שטח G (305 מ' אורך, 44 מ' רוחב מרבי; איור 2) נחלק לשמונה שטחים עיקריים (1G–8G), שחולקו ל-16 שטחי משנה. שטח זה הוא המשך ישיר לשטח C (נדב-זיו, הדד וזליגמן 2023). פרסומו של שטח G חולק לארבעה מאמרים נפרדים (שטחים 1G ו-2G [הדד ואחרים 2024]; שטחים 3G, 4G ו-8G; שטחים 5G ו-7G; ושטח 6G). בחפירת שטח G התגלו שרידים ממגוון תקופות, החל מתקופת הברזל וכלה בימינו (הדד ואחרים 2024: טבלה 1). בשטח 3G (38 ריבועי חפירה) נחשפו קברים מתקופת הברזל, בתי אומנות ופסולת כבשנים מהתקופה הביזנטית, כבשנים לצריפת כלי חרס מהתקופה האומיית וכן קבר, שרידי מבנים ומטמון של 425 מטבעות זהב מהתקופה העבאסית. בשטח 4G (26 ריבועי חפירה) נחשפו שרידי מבנים וערמת פסולת ייצור של תעשיית כלי חרס מהתקופה הביזנטית, וכן מבני מגורים מהתקופה העבאסית. שטח 8G (15 ריבועים) נפתח מצפון-מערב לשטחים 3G ו-4G ובו נחשפו שרידי בנייה המשלימים את אלה שהתגלו בשני שטחים אלה.
 
שטח 3G (איורים 3–5)
שכבה XVII או XII — תקופת הברזל או הרומית הקדומה?
בצפון השטח התגלו שני קברי שוחה (32142T, 32143T), שנחפרו אל תוך חול בהיר. זמנם אינו ידוע, אך מבחינה סטרטיגרפית ייתכן שהם מתוארכים לתקופת הברזל או לתקופה הרומית הקדומה.
 
שכבה X — התקופה הביזנטית הקדומה
השרידים האדריכליים משכבה זו הם הקדומים ביותר שנחשפו בשטח החפירה; הם משתרעים ברוב השטח. נתגלו קטעים מבית אומנות (מבנה I), שמצפון ומדרום לו משתרעות רחבות פתוחות. ייתכן שבית אומנות נוסף השתרע ממערב לרחבה הצפונית. כל השרידים משכבה זו נבנו אל תוך שכבת חול.
 
