שטח A (איור 4)

נחשף מבנה רבוע (7.8×8.5 מ') התחום בקירות מצפון (W1; אורך 8.3 מ', רוחב 1 מ', גובה 0.3 מ'), ממזרח (W4; אורך 7.7 מ', רוחב 0.9 מ', גובה 0.45 מ'), מדרום (W3; אורך 8.5 מ', רוחב 1.15 מ', גובה 0.35 מ') וממערב (W2; אורך 7.8 מ', רוחב 0.9 מ', גובה 0.32–0.40 מ'). קירות המבנה טויחו מחוץ בטיח לבן המעורב בחסמים אפורים (2 ס"מ עובי; איור 5). הסלע שעליו הושתת המבנה נחשף מצפון (L116), ממזרח (L104 ,L102) ומדרום לו (L106). יסודות הקירות נבנו משתי שורות של אבני צור וגיר מהוקצעות למחצה שביניהן ליבה מאבני שדה בינוניות. בחלל הפנימי של המבנה (5.7×6.2 מ') התגלו שני זוגות אומנות: W6 ו-W7 (אורך 0.7 מ', רוחב 0.7–0.8 מ', גובה 0.2 מ') הניגשות אל קירות 4 ו-2; ו-W8 ו-W9 (אורך 1.0–1.1 מ', רוחב 0.53 מ', גובה 0.4 מ'), המשתלבות בקירות 1 ו-3. דומה שהאומנות שימשו לתמיכה בקירוי המבנה; מאחר שלא נתגלו מפולות אבן בתוך המבנה, אפשר שקורה בקורות עץ. רצפת המבנה נבנתה מעפר מהודק (L114 ,L107) על תשתית מאדמת לס מהודקת מעורבת באבני קירטון מרוסקות (L109 ,L103) שהונחה על הסלע. בשלב מאוחר הודבק לחלקו הצפוני של קיר 4 משטח אבן (W5; אורך 1.76 מ', רוחב 0.95 מ', גובה 0.35 מ'; איור 6) שככל הנראה שימש משטח עבודה. הכניסה למבנה הייתה ככל הנראה מצדו המזרחי, בפתח סתום (0.8 מ' רוחב) בחלקו הדרומי של קיר 4.
על רצפת המבנה, בתשתית הרצפה וסביב למבנה התגלו שברי קערות (איור 1:7–6), סירי בישול (איור 7:7–9), מחבת (איור 10:7), פכים (איורים 11:7–13, 1:8) קערת אבן שחורה עם דופן מעוגלת (איור 2:8) ונרות (איור 3:8, 4) המתוארכים כולם לתקופה העבאסית.
מבנה הדומה בתכנונו ובאופן בנייתו למבנה שנחשף בשטח A, אף שאינו זהה לו בכל פרטיו, התגלה סמוך לכניסה ליישוב חורה, כ-15 ק"מ ממערב לאתר. המבנה תוארך לסוף התקופה הביזנטית–ראשית התקופה האסלאמית הקדומה (חדשות ארכיאולוגיות 119).
כעשרה מטרים מדרום למבנה התגלה קיר שדה חקלאי (W10; אורך 9 מ', רוחב 0.4 מ', גובה 0.5 מ') הנמשך בכיוון מזרח–מערב. הקיר נבנה על הסלע (L117) מאבני גיר וצור קטנות ובינוניות והשתמר לגובה שלושה נדבכים. כ-60 מ' מדרום-מזרח למבנה התגלה קיר שדה נוסף (W101; אורך 9 מ', רוחב 0.45 מ', גובה 0.6–0.8 מ') שנבנה מבולבוסי צור גדולים שהונחו על אדמת הלס. סמוך לקיר נחפרה אדמת לס חומה רכה (L305–L303) מעורבת בשברי כלי חרס ספורים שכללו בין היתר שבר פך (איור 7:9) המתוארך לתקופה ההלניסטית ושבר אמפורה (איור 9:9) המתוארך למאה הז' לסה"נ.
 
