שטח A

גל אבנים מבזלת (11.0×11.5 מ', 2.39 מ' גובה; איורים 1, 2) שתחתיו נחשפו כמה קירות. קיר (W106; ארוך 5 מ', רוחב 0.5 מ', גובה 0.7 מ') שתחם את גל האבנים ממזרח, בנוי משורת אבני גוויל גדולות והשתמר לגובה שני נדבכים. קיר (W107; אורך 4.8 מ', רוחב משוער 1 מ', גובה 0.4 מ') שתחם את גל האבנים מצפון, בנוי משורת אבני גוויל בינוניות וקטנות וייתכן שהיה לו פן פנימי שלא השתמר היטב. נחשפו כמה קירות נוספים שתפקידו אינו ברור, או שהם סידור מקרי של אבנים (איור 3). תחת גל האבנים במערב, התגלה מרחב עגול (L101) סגור מדרום בקיר קשתי (W108; אורך 3 מ', רוחב 0.7 מ', גובה 1.3 מ') בנוי מאבני גוויל על סלע אם והשתמר לגובה שניים–שלושה נדבכים. ממזרח ומצפון תחום השטח בגושי סלע טבעיים. סלע האם נחשף ועליו שכבת אדמה גרגרית חומה כהה עם חרסים אחדים, עצמות בעלי חיים ועצים מפוחמים. בשכבה זו התגלתה שפת קנקן שיחין, מהמאות הב'–הג' לסה"נ. על האדמה התגלתה שכבת אדמה דקה עם שברי גוף של כלי עם דפנות דקות ושברים אחדים של כלי גס. בשכבה זו התגלה מטבע של הקיסר אורליאנוס (270–275 לסה"נ; ר"ע 85662). מפולת אבני גוויל כיסתה את שברי הכלים וחתמה את השכבה שהממצא בה כנראה משקף את המצב לפני שהוקם גל האבנים. בשכבה העליונה של גל האבנים התגלו חרסים אחדים מטיפוס LRRW מהתקופה הביזנטית, שתי מקטרות חרס עות'מאניות וכלי ראשייה בני זמננו. נראה כי גל האבנים היה גל סיקול, מקום לריכוז אבנים מסיקול שדה סמוך. הקירות 106 ו-107 נועדו כנראה לתחום את הגל ולמנוע מהאבנים שהושלכו אליו לגלוש חזרה לשדה. ה'קירות' האחרים, למעט קיר 108, היו כנראה סידור טבעי של אבנים או תוצאה של נפילת אבנים במפולת בגל. ממצא כלי החרס והמטבע מתארכים את בנייתו של גל האבנים לסוף המאה הד' לסה"נ.
 
