כיכר 'החורבה' (שטח נ-2)

בחודש אוקטובר 2005 נערכה חפירה לצורך הצבת עגורן בצד המערבי של כיכר 'החורבה' צמוד לקיר המזרחי של בית הכנסת (רישיון מס' B-301/2005). השטח שנחפר הוא הרחבה למערב של שטח נ-2 שנחפר בשנות ה-70 על ידי נ' אביגד במסגרת משלחת החפירות ברובע היהודי.

השטח (5 × 4 מ') נחפר לעומק 2 מ' עד הסלע. נחשף חלק מחדר ששרדו ממנו הקירות הצפוני והדרומי וקטע מהרצפה. הקירות שכיוונם מזרח–מערב מושתתים על הסלע הטבעי ובנויים מאבני גוויל, חלקם באבנים מסותתות. בקיר הצפוני מזוזת פתח מאבני גזית. רצפת החדר עשויה פסיפס לבן שנותרו ממנו רק שני קטעים קטנים צמוד לקירות בצפון ובדרום. הפסיפס מונח על תשתית עשויה מאבנים קטנות ומלט בהיר. מתחת נמצא מילוי עפר (כ-0.4 מ' עובי) ובו מעט שברי כלי חרס מתקופות הבית הראשון והשני וכן אחדים מהתקופות הביזנטית והערבית הקדומה(?).

שרידי הבנייה הם חלק מחדר מהתקופה האסלאמית הקדומה הקשור למכלול בנייה שנחשף ממזרח בשטח נ-2 בשנות ה-70. ייתכן גם כי הם קשורים לחדר שחלקו המערבי נתגלה בצד המזרחי של תחום בית כנסת 'החורבה' (להלן).

 

בית כנסת 'החורבה' (שטח י"א-9 מזרח)

בחודש ינואר 2006 נערכה חפירה בצד הצפוני-מזרחי של בית כנסת 'החורבה' (רישיון מס'
G-7/2006) להשלמת החפירות שנערכו באתר בשנת 2003.

השטח (4.0 × 3.5 מ') נחפר לעומק 2 מ' עד הסלע. נחשף חלקו המערבי של חדר שקטע קטן ממנו נחשף בחפירה הקודמת. פינתו הדרומית חצובה בסלע. רצפת הפסיפס הלבנה של החדר מונחת על גבי תשתית עשויה רובד של אבנים קטנות וחומר גיר כתוש. רובד התשתית מונח בחלקו הדרומי על גבי הסלע שיושר לצורך זה וחלקו הצפוני על גבי מילוי עפר שעל גבי הסלע המשתפל צפונה. מהפסיפס עצמו נשתמר רק קטע קטן קרוב לפינה ואילו בשאר החדר נותרה התשתית בלבד. הקיר המערבי של החדר (0.3 מ' עובי) שכיוונו צפון–דרום בנוי מאבנים קטנות לא מהוקצעות, ביניהן חומר אפור והוא מטויח בטיח עבה בהיר. בצדו המערבי צמוד הקיר לקיר רחב בנוי אבני גוויל גדולות, אשר רובו נחשף בחפירה הקודמת. פער בקצה הצפוני של הקיר מעיד אולי על פתח או נישה שהיו במקור. בשלב מאוחר נבנו קירות דקים שיצרו מיתקן רבוע (0.9 × 0.6 מ') מטויח בטיח בהיר. במילוי העפר שתחת המיתקן נתגלה קנקן חרס שלם הפוך מהתקופה האסלאמית הקדומה (המאות הט'-הי' לסה"נ).

ייתכן שזהו חלקו המערבי של חדר ששרידיו נתגלו מזרחה בשטח נ-2 בשנת 2005 (לעיל). במילוי העפר שסתם את החדר נמצאו שברי כלי חרס מהתקופה הממלוכית.

בית כנסת 'החורבה' (שטח י"א-9 דרום-מערב)

בחודש נובמבר 2006 נערכה חפירה בפינה הדרומית-מערבית של בית כנסת 'החורבה' (רישיון מס' G-7/2006).

השטח (4.0 × 3.5 מ') נחפר לעומק 2 מ' עד הסלע. נחשף המשכו למערב של רחוב מהתקופה הביזנטית (4 מ' אורך חשיפה) אשר שרידיו נתגלו לאורך צדו הדרומי של מבנה בית הכנסת בשנת 2003. מריצוף האבן של הרחוב נותרו רק כמה קטעים קטנים בשולי הרחוב בצפון ובדרום. רוב הריצוף נמצא הרוס מתעלת מים מאוחרת (ממלוכית?). הרחוב גובל משני צדיו בקירות, חלקם חצובים בסלע וחלקם בנויים אבנים מעט מהוקצעות. בפינה הדרומית-מערבית של השטח נתגלתה פינה של חדר (או מיתקן) קדום לרחוב, שרצפתו עשויה פסיפס לבן.

בקצה המערבי של השטח נתגלתה קשת שמורה בשלמותה (איור 1). צדה המערבי ידוע ונראה כיום בקיר האחורי של חנות ברחוב היהודים. עתה נחשפה הקשת למלוא גובהה בצדה המזרחי. היא בנויה משורת אבנים גדולות מסותתות היטב (1.3 מ' אורך). יסודותיה מבוססים על הסלע משני צדי הרחוב. הרחוב עצמו נמשך מערבה מתחת לקשת. הקשת ניצבה מעל הרחוב הצדדי שנחשף אשר הסתעף מרחוב הקרדו – רחובה הראשי של ירושלים הביזנטית, ששרידיו נחשפו ממערב לבית כנסת 'החורבה' על ידי נ' אביגד בשנות ה-70 של המאה הכ' לסה"נ.

בבור מים מעט צפונה לקשת, תחת המבואה לבית כנסת 'החורבה' (בכניסה מרחוב היהודים), נתגלה קמרון שלם מורכב מאבנים גדולות מסותתות היטב. הקמרון קירה חנות בשורת החנויות, שהמשכן לצפון נחשף בעבר לאורך צדו המזרחי של הקרדו.