שטח B (איורים 10, 11)
על ראש גבעה, כ-80 מ' מדרום-מערב לשטח A, נחשף בור מים חצוב בסלע (כ-4.5 מ' עומק) שמעליו נבנה משטח (W53; מידות 3.4×3.5 מ', גובה 0.6 מ') מאבני גיר מהוקצעות למחצה. בצדו הצפוני-מערבי של הבור הונחה שוקת אבן עגולה (כ-0.4 מ' קוטר, 0.2 מ' עומק), ובצדו המזרחי נמצאה תעלת הזנה (L520) שנבנתה משתי שורות אבנים וטויחה במרכזה בבטון. בפתח הבור הושמה מסגרת ברזל מרובעת (0.6×0.6 מ'). מסגרת הברזל והבטון שבתעלת ההזנה מעידים על שימוש בבור המים גם בימינו.
מדרום וממזרח לבור המים נחשף קיר גדרה היקפי (W51 ,W50; אורך 14 מ', רוחב 0.3–0.5 מ', גובה 0.3 מ') שנבנה מאבני שדה שהונחו על אדמת הלס והשתמר לגובה נדבך אחד בלבד. במדרון המזרחי של הגבעה, כשמונה מטרים מצפון-מזרח לקיר הגדרה, הובחן קיר שדה חקלאי (W52; אורך 11 מ', רוחב 0.5 מ', גובה 0.4 מ') הנמשך בכיוון צפון–דרום. הקיר בנוי מאבני גיר וצור שהונחו על הסלע (L509 ,L507) או על הלס (L505) והשתמר לגובה שניים עד שלושה נדבכים. בחלקו הצפוני של קיר 52 שולב קיר (W54) הבנוי בדומה לו אך נמשך בכיוון מזרח–מערב.
נמצאו שברי כלי חרס ללא שיוך סטרטיגרפי שכללו בין היתר קערה (איור 1:9) מהתקופה הביזנטית, סיר בישול (איור 2:9) מהתקופה הביזנטית ופכים המתוארכים לתקופות ההלניסטית (איור 3:9), הביזנטית–האסלאמית הקדומה (איור 6:9), והעות'מאנית המאוחרת (איור 4:9, 5, 8).
 
שטח C (איור 12)
במדרון טבעי הנוטה למערב, כ-150 מ' ממזרח לשטח A, נחשף בית קברות הרוס. על פני השטח התגלו פזורות עצמות אדם השייכות לשני פרטים בוגרים שגילם 20–30 שנים. ברוב השטח נחשף מפלס הסלע (L705 ,L703 ,L702) מתחת לשכבה דקה של אדמת לס (L704 ,L701). מפולות אבן ולוחות קירטון שנחשפו על הסלע מעידים ככל הנראה שגם הנקברים הונחו עליו.
נמצאו שברי כלי חרס אחדים ללא שיוך סטרטיגרפי, שאי אפשר היה לזהות, למעט שבר קנקן (איור 10:9) המתוארך לסוף המאה הו'–תחילת המאה הז' לסה"נ, וכן כלי זכוכית המתוארכים לתקופות הרומית המאוחרת–הביזנטית (ר' וינטר להלן). על כן נראה שיש לתארך את בית הקברות לתקופות הרומית–הביזנטית.
 