שטח B
החפירה בשטח זה נערכה בעמק התחום מצפון בשרשרת גבעות נמוכות מגיר קשה שעבר תהליכי המסה. במדרון הדרומי של אחת הגבעות נחשפו שתי גתות סמוכות, חצובות בסלע. בשוליים המערביים של גבעה זו נחשפה מערה פתוחה חלקית ומלאה כמעט עד ראשה באדמה. בחלקם העליון של קירות המערה זוהו קמרונות חצובים, אולי מקמרים. המערה לא נחפרה.
נחשפה גת ולה משטח דריכה חצוב בסלע (L200; מידות 3×3 מ'; איורים 4, 5), בשיפוע (0.3 מ' הפרש גובה) ששרדה ממנו דופן מערבית (0.9 מ' עומק). ברצפת המשטח בורות קרסטיים (0.25–0.30 מ' עומק); ייתכן שנוצרו לאחר שהגת נעזבה ונחשפה להשפעת מזג האוויר במשך מאות שנים. בדופן הצפונית התגלה קטע של טיח אפור, המעיד כי משטח הדריכה היה מטויח. בפינה הדרומית של הגת היה בור שיקוע (L201; קוטר 1.1 מ', 0.85 מ' עומק). בין משטח הדריכה לבור השיקוע חצובה תעלה (0.2 מ' אורך, 0.1 מ' רוחב). הדופן המערבית של בור השיקוע אינה אנכית וחדרה מתחת למשטח הדריכה (כ-0.2 מ' עומק), אולי להצבת כלי לאיסוף התירוש. בתחתית בור השיקוע התגלה שקע עגול (0.3×0.5 מ', 0.1 מ' עומק) וקטעי טיח קטנים המעידים כי גם הוא היה מטויח. הדופן הדרומית של בור השיקוע נחתכה בתעלה קרסטית (0.6 מ' אורך, 0.3 מ' רוחב, 0.5 מ' עומק). נראה כי בור השיקוע הוא הרחבה של התעלה הטבעית והקטע שנותר ממנה נסתם וטויח. מהדופן הדרומית-מזרחית של בור השיקוע (0.2 מ' גובה השתמרות, 0.35 מ' עובי) היה מעבר לבור איגום מלבני (L204; מידות 1.9×2.4 מ', עומק 1.1–1.4 מ'; איור 6). נראה כי גם בור האיגום נחצב בתוואי של תעלה קרסטית ששרדה בפינה הצפונית ונסתמה בקיר מאבנים מהוקצעות. קירות הבור ורצפתו טויחו בטיח ובו שברי אבנים קטנות, שעיגל את פינות הבור. שקעים ברצפה מולאו באבנים קטנות לפני שטויחו. מילוי דומה התגלה צמוד לדופן הדרומית-מזרחית של הבור. משטח הדריכה של הגת התגלה חשוף על פני השטח. בורות השיקוע והאיגום היו מלאים בעפר.
כ-7 מ' ממערב לגת 200 נחשפה גת חצובה בסלע ולה משטח דריכה (L202; מידות 2.6× 2.9 מ'; איורים 7, 8) שהשתמרה ממנו הדופן הצפונית (0.7 מ' גובה) שחצובה בסלע. ייתכן שהדופן הדרומית הייתה בנויה מאבנים ולכן לא השתמרה. משטח הדריכה בשיפוע מצפון לדרום, סדוק ובו שלושה בורות קרסטיים. שרידי תעלה חצובה בסלע חיברו את משטח הדריכה לבור שיקוע או איגום עגול (L203; קוטר 1.1 מ', עומק 0.6 מ'; איור 9) שבחלקו הדרומי שקע עגול (0.25 מ' קוטר, 0.15 מ' עומק).
גת 202 חצובה בסלע סדוק מאוד שאינו מתאים לשימוש. בניגוד לגת 200 לא נמצאו בה עדויות לשימוש בטיח, שבלעדיו אי אפשר היה לתפעל את הגת. ייתכן שהגת נעזבה לפני שהושלמה ובמקומה נחצבה גת 200, בסלע סדוק פחות. אי אפשר לתארך את הגתות.
 
שטחים C ו-D
החפירה בשטחים אלה נערכה במערב העמק ונחשפו בהם ערמות סיקול ומדרגות עיבוד חקלאיות.
שטח C (מידות 4×11 מ', כ-3.5 מ' עומק) נפגע קשה מאוד בעקבות הנחת קו ביוב. בחתך נחשף קטע קיר שכיוונו מזרח–מערב (2 מ' אורך השתמרות, 0.6 מ' רוחב, 0.7 מ' גובה), בנוי מאבני גוויל מבזלת עם מעט אבני גיר ושרד לגובה שלושה נדבכים. יסוד הקיר בנוי מאבני גיר קטנות. הקיר תחם אזור סלעי וייתכן ששימש קיר תמך של מדרגת עיבוד. ממצא כלי החרס מתוארך לתקופה הרומית המאוחרת, המאות הג'–הד' לסה"נ.
בשטח D, כ-50 מ' ממערב לשטח C, נחשף קיר שכיוונו צפון–דרום (כ-9 מ' אורך, 0.7 מ' רוחב, 1.5 מ' גובה; איור 10), בנוי מאבני גוויל גדולות על סלע האם הקרסטי; הקיר ששרד לגובה שלושה נדבכים התגלה במצב ירוד והתמוטט בחלקו. נחשפו שברי כלי חרס אחדים המתארכים את הקיר למאות הג'–הד' לסה"נ. כנראה שהיה קיר תמך של מדרגת עיבוד חקלאית.
 
בחפירה נחשפו שרידי פעילות חקלאית הקשורה לאתר 'עיי מערות'. על פי ממצא כלי החרס המתוארך לתקופה הרומית המאוחרת, אפשר שתהליך הכשרת הקרקע לחקלאות החל בתקופה זו.