שכבה III. מתחת לשכבת פני השטח התגלתה שכבת יישוב מהתקופה הפרסית. נחשפו שרידי בנייה מקוטעים ושרידי מיתקנים שנפגעו מפאת קרבתם לפני השטח. התגלו שברי כלי חרס רבים, צלמית חרס של אישה הרה צבועה באדום (איור 1) וידית קנקן נושאת טביעת חותם "יהוד יהועזר פחוא" (איור 2).

 

 

בכמה מקומות מתחת לשכבה מן התקופה הפרסית התגלתה שכבת מילוי, הכוללת ממצא מתקופת הברונזה המאוחרת, ובו שלוש חרפושיות מאבן סטאטיט (איור 3), המתוארכות בברור לתקופה זו. נראה כי המילוי נלקח משרידי היישוב מתקופה זו שבמדרגות התחתונות של התל, לצורך הבנייה בתקופה הפרסית.

 

שכבה IV. מתחת לשרידי שכבה III נחשפה שכבת יישוב מתקופת הברזל II. באמצע מדרון התל התגלתה חומת סוגרים מלבנים (1.5 מ' רוחב הקירות). חלק מחומה זו התגלה בעונת 1997 בשטח G, ונראה כי היא מקיפה את התל. הרצפה בחדרי הסוגרים (4.5 מ' רוחב החדרים) עשויה מטיח, ועליה התגלו מפולות רבות של לבנים, שרידי קורות עץ מפוחמות ושברים רבים של כלי חרס מהמאה הט' לפסה"נ. הגיל המכויל של דגימות משרידי קורות העץ המפוחמות בבדיקת פחמן 14 הוא 810-900 לפסה"נ. בקצה המזרחי של החומה התגלה בור, שהרס בקטע זה את החומה ואת חדר הסוגרים.

 

מצפון לחומת הסוגרים, מחוץ לתחומי היישוב, התגלו כמה מיתקנים השייכים על פי הממצא הקיראמי בהם לשכבה זו. התגלתה ממגורה גדולה (2 מ' קוטר), שנבנתה באבן וטויחה בשכבה עבה של טיח. סמוך לממגורה נחשפו שרידיהם של שני תנורים, שבתוכם ובסביבתם התגלה אפר רב, המעיד על שימוש ממושך בהם.

 

מדרום לחומת הסוגרים התגלה מיתקן מלבני (3 מ' ויותר אורך, 2.5 מ' רוחב), שלא נחשף במלואו, הכולל רצפת טיח עבה המוקפת בקירות לבנים צרים, שהשתמרו לגובה מרבי של 0.25-0.20 מ'. מהפינה הצפונית-מזרחית של המיתקן יוצא החוצה צינור חרס קטן. אפשר שהמיתקן הוא משטח דריכה של גת. ליד המיתקן התגלו צלמית ברונזה קטנה בדמות האל בס (איור 4) ולידה סכין ארוך או חרב מברונזה (כ-0.25 מ' אורך).