תקופת הברזל
שכבה 8
. בקצה הצפוני של האתר, בשטח B נחפר חתך בדיקה מצומצם במטרה לבדוק ממצא קדום לארמון האשורי. נתגלו שרידי בנייה משלושה שלבים שעל פי מפלסם והאופי האחר של הלבנים קדמו להקמת הארמון (איור 3). מהשלב הקדום ביותר נתגלה קיר הבנוי מלבנים מלבניות. בחתך שנחפר בקיר הלבנים ובמילוי שממערב לקיר נתגלו שברי כלי חרס שרובם מן המאות הי'-הח' לפסה"נ ומיעוטם מתקופת הברונזה המאוחרת. מעל לקיר נתגלתה שכבת שרפה שלא ברור אם היא מזמן הקיר או משלב מאוחר לו. לשלב זה, השלב השני, שייכים מפולת אבני גוויל ושברי לבנים. על שכבת השרפה נתגלה השלב השלישי – קיר הבנוי משורת לבנים מלבניות שהשתמר לגובה נדבך אחד וחצה את הריבוע ממזרח למערב. כלי החרס שנתגלו בתוך המילויים שלצדי הקיר תוארכו למאה הח' לפסה"נ.

 

שכבה 7 בשטח A נחשף מבנה ציבור גדול, כנראה ארמון אשורי, מהמאה הח' לפסה"נ שנבנה על גבי פודיום (W11; כ-2 מ' גובה). הארמון והפודיום נבנו מלבני בוץ רבועות (0.38 × 0.38 מ', 0.1 מ' גובה) בגוון חום-אדמדם. בחלק הצפוני של החפירה השתמר הפן המזרחי של הפודיום למלוא גובהו (כ-2 מ'; איור 4). מצפון לפודיום הונח מילוי שכבות אפר ששימש חלק מתשתית חצר פתוחה. על פי ממצא כלי החרס שנתגלה ביסוד הפודיום (קיר 11) ובמילויים שניגשו אליו ניתן לתארך את בנייתו – לא לפני המאה הח' לפסה"נ.

 

על גבי הפודיום נבנה מבנה ציבור גדול. נתגלו יסודות המבנה (W12 ,W8-10 ,W3 ,W1;  עובי 2.8 מ'; גובה השתמרות 1.3 מ') שנבנו מלבני בוץ רבועות (0.39-0.38 מ'; 0.11 מ' גובה) בגוון אפור-חום. עובי הקירות מעיד על אופיו הביצורי של המבנה שכלל חצר גדולה התחומה בדרום-מערב בקירות 1 ו-3. בצפון תחומה החצר בקיר לבנים שנתגלה הפן הדרומי שלו. הוא נבנה על גבי מילויים ולא על הפודיום. לפיכך, נראה כי לא כל המבנה נבנה על הפודיום וכי הקירות בחצר נבנו על גבי מילויים מכוונים.
מדרום לחצר נחשפו שלושה חדרים מאורכים, תחומים בקירות 8, 10, 12, שכיוונם מזרח–מערב. אל קירות המבנה ניגשת רצפה (לוקוס 114) שהיתה עשויה מלבנים אפורות ורבועות שגודלן כגודל לבני הקירות. תשתית הרצפה עשויה שכבות של כורכר גרוס ומעליהן לסירוגין משטחי לבנים ורבדים של כורכר (איור 5). שיטה זו אפשרה להרים את מפלס רצפות המבנה לגובה רב מעל לפני השטח. על פי הממצא שנתגלה בתשתית ושכלל שברי כלי חרס רבים, זמן בניית המבנה הוא לא לפני המאה הח' לפסה"נ.
מפולות לבנים ושרידי שרפה עזה שנתגלו בכל החדרים מעידים על חורבן המבנה.

 

בשטח B נתגלה קיר לבנים (כ-3 מ' רוחב) שכיוונו מזרח–מערב. מצפון ניגשו אליו קירות לבנים (1.2 מ' רוחב) שנבנו על גבי הפודיום. הקירות יוצרים ארבעה חדרים מאורכים ששימשו כנראה מחסנים במפלס המרתף של הארמון. אחד החדרים שנחפר במלואו נהרס בשרפה עזה.

 

בשטח C נחשף קטע מהפודיום ועליו שרידי קירות שתחמו את הארמון ממערב וכן רצפת לבנים (איור 6). הקירות השתמרו רע עקב סחף. במזרח השטח נתגלו שלושה חדרים  מטויחים, בשניים מהם נחשפו שלושה אגנים דמויי אמבט, אחד מאבן ושניים מחרס (איור 7). החדר המזרחי שנחשף רק בחלקו היה מטויח כולו בטיח אטום למים ובתוכו נתגלה אגן חרס ששימש כנראה אמבט רחצה (איור 8). האמבט חוזק מכל צדדיו באבנים קטנות שלוכדו בטיח. זוהי עדות ראשונה לחדר רחצה ובו אמבט. מדרום לו נחשף קטע קטן מחדר נוסף שבו קיר ואומנה מדופנים בתחתיתם באבני גזית שטוחות (איור 9).