בית אומנות I. נחשף מבנה מלבני בכיוון מזרח–מערב (כ-9.5 × 16.5 מ' מידות חשיפה). מהקירות שתחמו את המבנה מצפון (32189W) ומדרום (32883W) אותרו רק תעלות שוד. בשטח המבנה נחשפו אומנות, הסדורות בשלושה טורים שכיוונם צפון–דרום ובארבע שורות שכיוונן מזרח–מערב. בטור האומנות המערבי השתמרו ארבעה בסיסי אומנה, בטור האמצעי השתמרו שלושה בסיסים ובטור המזרחי השתמר בסיס אחד בלבד. האומנות בכל טור מוקמו במרחק של כ-3.35 מ' זו מזו, ואילו המרחק בין שורות האומנות 1.9–2.0 מ'. רק האומנה הצפונית-מערבית השתמרה באתרה מעל לבסיס האומנה; היא בנויה משתי אבנים מלבניות מסותתות שביניהן שתי אבנים מרובעות. מיתר האומנות נותרו הבסיסים בלבד. מעל החול ובין בסיסי האומנות נחפרה הצטברות של אדמה חומה, ובה חרסים מהתקופה הביזנטית (32549L, 32621L). במבנה אותרו כמה קטעי רצפות, שבנייתם דומה; הם היו חלק מרצפה אחת, המורכבת מגושי טיח-סיד לבן. כן נחשפה במבנה מפולת של התקרה, הכוללת שברי טיח מלוכדים בצדפים. המפולת נמצאה במפלס אחד (0.15 מ' עובי ממוצע), בגובה הראשים של בסיסי האומנות.
מדרום לבית האומנות השתרעה רחבה פתוחה, שבה נחשפו שני קטעים של מפלס רצפה (32840L, 32863L). מצפון לבית האומנות זוהה מכלול של רצפות וקירות, שהשתייכו לשני מרחבים לפחות (איור 6). בין המרחבים חצץ קיר (32107W; 14.8 מ' אורך השתמרות) בכיוון צפון–דרום, שנקטע בקצותיו הדרומי והצפוני בתעלות שוד (32189W ו-32266L, בהתאמה). הקיר בנוי משורה אחת של אבני גזית מסותתות היטב שביניהן חומר מליטה אפור, גס ומהודק. יסודות הקיר בנויים מאבנים קטנות וצדפים, מלוכדים בחומר מליטה אפור גס. אל הפן המערבי של קיר 32107 צמודות שתי אומנות: הדרומית בנויה מאבן גזית יחידה, והצפונית השתמרה בחלקה בלבד. בפן המזרחי של הקיר לכל אורכו הובחנה 'רולקה'. אל הקיר ניגשת ממזרח רצפה רב-שלבית העשויה משכבות של גושי סיד לבן כתוש מהודק, שכבות אדמה חומה מהודקת ושכבה עבה של שברי חרסים (32165L; איור 7). רצפה נוספת (32288L, 32626L), דומה בהרכבה, נחשפה ממערב לקיר. שתי האומנות שנמצאו בצדו המערבי של הקיר וה'רולקה' שנמצאה על הפן המזרחי שלו מעידים שממערב לקיר השתרע מבנה, ואילו ממזרח לו הייתה חצר פתוחה או רחבה מרוצפת.
 
שכבה IX — התקופה הביזנטית המאוחרת
תעשיית אבן. ממערב לקיר 32107 ומעל רובד אדמה (0.15 מ' עובי) שהצטבר על רצפה 32626 משכבה X נחשפו כמה אבני גזית שהונחו ללא כל סדר (32559L; איור 8); הן שימשו חומר גלם לבנייה. מצפון לאבני הגזית נמצאו שברים של אבני גיר וקירטון וכן נתזים של אבני פסיפס (32557L), המלמדים שבמקום התקיימה תעשיית ייצור של אבני פסיפס.
  
מבנה F. בקצה הצפוני של השטח נחשף קטע ממבנה ארוך וצר, הבנוי בכיוון כללי דרום-מזרח–צפון-מערב; המשכו נחשף במזרח ובמערב, בשטחים 2G (הדד ואחרים 2024) ו-8G (להלן), בהתאמה. קירו הדרומי של המבנה (32190W) נחשף בתעלת שוד. במרחק כ-3 מ' מצפון לקיר 32190, בשטח המבנה, התגלו שתי אומנות שנבנו אל תוך אדמת החול; הן מרוחקות כ-3.5 מ' זו מזו. מצפון לאומנות נמצאו קטעי מפלס (32065L) העשוי מגושי טיח-סיד לבן, מגושי חומר מליטה אפור מלוכד עם צדפים ומאבנים קטנות; ייתכן שאלו הם שרידי תקרה שקרסה אל חלל המבנה.
 
שרידים נוספים. ממזרח לקיר 32107 נחשף מפלס של גושי טיח-סיד לבן וגושי חומר מליטה מלוכד עם צדפים רבים (32198L), הדומה למפלס שנתגלה בשטחו של מבנה F — כנראה תקרת מבנה שקרסה. אפשר אם כן שהמפלס מרמז על בית אומנות נוסף, שנוסד במיקום זה וטרם נחשף.
בדרום-מערב השטח נחשף קיר (32747W; 4.65 מ' אורך, 0.4 מ' רוחב, 1.4 מ' גובה השתמרות; איור 9), הבנוי בכיוון מזרח–מערב. הקיר השתמר בחלקו המזרחי לגובה שלושה נדבכים. ניכר שהוא נועד לתחום את ערמת האשפה שמדרום לו, בשטח 4G (להלן), על מנת שפסולת החרסים לא תגלוש לצפון.
 
