדרומי של הדרך, שנחשף בריבועים D01, D02, הוא המשכו המזרחי של קטע הדרך שנחשף בחפירתו של ארבל. הדרך הייתה מונחת על גבי מילוי (L704 ,L703; עובי 0.5 מ') ובו אדמה חומה בהירה וחרסים שזמנם למן התקופה ההלניסטית ועד לתקופת המנדט הבריטי. במילוי נמצאו גם עצמות בעלי חיים ומעט שברי עצמות אדם פזורות ללא כל אינדקציה לקבורה (ר' דוח אנתרופולוגי שטח B). בחלקו המערבי של ריבוע D02 ייתכן כי היה בור אשפה רדוד (L708) שנחפר לתוך שכבת המילוי (L704). נראה כי הדרך חתמה חלקית את הבור. בבור האשפה נמצאו שברי זכוכית ושברי פורצלן המוכרים מסוף התקופה העות'מאנית ומתקופת המנדט הבריטי.
 
שכבה IIa. כביש אספלט וסולינג המתוארכים כנראה לתקופת המנדט הבריטי, שנות ה-30 של המאה הכ' לסה"נ, עת נסלל הרחוב למלוא רוחבו לעבר הנמל.
 
שכבה I. כביש אספלט בן זמננו.
 
כלי חרס משטח B
הממצא תוארך למן התקופה ההלניסטית ועד לתקופה העות'מאנית.
קערה (איור 1:20) מחופה שחור וממורקת, מתוארכת למאות הד'–הב' לפנה"ס; בסיס קערה (איור 2:20) מחופה וממורק שחור, מתוארך למאות הג'–הב' לפנה"ס; בסיס אמפורה (איור 3:20) מרודוס, מתוארך למאות הג'–הב' לפנה"ס; שפת קערה (איור 4:20) מטין כתום חולי, מתוארכת לתקופה הרומית המאוחרת, המאות הג'–הד' לסה"נ; שפה קערה (איור 5:20) מזוגגת חום שתאריכה לא זוהה. מן התקופה העות'מאנית נמצאו חרסים ממשפחת כלי עזה, בהם קערה עם שפה משתפלת החוצה (איור 1:21), שפת קערה (איור 2:21) מזוגגת מהמאה הי"ט לסה"נ ופכים (איור 3:21, 4). 
 
