נחשפה שכבת יישוב מתקופת הברונזה הביניימית, 2200–2000 לפסה"נ, ובה שרידי מתקנים, בורות וספלולים חצובים בטרוורטין (איור 2). השרידים נמצאו קרובים מאוד לפני השטח (0.1–0.4 מ' עומק). בפני השטח בצפון-מערב שטח החפירה זוהתה חדירה של כלי מכני כבד שהסירה את פני השטח הקדומים ואת פני הסלע ופגעה בשרידים החצובים. בחדירה היה מילוי חצץ, גיר ובזלת.

 
בפינה המזרחית של השטח נחשפו שני מתקנים סמוכים זה לזה, שנפגעו בחפירת חתך בדיקה טרם החפירה ולצדם משטח עבודה (איור 3). המתקן הצפוני, טבון שהותקן בבור קעור חצוב בסלע (T1; קוטר חיצוני 1.16 מ', קוטר פנימי 0.63 מ', עומק 0.38 מ'; איור 4); דופן הטבון מטין חום בהיר (0.26–0.30 מ' גובה השתמרות, 0.14 מ' עובי; איור 5) נמצאה מכוסה מבפנים בשכבה דקה של טרוורטין. הדופן הושתתה על החלק הקעור בדופן החצובה של הבור שקרקעיתו רצפת הטבון. חלל הטבון נמצא מלא במפולת שברי חרס טבוני ובאדמת סחף עם פסולת צור וחרסים אחדים, מעל לשכבה דקה של אפר שרפה על רצפת הטבון (L1038). צמוד לטבון ממזרח התגלה משטח מטין חום (1 מ' אורך מרבי, 0.9 מ' רוחב מרבי, 8 ס"מ גובה; איור 6) משולב בחציבה בסלע ובולט מעט (1–4 ס"מ) מעל פני הסלע. כנראה שמשטח הטין, העמיד בחום, שימש לעבודות הטבון או לעבודות הקשורות במתקן נוסף סמוך (T2). מדרום לטבון, מתקן T2, חציבה עגולה (1.1 מ' קוטר, 0.15 מ' גובה) ובה שני פרטים, זה מול זה, מטין חום בהיר. בחצי המזרחי גוש סגלגל ובמערבי מסגרת סגלגלה שהקיפה חלל טרפזי (איור 7). בין הפרטים ובחלל הטרפזי נמצאו אבני גוויל קטנטנות מגיר קשה ומצור. הממצאים היו מכוסים במפולת של חרס טבוני ובאדמת סחף אפורה. שימושו של המתקן אינו ברור, אך קרבתו לטבון ולמשטח העבודה והיותו עשוי מטין יכולים להעיד על פעילות הקשורה באש, אולי טבון.
 
נחשפו ארבעה בורות חצובים בסלע (B4–B1).
בבור B1 (קוטר 1.1 מ', עומק 1.06 מ'; איור 8) שדופנו נפגעה במזרח מחתך הבדיקה, הובחנו שני שלבים. בשלב קדום קרקעית הבור שימשה רצפה ובשלב מאוחר מפלס הרצפה הוגבה במילוי (L1009; גובה 0.28 מ') אדמה אפורה, אבני גוויל קטנטנות אחדות, פסולת צור, שבר עצם של בהמה דקה ושברי כלי חרס (ר' ממצא כלי חרס). על המילוי הושתתה רצפה משכבה עבה (0.4 מ') של אבני גוויל קטנטנות מגיר קשה ומצור שהונחו זו לצד זו בצפיפות ובדחיסות רבה (איור 2: חתך 2–2). הבור מהשלב המאוחר היה מלא באדמת סחף ובה שברי עצמות בעלי חיים, להב מצור ושברי כלי חרס (L1003; ר' להלן).
בור B2 (קוטר 1.1 מ', עומק 0.77 מ'; איורים 9, 10) מלא באדמת סחף, אבני גוויל קטנטנות, שברים אחדים של עצמות בעלי חיים, פסולת צור וחרסים (L1016).
בור B3 (קוטר 1 מ', עומק 0.72 מ'; איור 11), דופנותיו זקופות ומוחלקות ורצפתו משופעת קלות לדרום-מערב. על דופן הבור ורצפתו כתם בגוון שחור, כנראה פיח (איור 12), אך לא התגלו סימני שרפה אחרים. הבור היה מלא באדמת סחף, אבני גוויל קטנטנות ושברי כלי חרס (L1013).
בור B4 נחשף בשטח שנפגע מחפירת כלי מכני כבד ולכן חלקו העליון חסר. הבור סגלגל (0.42 מ' גובה השתמרות; איור 13) והיה מלא באדמת סחף אפורה, מעט אבני גוויל קטנטנות וחרסים אחדים (L1032).
 
