שטח A

התקופה הביזנטית הקדומה (המאות הד'–הה' לסה"נ). התגלו קטעי קירות שנבנו מלבני בוץ (0.8 מ' רוחב) ורצפות עפר שעליהן שברי כלי חרס. נראה שאלה שרידים של מבנה פרטי. 

 

התקופה הביזנטית המאוחרת (המאות הו'–הז' לסה"נ). נחשף מכלול מתוכנן היטב של מבנים איתנם (0.8–1.0 מ' רוחב הקירות) שנבנו מלבני בוץ. נראה שאלה הם מבני ציבור. במקומות אחדים במכלול שולבו בבנייה אבנים מסותתות, בעיקר באומנות וכדיפון לקירות הלבנים. המכלול כולל לפחות שני מבנים שביניהם עובר רחוב וכן שרידי מבנים נוספים. במבנה המזרחי נחשפו שבעה חדרים. באחד החדרים נבנה בבנייה איתנה תא מלבני בוץ שהיה מלא בשברי לבנים. על הרצפות של חדר אחד התגלו שברי כלי זכוכית וכלי חרס ובהם כלים קופטיים וגביע מעוטר בטביעות בדגם אדרה. בחדר נוסף התגלו שרידי חלקו התחתון של מיתקן בנוי באבנים קטנות ומטויח בטיח לבן (1.0 × 1.8 מ' גודל השתמרות); שימושו לר הוברר. במבנה המערבי נחשפו חמישה חדרים, והוא חרב בשרפה עזה. על רצפת אחד החדרים התגלו קנקני עזה ניצבים הפוכים לאורך קיר. לצדם התגלו פקקי גבס ועליהם תבליט של אריה וצלב עשוי בדפוס. ברחוב שעובר בין שני המבנים התגלו כמויות גדולות מאוד של שברי כלי חרס, כנראה אשפה שהושלכה מן המבנים. מדרום למבנה המערבי התגלה בור מים. בחלקו המערבי של המכלול התגלה על רצפת חדר, מוסתר בתוך רחיים בשימוש משני, חותם לחם עשוי חרס, הנושא צלב וכתובת ביוונית.

 

התקופה האסלאמית הקדומה. התגלו שרידי רצפת אבן ועליה נר מן המאה הח' לסה"נ, בור מים שנבנה באבני גזית וטויח, וכן שרידי בנייה באבן וטיח על גבי קיר מהתקופה הביזנטית.

 

ימי הביניים והתקופה הממלוכית. התגלו שרידי בנייה דלים של חמישה מבנים, שנבנו באבנים, ובהם רצפות עשויות מעפר מהודק או מאבנים. חלק מן הקירות נבנו משתי שורות אבנים וביניהן מילוי טיט – בוץ ואבנים קטנות, ואילו חלקם האחר נבנה משורה אחת של אבנים ואפשר שהם שימשו כמכלאות. במבנים התגלו שרידים רבים של טבונים ואפר. עוד התגלו בורות אשפה גדולים. באחד הבורות התגלתה קבורת כלב. על הרצפות ובבורות האשפה התגלו שברי כלי חרס ועצמות בעלי חיים. בתקופות אלה נעשה שימוש חוזר בשרידי בנייה קדומים יותר וכן בבור המים מן התקופה הביזנטית המאוחרת. בשלב מאוחר יותר מולאו בורות האשפה ומעליהם נבנו מבנים.

 

שטח B

התקופה הביזנטית. התגלה חלק ממבנה שקירותיו נבנו מלבני בוץ שנמרחו בבוץ וכוסו בשברי כלי חרס (0.6 מ' רוחב); הם השתמרו לגובה של 0.2–0.5 מ'. לפני הקמת המבנה פולס השטח באמצעות פסולת בית יוצר שנשפכה לתוך שקעים בקרקע. במבנה הובחנו שני שלבים, הכוללים הרמת רצפות והוספת קירות. מן המבנה נחפרו שני חדרים וחלק מחדר נוסף. על רצפות החדרים התגלו שברים רבים של כלי חרס. בחדר אחד התגלו קנקני עזה תמימים רבים שנפלו על הרצפה. בחדר האחר התגלו שתי רצפות זו מעל זו, העליונה גבוהה כדי 0.3 מ' מעל התחתונה. בצדו המערבי של המבנה התגלו שרידי קיר שניגשת אחיו רצפה, המוציא משימוש רצפה קדומה יותר.

 

התקופה הממלוכית. התגלו בורות אשפה שנחפרו אל תוך המבנה מן התקופה הביזנטית.

 

שטח C

התקופה הפרסית (המאה הה' לסה"נ). התגלו שרידים דלים של בור אשפה וממצא קיראמי.

 

התקופה הביזנטית. נחשף קיר שנבנה מלבני בוץ בציר צפון–דרום; על סמך דמיון בכיוון בנייתו לזה של מבנים מן התקופה בשטח A נראה שזמנו המאות הו'–הז' לסה"נ. הקיר נחתך בקיר אבן איתן, שהשתמר לגובה נדבכי היסוד; בטיט שעל הנדבך העליון הובחנו טביעות של אבני גזית. אל קיר האבן ניגשת רצפת אבן בגובה פני השטח. על הרצפה הובחנו שרידי בנייה מאוחריפ. רצפה זו דומה לרצפה של הכנסייה שנחשפה במגן, במרחק כ-4 ק"מ מדרום-מזרח למעון (BASOR 258: 1–16) וייתכן שאף כאן נבנתה כנסייה בשלב מאוחר בתקופה הביזנטית. אבני הגזית של קירות הכנסייה נשדדו ובתעלות השוד התגלה שפע שברי שיש, רעפים וחלקי פסיפס צבעוני.

 

התקופה האסלאמית הקדומה. בתקופה זו נעשה שימוש חוזר בחלקים מן המבנה מן התקופה הביזנטית, על סמך ממצא קיראמי, חפצי מתכת ונרות שהתגלו בבורות בחלקו המערבי של המבנה.

 

התקופה הממלוכית. במזרח השטח התגלה בור אשפה.