בחודש אוגוסט 2002 נערכה חפירת הצלה כ-250 מ' צפונית-מזרחית לתל אכזיב (הרשאה מס' 3704-A*; נ"צ — רי"ח 20990/77288; רי"י 15990/27288). החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת החשמל, נוהלה על ידי ד' אבשלום-גורני (ציור ממצא), בסיועם של מ' יתאח (מנהלה) ונ' גצוב (ציור מפה).
נתגלה מצבור (1 X 6 מ', 1 מ' עובי) של שברי כלי חרס רבים על קרקע בתולה, ללא קשר לממצא אדריכלי. כלים רבים נצרפו בטמפרטורות גבוהות ועוותו, ונמצאו אף שברים שהותכו והפכו לגושים של נטיפי חרס. ממצאים אלה מעידים על קיומו של בית יוצר לכלי חרס באזור. בשל ממדיה הקטנים של החפירה ופגיעות במקום במהלך השנים נתגלה רק חלק מצומצם של אזור פסולת הקדרים.
הממצא כלל קערה (איור 1: 1), קערה מיובאת מצפון אפריקה המתוארכת לשנים 400-325 לסה"נ (איור 1: 2), קדרה (איור 1: 3), מחבת (איור 1: 4), מכסה (איור 1: 5), סיר בישול (איור 1: 6) ואמפורות שהובחנו בהן שני טיפוסים: אמפורה בעלת שפה מעוגלת (איור 1: 7, 8) ואמפורה בעלת עיבוי מתחת לשפה (איור 1: 9, 10). מטיפוס זה נמצא גם שבר של שפה שמצדה החיצוני צמוד חומר עודף שנצרף עם הכלי (איור 1: 11). כמו כן הובחנו שני טיפוסים של בסיסים, שנראה כי הם שייכים לאמפורות אלה: האחד, קעור (איור 1: 12) והשני חרוטי (איור 1: 13). כן נתגלו מכסה קנקן (איור 1: 14) עם שפה שטוחה נוטה פנימה וצילוע רדוד על הגוף הגבוה ובסיס כַן (איור 1: 15) ששפתו מעוגלת ומעובה חוצה.
מבדיקת התפלגות ממצא כלי החרס בערמת הפסולת עולה כי עיקר הייצור של בית היוצר היו אמפורות (86%). שאר טיפוסי הכלים הם 2%-1% מכלל הכלים; קשה לדעת אם הם אכן יוצרו במקום או שהם חלק ממכלול הכלים שבהם רק השתמשו. כך למשל הקערה המיובאת (איור 1: 2) שבוודאי לא יוצרה בבית יוצר זה.
בית היוצר בצפונה של אכזיב הוא אחד מחמישה בתי יוצר המוכרים לאורך מישור החוף הצפוני של ארץ ישראל ומישור החוף הדרומי של לבנון, שבהם יוצרו אמפורות בסוף התקופה הרומית (איור 2). בתי יוצר נוספים הם: חורבת משרף דרום (ליד אכזיב; פרנקל ר' וגצוב נ', מפת אכזיב [1] ומפת חניתה [2], אתר 14), חורבת עיתאים (ליד נהריה; גולדמן ז', תשכ"א, כבשן קדרות בחורבת עיתיים [דוח זמני], מערבו של הגליל, מ' ידעיה וא' גיל עורכים, מועצה אזורית סולם צור–געתון, עמ' 77-76), עברון (חדשות ארכיאולוגיות 109: 140-139) וחורבת עוצה (חדשות ארכיאולוגיות ק: 19-16).