שכבה VII — התקופה האומיית
נחשף אזור תעשייה קטן, ובו שלושה כבשנים לצריפת כלי חרס (32036L, 32175L, 32606L; איור 10; לדיון בכבשנים ובפסולת הייצור שלהם, ר' צוף תשפ"ג). שלושת הכבשנים נבנו כמכלול אחד, ורמת השתמרותם אינה אחידה. כבשנים 32036 ו-32175 נחפרו במלואם, ואילו כבשן 32606 נחפר בחלקו בלבד בשל השתמרותה הטובה של רצפת הכלים. מצפון לכבשן 32036 נמצאו כמה קירות, שהיו כנראה חלק ממבנה הקשור לפעילות הכבשנים. הקירות שנחשפו בשכבה זו נבנו מעל לשרידים האדריכליים משכבה X וביטלו אותם. ממזרח לכבשנים נחשף מפלס של פסולת כבשנים (32121L), ובו מאות שברים של קנקני עזה (LRA 4), על כל חלקיהם. דומה שמקור הפסולת בכלים שיוצרו בכבשנים הסמוכים. 
 
כבשן 32175. נחשף כבשן סגלגל (2.2 × 2.4 מ') שהשתמרותו חלקית, אשר נבנה אל תוך מפלס חול. צמוד לדופנות הצפונית והדרומית של הכבשן השתמר חלק מרצפת הכלים של תא הצריפה. הרצפה עשויה מחומר לבנים ובו נקבים; היא נחשפה בגובה 26.89 מ' מעל פני הים. בתא הבערה נבנו שלוש אומנות, שתמכו בלבנים מרובעות (0.35 × 0.50 מ') שהונחו על צדן הצר ושימשו בסיס לרצפת הכלים. מצפון-מזרח לכבשן, בגובה של 2 מ' מתחת לגובהו של ראש הכבשן שהשתמר, נחשף בדל קיר (32279W; 1.67 מ' אורך, 0.55 מ' רוחב), שנבנה בכיוון צפון-מערב–דרום-מזרח משלושה נדבכים של אבנים. ייתכן שהקיר היה חלק ממערכת קירות שניגשה לפתח הכבשן ולא אותרה.
 
כבשן 32606. נחשף כבשן עגול (2.88 מ' קוטר), ובו השתמר חלק מהדופן של תא הצריפה (0.5 מ' גובה השתמרות). רצפת הכלים של תא הצריפה (32709L; כ-2.3 מ' קוטר) השתמרה כמעט בשלמותה בגובה 27.43–27.57 מ' מעל פני הים. היא נבנתה מכמה שכבות של חומר לבנים, ולאורכה נקבעו ארבע שורות כפולות של נקבים (7–8 מ"מ קוטר), שכיוונן צפון–דרום ושהמרווחים ביניהן אינם אחידים (0.25–0.35 מ'). ייתכן שבתא הבערה שמתחת לרצפת הכלים עמדו שתיים-שלוש אומנות, שעליהן הונחו לבנים ששימשו בסיס לרצפת הכלים. מעל לרצפת הכלים נתגלה ממצא קרמי מועט, שאין בו כדי להעיד על כלי החרס שנצרפו בכבשן.
 
כבשן 32036. נחשף כבשן עגול (2.3 מ' קוטר), שהשתמר באופן חלקי. רצפת הכלים של הכבשן נבנתה בגובה 28.13 מ' מעל פני הים. תא הכלים של הכבשן לא השתמר, ודומה שהוא הוסר בעת הפעילות המאוחרת באתר בשכבה VI (להלן). בתא הבערה נתגלו שרידים של שלוש אומנות בכיוון מזרח–מערב, שנבנו מלבנים צרופות ותמכו ברצפת הכלים של תא הצריפה. רק האומנה הדרומית השתמרה בשלמותה. האומנות הונחו על דופנותיה של תעלה צרה, המשווה לתחתית התא צורה מלבנית. בדופן הצפונית של תא הבערה נמצא פתח הזנה (0.3 × 0.7 מ'). אל הפתח הוליך מצפון מסדרון (2.2 מ' רוחב), שנתחם בשני קירות מקבילים (32174W, 32669W); יש להניח שבמסדרון היו בנויות מדרגות שאפשרו גישה אל הכבשן, אך הן לא השתמרו.
 