נחשפו 12 ספלולים חצובים (S12–S1; קוטר שפה 0.16–0.30 מ', עומק 0.12–0.33 מ'; איורים 14–17) במגוון צורות, כגון חרוט קטום ראש הפוך (S1), צורת גליל (S5) וחלל קעור (S3). ספלולים S12–S9 נפגעו בחפירת כלי מכני כבד והחלקים העליונים שלהם חסרים. הספלולים היו מלאים באדמת סחף רכה, בחלקם התגלו אבני גוויל קטנטנות מגיר קשה ומצור (S8, S6–S4) ובאחדים גם חרסים.
 
שרידים מתקופת הברונזה הביניימית שהתגלו בעבר באזור תל מנורה היו בקברים ובמערות קבורה בלבד. בחפירה נחשפו לראשונה שרידי יישוב מתקופה זו המעידים על מיקומו ואולי על אופיו. האתר שנחפר היה חלק מיישוב גדול מתקופת הברונזה הביניימית ובשוליו הדרומיים. ממצא כלי החרס מעיד כי היישוב היה מפורז. נראה שהאתר שימש שטח פתוח, אולי חצר גדולה, שבו הותקנו מתקנים ונחצבו בורות, כנראה לשימוש יום יומי. נראה שהטבון T1, המתקן T2 ומשטח החרס שימשו מוקד לעבודות אפייה ובישול.
לא נמצאו עדויות ברורות למהות השימוש בבורות החצובים. ייתכן שבור B3 שימש לשרפה. בממצא כלי החרס מעל הרצפה התחתונה של בור B1 נמצאו חרסים מתקופת הברונזה הביניימית (איור 1:18, 2, 4, 6, 7, 9–11, 16, 17, 19–21; ר' ממצא כלי חרס), מכאן שהשימוש האחרון ברצפה המקורית היה בתקופה זו. גם החרסים שמעל רצפת האבנים מהשלב השני מתוארכים לתקופה זו (איור 8:18, 14, 15, 18). בבור B2 נמצאו חרסים מתקופה זו בלבד (איור 12:18, 13; ר' ממצא כלי חרס) וגם ממערב לבורות, במפלס חיים על הסלע (L1004; איור 3:18, 5; ר' ממצא כלי חרס). מכיוון שבאתר לא נמצאו חרסים קדומים יותר, אפשר לקבוע שבור B1 נחצב ושימש, על שני שלביו, בתקופת הברונזה הביניימית ומכאן תוארך האתר כולו לתקופה זו. על כל פנים, אפשר להניח שחלק מהבורות שימשו לאחסון ולאגירה.
שימושם של הספלולים אינו ברור, אך יש לציין כי שמונה מהם מסודרים בחצי גורן ואולי שימשו בורות לקורות עץ לגדר או לקורות לנשיאת סכך להצללת חלק מהשטח הפתוח. ייתכן ששני הספלולים הסמוכים לטבון שימשו בעבודותיו.
האתר מתאפיין בחציבות בטרוורטין והעובדה שכל הממצאים נמצאו חצובים או משולבים בחציבות בסלע מלמדת על ניצול מרבי של הסלע בהיעדר חומרי בנייה איכותיים אחרים. לכן סביר להניח שאבני הגוויל הקטנטנות מגיר קשה ומצור, ששימשו ברצפת השלב המאוחר בבור B1 ובמתקן T2, הובאו למקום מנחל בזק הסמוך.
 
