מערת הקבורה (איור 1) נחצבה בקפידה בסלע קירטון. היא כוללת חצר קטורה, חדר מבוא רבוע ואולם קבורה, הסדורים זה אחרי זה בציר דרום-מערב-צפון-מזרח. בדרומה של החצר (4.2 × 4.6 מ') התגלה בור מים חצוב, הכולל גרם מדרגות. הבור נחצב לאחר חציבת החצר, ונראה שהוא היה קשור למערה. בחדר המבוא (2.7 × 2.8 מ') נחצב פתח (0.5 × 0.6 מ'), שסביבו סותתה מסגרת שקועה (0.1 מ' רוחב), וממנו יורדת מדרגה (0.3 מ' גובה) אל אולם הקבורה. במרכז אולם הקבורה (3.3 × 3.6 מ', 1.8 מ' גובה) נחצב בור עמידה רבוע (2 × 2 מ'). בשלוש מדופנות האולם נחצבו 12 כוכי קבורה קמורים (0.70-0.55 × 1.90-1.80 מ', 1.00-0.85 מ' עומק), ארבעה בכל דופן.
 
בהצטברויות בתוך המערה התגלו שברי כלי חרס אחדים ושברים של גלוסקמות מעוטרים בדגמים גיאומטריים (איור 1:2, 2), המתוארכים למאה הא' לפסה"נ–המאה הא' לסה"נ. כן התגלה במערה, בתוך שפכי שוד, שבר טיח ועליו חרותת סכמתית של ספינת משוטים (איור 3:2). חרותות של כלי שייט התגלו במערות קבורה נוספות, בהן מערת יסון בירושלים (עתיקות ד:10-8). בשפלת יהודה ידועים אתרים רבים שבהם מערות קבורה דומות מתקופה זו (ר' חדשות ארכיאולוגיות 102-99:110).
 
הקולומבריום ובור המים (איור 3). הקולומבריום דמוי פעמון, והוא התמוטט ברובו (8 מ' קוטר, 6 מ' גובה משוער). במרכזו הושאר במהלך החציבה עמוד רבוע (1 × 1 מ') לתמיכת התקרה, שבחלקו העליון הותקנה שורת תאים מכל צדיו. עמודים דומים התגלו במערכות קולומבריום נוספות בשפלה (ר' חדשות ארכיאולוגיות 99-98:110). הדופן הדרומית של הקולומבריום השתמרה היטב, ובחלקה העליון הובחנו ארבע שורות של תאים, בגובה של כ-5.5 מ' מעל מפלס הרצפה המשוער. כן הובחנו בדופן זו שני פסי עיטור מסותתים בסלע, האחד מתחת לשורות התאים והשני מעל שורת התאים השנייה. סביב הפתחים של אחדים מהתאים הובחנו עיטורים של נקודות אדומות צבועות.
 
בור המים נחצב צמוד לקולומבריום ממערב. זהו בור דמוי פעמון (כ-7 מ' רוחב מרבי, כ-10 מ' עומק), שפתחו נקבע בחלקו העליון (2 מ' אורך). בפתח הובחנו סימני חיכוך חבל, שנוצרו במהלך דליית מים מהבור.