מקטרות חרס
ליאור ראוכברגר
 
נמצאו שברי שבע מקטרות מהתקופה העות'מאנית.
מקטרת מחופה אפור וממורקת (L713; איור 5:21), קנה קצר (0.8 ס"מ קוטר) שחרותים עליו קווים כפולים דקים ומעליהם עיטור מקדה של קו דק משונן. קצה הקנה נפוח ומעוטר בשתי שורות של טביעות מעוינים שבתוכם פרחים ומסתיים בטבעת קצה פשוטה.
מקטרת מחופה אפור וממורקת (L828; איור 6:21), קנה קצר (0.9 ס"מ קוטר) שחרותים עליו קווים כפולים דקים וטבעת חיזוק מעוטרת בעיטור מקדה של קווים אופקיים משוננים המסתיימת בטבעת קצה פשוטה. שתי המקטרות מתוארכות למאה הי"ח לסה"נ (Dekkel 2008:144–145, Fig. 53).
מקטרת מחופה חום וממורקת (L828; איור 7:21), קנה קצר (1.3 ס"מ קוטר) שבצדו הימני טביעת חותם בצורת עיגול עם נקודות בתוכו. הקנה מסתיים בטבעת חיזוק שחתכה משולש ומעליה טבעת קצה פשוטה. הקנה נתחב לתוך קערה כדורית שרובה לא שרדה ובתוכה נמצאה לשונית חרס מפויחת שנוצרה מהתחיבה וחסמה מעבר של עלי טבק לתוך הקנה. המקטרת מתוארכת למחצית השנייה של המאה הי"ח לסה"נ (Avissar 2005:83–88, 93, Figs. 84.81, 82).
מקטרת מחופה אפור וממורקת (L826; איור 1:22), קנה ארוך (1.6 ס"מ קוטר) מצולע, בדגם המחקה צורת עלי כותרת ומעליהם קו מקדה משונן. לקערה בסיס דיסק משונן שבתחתיתו שדרית משולשת בולטת מעוטרת בפס מקדה משונן תחום בקו דק. בדופן התחתונה של הקערה עיטורי קווים מקבילים אופקיים ומעוינים. בין בסיס הקערה לקנה מפריד קו מקדה משונן.
מקטרת מחופה חום-אדמדם וממורקת (L813; איור 2:22), הקערה מתרחבת בבסיסה העגול והשטוח שבתחתיתו שני פסי מקדה משוננים היוצרים דגם V המסמל את השדרית. בחלק התחתון של הקערה חרותים ברישול קווים מקבילים ורצועת הפרדה בינו לחלק העליון של הקערה מסומנת בעיטור מקדה בדגם של שתי שורות מקבילות של חריצים שביניהם שטח חלק (Simpson 2000:163, 165–166, Fig. 13.8:172–173).
מקטרת מחופה חום-אדמדם וממורקת (L711; איור 3:22), קנה חלק (1.6 ס"מ קוטר) שקצהו הנפוח מעוטר בעיטור מקדה המורכב משתי שורות של קווים אנכיים מקבילים ומעליהם שני קווים אופקיים מקבילים. על בסיס הקערה שני זוגות של קווים מקבילים היוצרים דגם V המסמל את השדרית ובחזיתה עיטור מקדה בצורת פס משונן.
מקטרת מחופה חום-אדמדם וממורקת (L253; איור 4:22), קנה ארוך מצולע בדגם המחקה עלי כותרת שבין קצותיהם טביעות חותם בצורת כף דקל ומעליהם קו מקדה משונן.
שתי המקטרות הן מטיפוס 'מקטרות עם קערות דמויות שושן' ומתוארכות למחצית השנייה של המאה הי"ט לסה"נ–ראשית המאה הכ' לסה"נ.
 
חפצי מתכת משטח B
דוקרן מברזל שלו ארבעה חודים (Calthrop; איור 1:23) המתוארך לתקופה הצלבנית. דוקרן דומה נמצא בחפירותיו של ע' ראם בבית החולים הצרפתי ביפו (חדשות ארכיאולוגיות 122).
שבר פרסה מברזל (איור 2:23).
שבר של כדור תותח מברזל (איור 3:23) המתוארך לתקופה העות'מאנית.
צמיד מברונזה (איור 4:23).
 
מטבעות משטח B
רוברט קול
נמצאו ארבעה מטבעות, בהם שלושה שאי אפשר לזהותם ומטבע מנחושת, בן זמננו, שנטבע בדנוור שבארצות הברית בשנת 2002.
          
דוח אנתרופולוגי שטח B
יוסי נגר
 
באדמת המילוי בשכבה IIb נמצאו עצמות אדם בפיזור, במצב שימור גרוע, מרביתן לא אינדיקטיביות. שברי עצמות שנמצאו בריבועים נפרדים אינם מייצגות בהכרח פרטים שונים ומכאן נובע קושי רב לקבוע את מספר הפרטים בהקשר זה. הבדיקה האנתרופולוגית שנעשתה בשטח החפירה העלתה שהעצמות מייצגות לפחות שישה פרטים שגילם 1–4, 2–10, >15 (Johnston and Zimmer 1989), >25 (Szilvassy 1980), 20–40, >40 שנים (Hillson 1986: 176–201). לפחות אחד מהפרטים זוהה כפרט ממין זכר (Bass 1987:93–258). הערכת מינם של שאר הפרטים אינה ברורה.
הממצא מהאתר רב והשברים אינם אקראיים, מכאן אפשר להניח שמקור העצמות הוא בית קברות קדום שהיה סמוך לדרך. סמוך מאוד לדרך זו נמצא שלד אדם בארטיקולציה אנטומית המעידה על קבורה ראשונית (חדשות ארכיאולוגיות 124). השלד תוארך לתקופה שקדמה לסלילת הדרך, כנראה לתקופה האסלאמית הקדומה ומחזק את ההנחה שהיה בית קברות סמוך לדרך העות'מאנית.

