על סלע האם (כ-4 מ' מתחת לפני השטח) נחשף רובד של אבנים עם חרסים אחדים מתקופת הברזל. אל תוך שכבה זו נבנו יסודות של שני קירות ניצבים זה לזה, השייכים למבנה שיוחס לתקופת הברזל (W113 ,W112). הקירות נבנו ברישול מאבני גוויל, שרובן אבני בזלת (איור 2). קיר 112 נמשך בציר מזרח–מערב וחוצה את הריבוע במרכזו; מקיר 113, הנמשך במזרח הריבוע, נחשף רק הפן המערבי. אל שני הקירות ניגשת שכבה עבה של אדמה כהה, עשירה בפיח ובחומר אורגני, ובה חרסים מתקופת הברזל 1 (1150–1000 לפסה"נ).

 

במדרגה שנותרה במערב הריבוע נחשפה בריכה מטויחת (L105; אורך 1.75 מ'; איורים 3, 4), השייכת למקווה. היא דופנה ממזרח ומצפון בקירות (W104 ,W103) שנבנו משורה אחת של אבנים מהוקצעות; הקיר המערבי לא נחשף. מדרום נתחמה הבריכה בקיר רחב יותר (W102), שממנו שרדו רק היסודות. ניכר שהפתח למקווה נקבע בקיר זה, שכן יורדות ממנו חמש מדרגות אל תוך הבריכה. הקירות והמדרגות טויחו בטיח אפור באיכות ירודה. בריכת המקווה נחפרה אל תוך מילויים עם מעט מאוד שברי כלי חרס, אשר נחו על רובד של אבנים ושברי חרסים שנראה רק בחתך המערבי של הריבוע. בתוך המקווה נמצאו כלי בישול וקנקנים, המתוארכים לשנים 90–320 לסה"נ, שני נרות מקורצפים וכלי זכוכית משלהי המאה הא' או ראשית המאה הב' לסה"נ. דומה כי הנרות וכלי הזכוכית מתארכים את תום תקופת השימוש במקווה. לאחר שיצא מכלל שימוש, נבנה בחלקו המערבי של המקווה קיר (W106), שניגש אל קירות הרוחב שלו; תאריך הקמתו אינו ידוע. הקיר, אשר לא טויח, נבנה מאבנים מהוקצעות.
במזרח הריבוע נחשפו יסודותיו של קיר נוסף (W101), מהם שרדו שני נדבכים של אבני גיר רבועות אשר הונחו על יסודות קיר 113 מתקופת הברזל (ר' איור 2). דומה כי יש לייחס את יסודות קיר 101 לתקופה הרומית. מעליהם נמצאה שכבה נטויה של שברי סלע, שכמותה נתגלתה בחפירות אחרות באתר, המעידה על גלישת קרקע וסלעים במורד המדרון (ר' למשל, חדשות ארכיאולוגיות 118).
בפינה הדרומית-מזרחית של הריבוע נחשף חלקו העליון של קיר בנוי היטב מאבני גזית מלוכדות בטיח (W111; איור 5), ששרדו לגובה שלושה נדבכים לפחות. הקיר הוצמד אל קצהו הדרומי של קיר 101 ולפינת המבנה מתקופת הברזל (W113 ,W112). יסודות הקיר נבנו בתעלת יסוד רחבה, שחתכה את השכבות מתקופת הברזל. בתוך התעלה הצטבר חומר בהיר מעורב בחרסים רבים מהמאות הה'–הו' לסה"נ. אלה מתארכים את הקיר לתקופה הביזנטית.
 
לממצאים מעטים אלה חשיבות רבה בשחזור תולדות היישוב בגוש חלב: לראשונה נחשפו שרידים מתקופת הברזל בתחומי הכפר; המקווה מעיד כי היישוב היהודי במקום המשיך לשמור על מנהגי הטהרה גם לאחר חורבן הבית השני; והקיר מן התקופה הביזנטית מצטרף לממצאים המעטים מתקופה זו שהיו ידועים עד כה, ומסייע בשחזור היישוב הביזנטי באתר. כמו כן, מאפשרים ממצאי החפירה לאתר את הגבול המערבי של גלישת השכבות שאירעה באתר וחשפה את סלע האם, כפי שעלה ממצאי חפירות שנערכו בעבר (חדשות ארכיאולוגיות 118; חדשות ארכיאולוגיות 118; חדשות ארכיאולוגיות 118). על מקום הגלישה מעידים פני השטח כיום, המשתפלים בחדות ממזרח לשטח החפירה. כמו כן מעידים על כך המקווה, שנשמר בחלקו המערבי של הריבוע אף שהמשכו המזרחי של המבנה שאליו השתייך נעלם, למעט יסודותיו של קיר 101, שהושתתו על קיר מתקופת הברזל, והשכבה הנטויה של שברי סלע שכיסתה על היסודות. נראה שקיר 111 מן התקופה הביזנטית שרד משום שיסודותיו הושתתו על סלע האם, שכן כל השרידים האחרים מן התקופה המוכרים לנו נמצאו רק ממערב לשטח החפירה. השרידים המקוטעים מתקופת הברזל והעדרם של שרידים מתקופה זו ממזרח לחפירה מעידים כי גם השכבה הברזלית גלשה במדרון.

 
 

 
ויטו פ' ואדלשטיין ג' תשל"ד. המאוזולאום בגוש-חלב. קדמוניות ז:49–55.
Aviam M. 2004. Jews, Pagans and Christians in the Galilee: 25 Years of Archaeological Excavations and Surveys. Hellenistic to Byzantine periods (Land of Galilee 1). Rochester.
Makholy N. 1938. Rock-Cut Tombs at El-Jish. QDAP 8:45–50.
Wolff S. 2009. A Sounding near the Summit of Gush Halav. ‘Atiqot 61:41–50.