בחודשים אוגוסט-ספטמבר 2003 נערכה חפירת הצלה בגוש חלב, במבנה מהתקופה העות'מאנית שנפגע בעבודות בנייה, סמוך לכנסייה המרונית הישנה (הרשאה מס' 3985-A*; נ"צ — רי"ח 24190/77011; רי"י 19190/27011). החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון המועצה המקומית גוש חלב, נוהלה על ידי מ' הרטל, בסיועם של א' דדוש (מנהלה) וו' אסמן וו' פירסקי (מדידות).
נחפר ריבוע (4 X 4 מ') ונחשפו בו שרידים משלוש שכבות (1–3) שבהן ממצאים בני זמננו, שרידי מבנה מהתקופה העות'מאנית ומערה שלא נחפרה.
שכבה 1. מבנה בן זמננו, שבנייתו כללה אבנים עתיקות בשימוש משני הוסר באמצעות דחפור. בתעלת היסוד של אחד הקירות (W1; איור 1) נמצאו חרסים וכלי זכוכית מכמה תקופות.
שכבה 2. מתחת לרצפת הבית משכבה 1 נחשף קיר שהשתמר לגובה 8 נדבכים (0.85 מ' רוחב, 1.6 מ' גובה; W2; איור 2). הקיר שייך למבנה מהתקופה העות'מאנית ובנוי היטב בבנייה יבשה של אבנים מהוקצעות בגודל בינוני. בקצה הדרומי של הקיר, כנראה הפינה הדרומית-מערבית של המבנה שלא נחפרה, נעשה שימוש באבנים גדולות. אל הפן המערבי של הקיר הוצמדה אומנת קשת, בנויה אבני גזית. יסודות הקיר והאומנה נבנו על סלע האם ועל פתח מערה (שכבה 3) שנסתם באבן גזית גדולה. על הסלע הצטברה אדמה חרסיתית עם מעט חרסים, רובם מהתקופה העות'מאנית. האדמה צמוד לקיר 2 רכה יותר, כנראה תעלת היסוד של הקיר הכוללת אבני גוויל וחרסים מן התקופה העות'מאנית. למבנה שתי רצפות. הרצפה התחתונה עשויה חומר חרסיתי ועליה מעט ממצא. הרצפה העליונה עשויה אבנים קטנות ואדמה כבושה ועליה חרסים מהתקופה העות'מאנית וממצא מאוחר מהמבנה של שכבה 1.
שכבה 3. סלע הקרטון שמתחת למבנה שכבה 2 יורד במדרגה לכיוון מזרח. מתחת לפינת קיר 2 ואומנת הקשת נמצא פתח מערה חצובה בסלע שצורתה עגולה ובתוכה הצטברה ערמת עפר. הפתח נחסם באבן גזית גדולה וכמה אבנים קטנות יותר שעליהן נבנתה האומנה. הכניסה למערה אינה אפשרית היום. לא הובחנו ממצאים ולפיכך שימושה ותאריכה אינם ידועים.
היישוב הקדום בגוש חלב החל בראש התל בתקופת הברונזה הקדומה והתפשט בהדרגה למורדותיו. בתקופה הממלוכית היה כנראה גרעין הכפר על המדרון סביב המסגד. בתקופה העות'מאנית התפשטה העיר כלפי מעלה ושרידיה נמצאו בחפירה קודמת (הרשאה מס' 3738-A). מהחפירה הנוכחית עולה כי עד לתקופה העות'מאנית היה האזור מחוץ לתחומי היישוב. חפירות נוספות מעל וממזרח לחפירה מעלות את הסברה כי היישוב הרומי נסחף כנראה בגלישת קרקע (ר' קדמוניות 7 [1974]: 55-49; חדשות ארכיאולוגיות פח: 2; חדשות ארכיאולוגיות צז: 13-11; חדשות ארכיאולוגיות 109: 11-10).