 

 
ממצא ארכאוזואולוגי
משה שדה
 
הממצא הארכאוזואולוגי שנחשף הוא משלוש תקופות — ההלניסטית, הצלבנית והעות'מאנית.
התקופה ההלניסטית (L285). שתי רכיכות ימיות מהמינים פי הכושי המנומר (Talporia lurida Linee) וארגמון קהה קוצים (Murex trunculus Linee).
התקופה הצלבנית (L316 ,L310 ,L305 ,L303 ,L300; טבלות 4–6). עצמות מינים מבויתים — צאן (Ovis aries/Capra hircus), בקר (Bos taurus), חזיר הבית (Sus scrofa) וכלב הבית (Canis familiaris). מן הבר נמצאה חוליית כריש (Sellacii) ושלושה מיני רכיכות ימיות, בהן שני נעמית מצויה (Glycymeris violacescens Lamark), שלושה ארגמון קהה קוצים וארגמונית אדומת פה (Thais haemastoma Linee). בשל מיעוט הממצא אי אפשר לבחון משק חי באתר זה. אפשר לומר כי היו מקורות מים לגידול בקר וחזירים שדרושים מים רבים לגידולם.
 
טבלה 4. התפלגות עצמות בעלי החיים המבויתים
מינים עצמות
צאן
בקר
חזיר הבית
כלב הבית
סה"כ
שמורת העין
1
 
 
 
1
לסת תחתונה
 
1
1
 
2
שכמה
4
 
 
 
4
זרוע
1
 
 
 
1
אמה גדולה
3
2
 
 
5
אמה קטנה
1
 
 
 
1
שורש כף רגל קדמית
1
2
 
1
4
אגן ירכיים
4
2
 
 
6
ירך
1
1
 
 
2
שוק
2
2
 
 
4
עקב
1
 
 
 
1
קרסול
1
1
 
 
2
שורש כף רגל אחורית
2
 
 
 
2
פיסת שורש כף רגל אחורית
2
1
 
 
3
גף לא מזוהה
7
3
 
 
10
פרק אצבע 1
1
 
 
 
1
חוליית צוואר 2
 
2
 
 
2
חוליית גב תחתון
1
6
 
 
7
חוליית זנב
1
 
 
 
1
צלע
8
6
 
 
14
סה"כ
42
29
1
1
73
%
57.53
39.73
1.37
1.37
100.00
 
טבלה 5. ימין, שמאל, תחתון ועליון בעצמות גפי בעלי החיים
מינים עצמות
 
צאן
בקר
כלב הבית
(ת=תחתון, ע=עליון)
ימין
שמאל
ימין
שמאל
ימין
שמאל
זרוע (ת)            
1
 
 
 
 
 
אמה גדולה (ע)
1    
1
      
1
 
 
אמה גדולה (ת)
1
 
 
 
 
 
אמה קטנה (ע)
1
 
 
 
 
 
שורש כף רגל קדמי (ע)
     
1
1   
1
1
 
שורש כף רגל קדמי (ת)
 
 
1
 
 
 
ירך (ת)
1
 
     
1
 
 
שוק (ע)
1
 
1   
1
 
 
שוק (ת)
    
1
 
 
 
 
קרסול
    
1
 
2
 
 
שורש כף רגל אחורית (ע)
1  
1
 
 
 
 
שורש כף רגל אחורית (ת)
    
1
 
 
 
 
 
