בעבר נחפרו בכפר שבגליל התחתון המזרחי שרידי בית כנסת קדום מימי המשנה והתלמוד (עתיקות 117:25–134). בחפירה הנוכחית, כ-100 מ' מזרחית לבית הכנסת נחפר ריבוע אחד ונחשפו שרידים עתיקים מעטים. סמוך לפני השטח נמצא ראש קיר בנוי היטב על סלע הבזלת (0.6 מ' רוחב; 0.7–0.8 מ' גובה השתמרות; W14). הקיר עשוי מאבנים קטנות ובינוניות מלוכדות בטיט או טיח ועל פניו שרדו קטעי טיח קטנים. ממזרח לקיר נמצאו מפולות אבן והצטברויות עפר עד הסלע (לוקוס 11). סמוך לפני הסלע וצמוד לקיר דל – כנראה מיתקן הצמוד לקיר 14 שמהותו לא הובררה – נמצא טס נחושת (כ-0.6 מ' קוטר; איור 2). ממערב לקיר, בעומק כ-0.5 מ', מתחת למזבלה מודרנית, נחשף קיר

(W15) הבנוי אבני בזלת טבעיות על שכבת עפר דק שהשתמר לגובה שני נדבכים. בחתך הצפוני מערבי של הריבוע הובחנה פינה של קיר בנוי היטב מאבני בזלת מסותתות (W16) שנבנה ישירות על הסלע ושרד לגובה של ארבעה נדבכים.

 

נאספו מעט מאוד שברי כלי חרס, חלקם סמוך לפני השטח: שפת קערה מסוף התקופה הביזנטית (המאה הז' לסה"נ), ידית של פך מטין צלהב וצוואר בקבוק המתוארכים לתקופה האסאלמית הקדומה (המאות הח'–הט' לסה"נ). טס הנחושת שנמצא כמעט בשלמותו מתוארך למאה הי"א לסה"נ והוא עשוי בסגנון ביזנטי (יפורסם בנפרד). על פי הממצאים ניתן לשער שקירות 14 ו-16 נבנו בתקופה האסלאמית הקדומה. המזבלה המודרנית שכיסתה חלקית את הקירות מעידה שהם נראו עדיין על פני השטח בסוף המאה הכ'. אפשרות אחרת היא שכל הקירות הם מן העת החדשה ורק טס הנחושת הוא שריד קדום שלא נפגע.