 

שטח D נפתח כדי לברר היכן קצהו הדרומי של המתחם. נתגלה הפן הדרומי של קיר לבנים שכיוונו מזרח–מערב. מדרום לו הובחנה תשתית רצפה בנויה מלבנים רבועות שהונחו בשכבות מסודרות זו על זו. בתעלות בדיקה שנחפרו בכלי מכני כ-20 מ' מדרום לקיר לא נתגלו שרידים ארכיאולוגיים.
הממצא מן הארמון האשורי כלל שברי כלי חרס רבים, צלמית חרס, תבנית חרס להכנת צלמיות (איור 10) ועצמות בעלי חיים שתוארכו למאות הח'–הז' לפנה"ס.

 

בשכבה 6 המשיך השימוש במבנה והוכנסו בו כמה שינויים. בשטח A, מעל וצמוד למסדי קירות המבנה נוספו קירות (W16 ,W15 ,W5-7) המתאפיינים בלבנים רבועות גדולות מאלו של השלב הקודם (0.42 מ'). גונן חום כהה ובין הפוגות נראה חול. מבנייה זו השתמר מסדרון ארוך הנתחם מצדיו המזרחי, הצפוני והמערבי בקירות 7-5 (איור 11). רצפתו עשויה טיח אפור ועליה שכבת אפר המעידה על שרפה. המסדרון היה ככל הנראה מקורה בקמרונות שנבנו מלבנים צרופות. קירות 15, 16 שבדרום שטח החפירה משתייכים למבנה או חדר אשר המשיך דרומה. נמצאו פסלון חרס בדמות גבר מזוקן וכלי חרס המתארכים שלב זה במבנה למאה הז' לפסה"נ.

 

שכבה 5. בשטחים C ו-D נחשפו שרידי בנייה דלים המיוחסים לזמן שלאחר חורבן הארמון. נתגלו קירות שבסיסיהם נבנו מאבני גוויל וכן רצפות של אדמה מהודקת. הקירות השתמרו לגובה נדבך אחד וייתכן שהבנייה מעליו היתה בלבנים. על הרצפות נתגלו שברי כלי חרס רבים שתוארכו למאה הז' לפסה"נ.

 

שכבה 4 - התקופה הפרסית
נתגלו שרידים דלים שכללו בשטח B בורות אשפה ובשטח C יסוד של קיר בנוי אבני גוויל וכן בור, ששימש כנראה לגניזה. בתוכו נתגלו שברי כנים פולחניים מחרס ועליהם דמויות של גברים ונשים. כן נתגלו שני לקיטוי מיובאים. שכבה זו נהרסה על ידי בנייה בתקופה ההלניסטית.

 

שכבה 3 - התקופה ההלניסטית
בדרום ובמערב שטח A נתגלו ארבעה כבשני יוצר עגולים (4-1; כבשן נוסף נחפר בחפירת הבדיקה של ורגה). כבשנים 2 ו-3 נחשפו לצורך תיעוד צורתם וגודלם בלבד וכבשנים 1 ו-4 נחפרו. במרכז כל כבשן נבנו עמוד או קשת לתמיכה בגג המעוגל ועל הרצפה הונחו הכלים המתוארכים לתקופה ההלניסטית. מספר הכבשנים הגדול בשטח מצומצם למדיי מעיד על אזור תעשייה.
כן נתגלו שני מסדי קירות (W4 ,W2) בנויים אבני גוויל. קיר 2 נבנה על קצהו המזרחי של קיר 1 וקיר 4 נבנה על גבי קצהו המערבי של קיר 6. תיארוך הקירות אינו ודאי כיוון שלא נחשפו רצפות המתייחסות אליהם. הממצא הקרמי הקשור לקירות מעורב – מן התקופות הפרסית וההלניסטית.

 

בשטח B נתגלו שני שלבים של קירות ורצפות שניגשות אליהם. הממצא כלל שברי כלי חרס רבים ומטבעות שנתגלו על שתי הרצפות. מדרום לקירות נתגלה בור אשפה. בשטח C נתגלה קיר שאליו ניגשה רצפה וממזרח לו היתה תעלת מים בנויה. הממצא כלל שברי כלי חרס רבים ומטבעות.

שכבה 2 - התקופה הרומית-ביזנטית
לשכבה זו מיוחס הקבר המקומר שנחפר על ידי ד' ורגה (ר' חדשות ארכיאולוגיות 117).

 

שכבה 1 - התקופה הביזנטית או הערבית הקדומה
בקצה המערבי של שטח A נתגלו שלושה קברים (7-5; שניים מהם נחשפו על ידי ד' ורגה) מלבניים בנויים מלוחות כורכר מסותתים. על פי גודלם, שניים הם של פרטים בוגרים (5, 7) ואחד של תינוק. הקברים לא נחפרו עקב התנגדותם של נציגי משרד הדתות ולפיכך לא ניתן לתארכם. הם נבנו אל תוך קירות לבנים של מבנה הציבור האשורי. נראה שקברים אלה והקברים שנתגלו בחפירת הבדיקה הם חלק מבית קברות שהיה באזור. קברים מטיפוס זה ידועים מן התקופות הרומית, הביזנטית והערבית הקדומה.