טבלה 6. כמות הפרטים המינימלית
מינים
צאן
בקר
חזיר הבית
כלב הבית
סה"כ
כמות הפרטים
1
2
1
1
5
%
20
40
20
20
100
 

 

התקופה העות'מאנית (L831 ,L813 ,L806 ,L713 ,L712 ,L710 ,L708 ,L704). נמצאו עצמות מינים מבויתים — צאן, בקר וסוס (Equus caballus). מן הבר נמצאה חוליית כריש ומן הרכיכות הימיות נמצאו פי הכושי המנומר אחד, ארבעה נעמית מצויה, שלושה ארגמון קהה קוצים וארגמונית אדומת פה. כמו כן נמצאה רכיכת יבשה אחת מהמין נקדית זעירה (Punctum lederi). מהתפלגות העצמות (טבלות 7–9) נראה שנמצא מכל מין פרט אחד.

 
טבלה 7. התפלגות עצמות בעלי החיים המבויתים
מינים עצמות
צאן
בקר
סוס
סה"כ
שן חותכת
 
 
1
1
שן טרום טוחנת
 
1
1
2
אמה גדולה
1
 
 
1
פיקת הברך
1
 
 
1
קרסול
 
1
 
1
שורש כף רגל אחורית
1
 
 
1
גף לא מזוהה
5
 
 
5
צלע
3
1
 
4
סה"כ
11
3
2
16
%
68.75
18.75
12.50
100.00
 
טבלה 8. ימין, שמאל, תחתון ועליון בעצמות גפי בעלי החיים
מינים עצמות
צאן
בקר
(ת=תחתון, ע=עליון)
ימין
שמאל
ימין
שמאל
אמה גדולה (ע)
      
1
 
 
פיקת הברך
1
 
 
 
שורש כף רגל אחורית (ע)
1
 
 
 
קרסול
 
 
      
1
 
טבלה 9. כמות הפרטים המינימלי
מינים
צאן
בקר
סוס
סה"כ
כמות הפרטים
1
1
1
3
%
33.33
33.33
33.34
100.00
 
כלי הזכוכית
בריג'יט אונונה
 
בחפירה נמצאו 350 שברי זכוכית ובהם 270 שברים בני זמננו שאינם אינדיקטיביים. בשטח B נמצאו רק שברים בני זמננו ובהם בקבוקים וכוסות מגוונים, שברי חלונות וצמידים צבעוניים חסרי צבע ובגוונים של טורקיז, כחול וצהוב. רוב שברי הזכוכית משטח A הם מימי הביניים. שברים אחדים קדומים יותר, מהתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית. להלן מוצגים שברים אחדים של כלים אינדיקטיביים המיוחסים לשכבה V ומתוארכים למאה הי"ג לסה"נ (איור 24). כלים אלה הם טיפוסים נפוצים מאוד בתקופה הצלבנית בישראל, למשל, כוס שעליה עיטור זיזים בולט. לכוסות אלה יש בדרך כלל שפה מעוגלת החוצה,רחבה המעוטרת בחוט אופקי בנקודת המגע שבין השפה לגוף. הגוף גלילי, קצר וגוצי או ארוך וגבוה, מעוטר בשורות לא אחידות של זיזים; לזיזים מגוון גדלים וצורות, אחדים עגולים ואחרים מחודדים או מעוצבים ברישול. הבסיסים נעשו מחוט זכוכית שנכרך סביב היקף התחתית הדחופה פנימה. שברים של כוסות כאלה נמצאו במגדל הצלבני באתר בית המשפט בעכו (Gorin-Rosen 1997:82–84, Fig. 2:20–26 ; ר' שם דיון והפניות נוספות).
בחפירה זו נמצאו שברי גוף מכוסות מטיפוס זה מזכוכית חסרת צבע שמכוסה בבלייה כסופה זהובה וססגונית. הדופן דקה ועליה שרידים של שני זיזים בולטים ולא אחידים (איור 1:24, 2); שני שברי זכוכית חסרת צבע שהיו שייכים לכלי אחד (איור 3:24); על שבר הגוף השתמרו ארבעה זיזים; הבסיס כמעט שלם, תחתיתו דחופה פנימה וסביבה כרוך חוט (5 ס"מ קוטר הבסיס). שני שברים נוספים זוהו, מלבד הכוסות; שבר גוף עם כפל צבוט חלול בדופן הפנימית, , המאפיין בקבוקים בתקופה הצלבנית (איור 4:24). בקבוקים ופכיות גדולים שלהם כפל פנימי חלול במרכז הגוף היו בשימוש בעיקר בימי הביניים, , כנראה לצורך חיזוקם (Gorin-Rosen 1997:80–81, Fig. 2:9); שבר של בסיס טבעתי חלול דחוף פנימה (איור 5:24), דומים לו נמצאו במגדל הצלבני בעכו (Gorin-Rosen 1997:81, Fig.2:12–15). בסיסים אלה נמצאו בדרך כלל עם בקבוקים שלהם שפה צבוטה ודפנות בהם יש כפל צינורי חלולו ששימשו כנראה בסיסים שלהם; שבר מעניין של נברשת בת זמננו (איור 24: 6), קטן ועשוי מזכוכית חסרת צבע ושקופה שעליה חיתוך של פאות מהוקצעות, נעשה בייצור המוני.
 