שרידים נוספים. במבנה F, בין שתיים מאומנות המבנה (32126L בשטח 2G, 32127L בשטח 3G; הדד ואחרים 2024), נחשפה תעלת ניקוז קשותה (32104L; 9.5 מ' אורך חשיפה). זהו המשכה של תעלה (31531L) משטח 2G.
 
שכבה VI — התקופה העבאסית (איור 5)
בשכבה זו השתנה אופי ההתיישבות באתר. הפעילות התעשייתית שאפיינה את השטח בשכבות הקודמות הגיעה לסופה והאזור הוסב לשמש מתחם מגורים.
 
השלב הקדום (VIב'). נחשפו קבר שוחה ושרידי מבנים. הקבר (32141T), שכיוונו מזרח–מערב, נמצא בשטחו של מבנה F ומאוחר לו. ראש הנקבר נמצא מעל לתעלה 32104 משכבה VII. מבחינה סטרטיגרפית, שויך הקבר לתקופה האסלאמית הקדומה.
ישירות מעל לשרידים של בית אומנות I משכבה X נתגלו קטעים של שני מבנים, מערבי ומזרחי, וביניהם מסדרון. השתמרותו של המבנה המזרחי ירודה, ורק חלקו המערבי שרד (7 מ' אורך). נחשפו שלושה קירות, שתחמו את המבנה מצפון (32123W), ממערב (32124W) ומדרום (32512W). רצפת המבנה הייתה עשויה כנראה מאדמה מהודקת.
מהמבנה המערבי (7 מ' רוחב) נחשפו הקירות שתחמו את המבנה ממערב (32587W), מדרום (32867W, 32775W) וממזרח (32581W); קירו הצפוני לא השתמר. בשטח המבנה, סמוך לקיר הדרומי 32775, נחשף טבון (32798L; 0.63 מ' קוטר, כ-0.3 מ' גובה), שבדופנו הצפונית הותקן צינור הזנה מחרס.
בין המבנה המזרחי למבנה המערבי נמשך מסדרון מוארך (5.8 מ' אורך, 2 מ' רוחב) שכיוונו צפון–דרום. פתח המסדרון (0.85 מ' רוחב) נקבע בדרום. בשטח המסדרון נבנתה רצפה מאבנים גרוסות (32624L), שהונחה על מצע של חול.
 