ממצא הזכוכית
תמר וינטר
 
ממצאי הזכוכית מבית הקברות שבאתר התגלו שבורים מאוד, ושברים מאחד הכלים נמצאו פזורים בלוקוסים אחדים, רמז לכך שהקברים נשדדו. הממצאים כללו כעשרים שברים של כלים סגורים (איור 13), האופייניים לתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית הקדומה (המאות הג'–הד' לסה"נ). כלי הזכוכית מהאתר עשויים זכוכית ירוקה וכחולה-ירקרקה, ונושאים שכבות בליה; מקצת הכלים רופאו.
לצנצנת (L704 ,L703; איור 1:13) שפה מעוגלת, קפל או עיבוי רחב על הצוואר, גוף גלילי ותחתית שנדחפה פנימה. ייתכן שהידית הגלית הארוכה (L701; איור 2:13) השתייכה לכלי זה. צנצנות מטיפוס זה, המתוארכות למאה הד' ולמחצית הראשונה של המאה הה' לסה"נ, עוטרו לעתים בשתיים או שלוש ידיות ו/או בחוטים שהונחו אופקית או בדגם זיגזג.
לשפופרת התמרוקים (85 מ"מ גובה; L704; איור 3:13) שפה המקופלת פנימה באופן בלתי אחיד, פה דמוי משפך, גוף מוארך המתרחב כלפי מטה, בסיס טבעת שטוח ושתי ידיות. הידיות אינן שוות, והן נמשכו מגוף הכלי מעלה אל מעל לשפה; הידית השלמה קופלה בקצה העליון. כלי דומה, גדול מעט יותר, השתמר רק בחלקו התחתון (L703; איור 4:13). בסיס שנדחף פנימה (L701; איור 5:13) וידית סרט צרה (L702; איור 6:13) שייכים כנראה לפכיות נוספות. כמו כן נמצא שבר חרוז בלוי מאוד (L705; לא צויר).
כלי הזכוכית מבית הקברות בחורבת כסיף אופייניים למנחות קבורה מהתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית הקדומה. עד כה זכו לפרסום רק מכלולים ספורים של כלי זכוכית מתקופות אלה מן הנגב, אולם צנצנות ופכיות דומות תועדו בקברי ארגז בבאר שבע (חדשות ארכיאולוגיות קז:131–132, איור 185) ובחורבת רקיק שמצפון לעיר (חדשות ארכיאולוגיות קו:160–162, איור 199).
הכלים מחורבת כסיף דומים גם לפריטים ממכלולי זכוכית בני התקופה שנמצאו בהקשרי קבורה בשפלת יהודה, דוגמת מערת קבורה למרגלות תל חליף (גופנא וזוסמן תשל"דלוח  XXIV: 1–4); קברים 155 ו-201 בגזר (Macalister 1912: Figs. 119:5; 123:7); קבר 200 בגבעת שרת בבית שמש (Seligman, Zias and Stark 1996: Figs. 15:2, 3; 17:1); בית הקברות בחורבת רימון (Gorin-Rosen 2004: Figs. 3:25; 4:36); ובית הקברות הדרומי בבית גוברין (Winter 2008: Fig. 6.2:7, 8, 15, וראו שם דוגמאות נוספות מאזור זה).
 
***************************************
הכלים מחורבת כסיף דומים גם לפריטים ממכלולי זכוכית בני התקופה שנמצאו בהקשרי קבורה בשפלת יהודה, דוגמת מערת קבורה למרגלות תל חליף (גופנא וזוסמן תשל"ד: לוח XXIV 4-1); קברים 155 ו-201 בגזר (Macalister 1912: Figs. 119:5; 123:7); קבר 200 בגבעת שרת בבית שמש (Seligman, Zias and Stark 1996: Figs. 15:2, 3; 17:1); בית הקברות בחורבת רימון (Gorin-Rosen 2004: Figs. 3:25; 4:36); ובית הקברות הדרומי בבית גוברין (Winter 2008: Fig. 6.2:7, 8, 15, וראו שם דוגמאות נוספות מאזור זה).
***************************************************************
 
יש לזהות את המבנה שנחשף כבית חווה, חלק מן העורף החקלאי של חורבת כסיף בתקופה העבאסית. בתי חווה רבים כדוגמתו התגלו באזור בקעת באר שבע. באתר התגלו גם סימנים לפעילות בתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית. נראה שהקברים ההרוסים שנחשפו בשטח C משתייכים לאחד מבתי קברות שהוקמו סביב חורבת כסיף בתקופות הרומית–הביזנטית, וכי בית הקברות קדום לבית החווה.

 

 

 

גופנא ר' וזוסמן ו' תשל"ד. מערת קברים יהודית מתקופת המשנה לרגלי תל חליף. עתיקות ז:69–76.

Gorin-Rosen Y. 2004. The Glass Vessels from the Cemetery at Horbat Rimmon. ‘Atiqot 46:113*−124*.
Macalister R.A.S. 1912. The Excavation of Gezer, 1902−1905 and 1907−1909, Vol. 3. London.
Seligman J., Zias J. and Stark H. 1996. Late Hellenistic and Byzantine Burial Caves at Giv‘at Sharet, Bet Shemesh. ‘Atiqot 29:43–62.
Winter T. 2008. The Glass Vessels. In G. Avni, U. Dahari and A. Kloner. The Necropolis of Bet Guvrin-Eleutheropolis (IAA Reports 36). Jerusalem. Pp. 179–186.