התקופה האפיפליאוליתית (20,000–10,000 שנים לפני זמננו) מתאפיינת בתעשיית מיקרוליתים, כלי צור זעירים שלהם מגוון צורות. השונות המורפולוגית והטכנולוגית של המיקרוליתים משמשת בסיס לחלוקה של התקופה בזמן ובמרחב. מיקרוליתים לא גיאומטריים, כמו להבונים בעלי גב קמור, להבונים בעלי גב וקטימה ומיקרו-חודים מאפיינים תרבות כבארית (20,000–15,500 שנים לפני ימינו), תרבות עיקרית בשלב הקדום של התקופה האפיפליאוליתית באזור ים התיכון. התרבות הכבארית הגיאומטרית היא התרבות העיקרית בשלב האמצע של התקופה (15,500–13,000 שנים לפני ימינו) ומתאפיינת בטרפזים/מלבנים, מיקרוליתים בעלי גב ושתי קטימות. התקופה הנטופית (13,000–10,000 לפני ימינו), התרבות העיקרית בשלב הסופי של התקופה האפיפליאולית באזור, מתאפיינת בסהרונים – מיקרוליתים גיאומטריים בעלי גב קמור. ממצאים ארכיאולוגיים אחדים ומחקרים ניסויים הראו כי המיקרוליתים נועדו להרכבת כלי נשק, חצים או רמחים. השינוי במורפולוגיה של המיקרוליתים במהלך הזמן משקף למעשה שינויים שחלו בעיצוב של כלי הנשק (Yaroshevich et al. 2010).
 
נפתחו שלושה ריבועים (2.5×2.5 מ') בשטח המיועד לפיתוח. נחשפו שתי שכבות סדימנטולוגיות עיקריות, שכבת חול (כ-0.25–0.30 מ' עובי; איור 2) ומתחתיה שכבת חמרה חולית אדמדמה-כתומה (מעל 3 מ' עובי). בשכבת החמרה (כ-0.5 מ' מתחת לפני השטח) התגלו פריטי צור מסותתים (כ-0.2 מ' עובי המפלס). כל הסדימנטים עברו סינון יבש ברשת (2 מ"מ).
 
התגלו 1570 פריטי צור, בהם 1002 נתזים (1.5 ס"מ אורך מרבי), 53 גושים לא מזוהים, 439 פריטי פסולת תעשייה ו-76 כלים. בפריטי פסולת התעשייה נתזים (38.8%), להבונים (18%), פסולת גרעין (18%), פריטים ראשוניים (8%), להבים (7%), גרעינים (5%; איור 3), מיקרונקרים (5%; איור 13:4–16) ופסולת נקר (0.2%). במכלול הכלים הקבוצה הבולטת היא המיקרוליתים הלא גיאומטריים (61.8%; איור 1:4–10). מ-47 המיקרוליתים הלא גיאומטריים נמצאו 10 פריטים שלמים, כולם להבונים בעלי גב וקטימה שעוצבה על החלק הפרוקסימלי או הדיסטלי של הלהבון; יתר הפריטים הם שברים בעלי קטימה (דיסטלית או פרוקסימלית) או שברים מדיאליים. לצד המיקרוליתים הלא גיאומטריים נמצאו חמישה סהרונים (6.6% מכלל הכלים; איור 11:4, 12), רובם שבורים. מגרדים ונתזים משובררים (18.4%, 14.5% בהתאמה; איור 5) הם הקבוצות השנייה והשלישית בגודלן במכלול הכלים. המגרדים נעשו על להבים, נתזים ופריטים ראשוניים, את חלקם אפשר להגדיר מגרדים מזווים. בכלל הכלים שני מקרצפים (2.6%), שני להבים משובררים (2.6%), נקר (1.3%) ומשונן (1.3%). חומר הגלם ששימש לתעשייה איכותי, הומוגני ובגווני חום-אפור (איורים 6–8), מקורו כנראה בחלוקי נחל.
 
כשתואר האתר לראשונה, זוהה השימוש בטכניקת מיקרו-נקר באזור ים התיכון בעיקר עם התרבות הנטופית (Bar-Yosef 1970), לכן הוצע לשייכו לתרבות זו, כלומר לסוף התקופה האפיפליאוליתית. הצעה זאת התבססה בעיקר על נוכחות סהרונים ושימוש בטכניקת מיקרו-נקר. אתרים אפיפליאוליתיים שנחפרו אחרי פרסום גת רימון הראו כי טכניקה זו הייתה בשימוש מראשית התקופה ואפיינה כמה תרבויות (Goring-Morris 1995), בהם התרבות הכבארית, למשל באתר נחל חדרה V, על מישור החוף, כ-30 ק"מ צפונית לגת רימון, שם נמצאו ממצאים דומים (Saxon et al. 1974). כמו כן, נוכחות סהרונים אחדים במכלולי צור המייצגים שלב קדום ואמצעי של התקופה ידועה באתרים כבאריים וכבאריים גיאומטריים, למשל חפציבה (Ronen et al. 1976). מכל אלה עולה אפשרות כי האתר גת רימון מייצג שלב קדום בתקופה האפיפליאוליתית, תרבות כבארית.