שטח החפירה מייצג כנראה אזור שהתאפיין בפעילויות חוץ-עירוניות ובעיקר מצביע על פעילות חקלאית. נראה שהתקופה הקדומה ביותר שבה התנהלה פעילות חקלאית בשטח הייתה התקופה ההלניסטית. החרסים בשכבת האדמה היו קטנים מאוד ושחוקים. המכלול הקרמי שתוארך למן התקופה ההלניסטית ועד לתקופה האסלאמית הקדומה לא הופרע בפריטים בני זמננו או עות'מאניים (פרט לבאר). בור האשפה מהתקופה הצלבנית מעניין, זהו הממצא הדרומי ביותר שהתגלה עד כה מדרום לתל. הבאר מן התקופה העות'מאנית היא יחידה במתחם החפירה ורחוקה כ-350 מ' ממקבץ בארות שנמצא בחפירות קודמות במורד הרחוב (חדשות ארכיאולוגיות 123). פרט להיותו שטח חקלאי נחפרו בו קברים שהקדום ביותר מתוארך כנראה לתקופה ההלניסטית. בשכבה IV שבשטח A נמצאו שני קברים, הקבר שבריבוע 67N מאוחר לבור האשפה ואת הקבר שבריבוע 68S אי אפשר לתארך. גובהו של מפלס הקבר האחרון (15.48 מ' מעל לפני הים) דומה לגובהו של מפלס הקבר בריבוע N67 (כ-15.41 מ' מעל לפני הים) ולפיכך אפשר להניח כי הם בני שלב אחד ואפשר לתארכם לאחר המאה הי"ג לסה"נ, אך קודם לשנות ה-20 של המאה הכ' לסה"נ. חשוב לציין שבורות הסיד אינם כבשני סיד, כי אם בורות כיבוי סיד שבהם ערבבו מים וסיד להכנת החומר לבנייה. טרם התברר אם הם קדמו למועדון הטניס המסומן במפות מתקופת המנדט הבריטי או מאוחרים לו. רוחבה של התשתית משכבה III שבשטח B מעל ל-8.5 מ', גדול בהרבה מרוחב הדרך הבנויה שבשכבה IIb, כך שאפשר שהתשתית שימשה דרך ולא תשתית לדרך שמעליה. שתי הדרכים שימשו דרכים רוחביות כנראה בין ימי מלחמת העולם הראשונה ועד לשנות ה-30 של המאה הכ' לסה"נ, עת נסללה הדרך העיקרית ברח' יהודה הימית.