ממצא כלי חרס
אלי ינאי
 
כלי החרס מתקופת הברונזה הביניימית שנמצאו באתר (איור 18) דומים  לכלי חרס מאתרים סמוכים בצפון בקעת הירדן. מכלולים אלה נמצאו בקברים וביישובים, בתלים ובאתרים פרוזים. לפי הממצאים, המכלול נמצא ביישוב פרוז.
קערה (איור 1:18). מתאר פתוח ושטוח, דופן ישרה, שפה מקופלת כלפי חוץ, מחורצת חרוץ רדוד ועשויה על אובניים. קערה דומה נמצאה בח' קשרון (Smithline 2002: Fig. 13:5).
קערה (איור 2:18). דופן מעוגלת מעט, שפה מחורצת חרוץ עמוק על החלק העליון ועשויה על אובניים. קערות דומות נמצאו בשער הגולן (Eisenberg 2012: Fig. 41:1, 2), במנחמיה (Bahat 1976: Fig. 3:5) ובתל ערטל (Hess 1984: Fig. 1:1).
קערה (איור 3:18). דופן ישרה שחלקה העליון מעובה מעט, שפה עם חתך משולש, מחורצת חרוץ עדין בחלק העליון ועשויה על אובניים. קערה דומה נמצאה בח' קשרון (Smithline 2002: Fig. 13:9).
קערה (איור 4:18). דופן מעוגלת, שפה מקופלת כמדף כלפי פנים עם גימור אופקי ישר ועשויה על אובניים. קערות דומות נמצאו בשער הגולן (Eisenberg 2012: Fig. 41:8), בח' קשרון (Smithline 2002: Fig. 10:9) ובשלב 2 באיקטנו (Prag 1974: Fig. 7:6).
קערה (איור 5:18). דופן מעוגלת, שפה בולטת כלפי פנים וחוץ עם חלק עליון אופקי, עשויה על אובניים. תוספת החומר כלפי פנים וחוץ נועדה לחזק שפות של קערות בקוטר גדול מטיפוס זה. קערות דומות נמצאו בשער הגולן (Eisenberg 2012: Fig. 41:3, 5), בח' קשרון (Smithline 2002: Fig. 11:3), בשכבהV  בעפולה (Gal and Covello-Paran 1996: Fig. 10:4) ובדהרת אום אל-מע'ר בעבר הירדן (Palumbo 1991: Fig. 37:1).
סיר בישול (איור 6:18). דופן דקה, כמעט זקופה, נטויה מעט כלפי פנים, שפה בעובי הדופן עם גימור עגול ועשוי ביד.
סיר בישול (איור 7:18). דופן עבה, נטויה כלפי פנים, שפה דקה מעט מעובי הדופן עם גימור עגול ועשוי ביד. סיר בישול דומה נמצא בח' אסכנדר בעבר הירדן (Richard 2009: Fig. 5:1).
קנקן (איור 8:18). שפה מעוגלת כלפי חוץ עם גימור חתוך מרובע ועשוי על אובניים. קנקנים דומים נמצאו בשער הגולן (Eisenberg 2012: Fig. 47:5, 7), בח' קשרון (Smithline 2002: Fig. 17:9) ובשכבהV  בתל עפולה (Gal and Covello-Paran 1996: Fig. 11:12).
קנקן (איור 9:18). שפה מעוגלת כלפי חוץ עם גימור מעוגל כלפי חוץ וקצה חד ועשוי על אובניים. קנקנים דומים נמצאו בשער הגולן (Eisenberg 2012: Fig. 46:2), בתל ערטל (Hess 1984: Fig. 1:10) ובח' קשרון (Smithline 2002: Fig. 16:7).
קנקן (איור 10:18). צוואר רחב, נטוי כלפי חוץ, שפה עם גימור מחורץ בחלק העליון הפנימי ועשוי על אבניים. קנקנים דומים נמצאו בשער הגולן (Eisenberg 2012: Figs. 46:2; 47:3), בתל ערטל (Hess 1984: Fig. 1:10), בשכבה V בעפולה (Gal and Covello-Paran 1996: Fig. 11:15, 16), בח' קשרון (Smithline 2002: Fig. 16:11) ובשטח 6R בתל בית שאן (Mazar 2006: Fig. 3:4).
קנקן (איור 11:18). כתף מעוגלת כלפי מעלה, צוואר מעוגל כלפי חוץ, שפה זהה לקנקן 9 ועל הצוואר שורת חריצים עדינים (לא מופיע בציור). קנקנים דומים נמצאו בשער הגולן (Eisenberg 2012: Fig. 47:4) ובח' קשרון (Smithline 2002: Fig. 16:12).
קנקן (איור 12:18). צוואר מעוגל בחדות כלפי חוץ, שפה עם גימור מחורץ על החלק החיצוני התחתון ועשוי על אובניים. שפה דומה נמצאה בשער הגולן (Eisenberg 2012: Fig. 47:3).
קנקן (איור 13:18). צוואר נטוי כלפי חוץ ושפה מקופלת בחדות כלפי חוץ. קנקנים דומים נמצאו בשער הגולן (Eisenberg 2012: Fig. 45:1), במנחמיה (Bahat 1976: Fig. 2:14), בטבריה (Tzaferis 1968: Fig. 5:11), בעין ח'ילו (Covello-Paran 1999: Fig. 43:7) ובח' קשרון (Smithline 2002: Fig. 16:1).
פערור (איור 14:18). דופן עבה ושפה חתוכה עם חלק עליון אופקי וקצה חד. פערורים דומים מאפיינים מגוון טיפוסים של כלים, קנקנים, קדרות וסירי בישול. לפי החומר, השבר מטירת צבי אינו של סיר בישול. כלים דומים עם דפנות דקות ועבות נמצאו בשער הגולן (Eisenberg 2012: Fig. 43:8, 12), בח' קשרון (Smithline 2002: Fig. 14:14, 16) ובתל אבו ניאג' בעבר הירדן (Palumbo 1991: Fig. 42:6).
ידית מדף (איור 15:18). ידית מדף מקופלת כמעטפה. ידיות דומות נמצאו על גופים של קנקנים בשער הגולן (Eisenberg 2012: Figs. 45:2; 46:1, 2; 47:2). 
ידית מדף (איור 16:18). ידית מדף מקופלת מעט עם קיפול לא סגור. ידיות דומות נמצאו על קערות בשער הגולן (Eisenberg 2012: Fig. 41:2, 7). לפי עובי הדופן של הידית מטירת צבי, כנראה שהייתה על קנקן.
ידית זיז (איור 17:18). לא נמצאו ידיות דומות.
עיטור דמוי חבל (איור 18:18). עיטור דמוי חבל על גוף של קנקן נמצא בשער הגולן (Eisenberg 2012: Fig. 48:1, 3) ונפוץ גם באתרים אחרים, עד הרי ירושלים ומישור החוף (Milevski et al. 2012: Fig. 20:9).

בסיסים (איור 19:18–21). בסיסים שטוחים דומים מאפיינים קדרות מתקופת הברונזה הביניימית בכל רחבי הארץ, בעיקר בדרום ובבקעת הירדן עד עמק החולה. לפי זווית הגוף ועובי הדופן, הבסיסים היו של קנקנים.

 

 


 

 צורי נ'. תשכ"ב. סקר ארכיאולוגי בעמק בית שאן. בתוך: בקעת בית שאן: הכינוס הארצי השבעה-עשר לידיעת הארץ. עמ' 135–198.

Tzaferis V. 1968. MBA I Cemetery in Tiberias. IEJ 18:15–19.