השלב המאוחר (VIא'). השרידים משכבה זו מבטלים חלק מהשרידים של שכבה VII הקדומה להם. אופי ההתיישבות בשטח בשלב זה ממשיך את אופיו הביתי של שלב VIב'.
במרכז השטח נתגלו שרידי מבנה מלבני נרחב (8 × 18 מ') שכיוונו הכללי צפון–דרום. במבנה ארבעה אגפים, לכל הפחות, ובהם חדרים המקיפים חצר מרכזית. חלק מהאגף המערבי נחשף בשטח 8G. הקירות החיצוניים של המבנה (32095W, 32096W, 32516W, 32521W) בנויים מאבנים קטנות ללא חומר מליטה; הם השתמרו לגובה שלושה נדבכים. החצר המרכזית (3 × 4 מ') הייתה כנראה פתוחה לשמיים; בשטחה התגלתה רצפת אדמה מהודקת (32611L). על הרצפה (32554L) נאספו פריטי אבן, ובהם אבן שכב של רחיים וכן מכתש ועלי לטחינת דגן והכנת מזון. בחדרים המקיפים את החצר נמצאו מתקנים וממצאים נוספים המלמדים על פעילות של טחינת דגנים לצורך בישולם או אפייתם.
בחדר הדרומי שבאגף המזרחי של המבנה נחשפה רצפת אבן (32116L), ובה משולבת אבן ריחיים מבזלת. על הרצפה (32011L) נמצאו כמה פריטי אבן, ובהם עליים מבזלת ומאבן גיר המרמזים שבחדר נערכה פעילות של טחינת דגן. בחדר המרכזי של האגף התגלה מפלס חיים (32151L), ובו לפחות שישה שלבים של תיקון המפלס והרמתו, המעידים על שימוש ממושך בחדר. אל תוך מפלס החיים הותקנו מתקני בישול ואפייה, ובהם חמישה טבונים (32122L, 32131L, 32145L, 32146L, 32196L); כל אחד מהם הותקן כנראה בשלב אחר של חידוש המפלס. בעת חשיפת השלבים השונים של מפלס החיים ומעליו (32139L) נאספו שברי כלי חרס, ובהם נר תמים מהתקופה העבאסית.
בהצטברות אדמה בחדר הדרומי-מערבי של המבנה (32506L), מעל ריצוף אבן (32526L), התגלו פריטי אבן הקשורים להכנת מזון וכן חרסים המתוארכים לתקופה העבאסית.
בפינתו הדרומית-מזרחית של המבנה נחשף בור ספיגה מלבני (32772L; 1.75 × 2.14 מ', 1.27 מ' גובה השתמרות). הבור נחפר בקרקע ודופן באבני שדה קטנות ובינוניות. בחלקו התחתון של הבור נחשף פך תמים עשוי מטין צלהב המתוארך לתקופה העבאסית (32726L; איור 11).
במרחק של כ-12 מ' מצפון למבנה התגלו שרידי קיר (32537W) שהשתמר לגובה היסודות בלבד. לצד הקיר נחשפו רצפה (32115L) ובור ספיגה (32187L). הקיר, הרצפה ובור הספיגה נבנו בכיוון זהה לזה של מבנה שמדרום להם, והשתייכו כנראה למבנה נוסף שלא השתמר. ממערב לקיר 32537 נמצא כלי חרס (32501L, סל 325038), ובו מטמון של 425 מטבעות זהב מהתקופה העבאסית (נדב-זיו ואחרים תשפ"ג: איור 14). סביר להניח שבעל המבנה הטמין את המטבעות בשטח ביתו בתקווה לחזור אליו בעתיד.
 
שטח 4G (איור 12)
שכבה X — התקופה הביזנטית הקדומה
נחשפו אולם אומנות, ריכוז קנקנים וערמת אשפה, שהמשכם בשטחים הסמוכים 3G ו-8G.
 
אולם אומנות. נתגלו שש אומנות, מהן שלוש אומנות בחלקו המזרחי של שטח החפירה (33529W, 33530W, 33531W) ושלוש אומנות בחלקו המערבי (33539W, 33540W, 33544W); הן נבנו אל תוך חול בהיר מעל סלע האם. האומנות שבמזרח השטח ממשיכות את שורות האומנות הדרומית והמרכזית בבית האומנות I שבשטח 3G (לעיל). אומנה נוספת (43128W), הממשיכה את טור האומנות, נתגלתה בשטח 8G (להלן). אל האומנות המזרחיות ניגשים כמה מפלסי רצפה (33489L) העשויים מטיח-סיד כתוש ומהודק.
 
ריכוז קנקנים וערמת אשפה. בקצה הדרומי של שטח החפירה נחשפה שורה מתעגלת של קנקני עזה הצמודים זה לזה (איורים 13, 14). הקנקנים נמצאו הפוכים באתרם, שפתם למטה ובסיסם למעלה. צמוד לשורת הקנקנים מצפון נמצאו שני קנקני שק, שהונחו כששפתם כלפי מעלה. קנקני העזה והשק תוארכו לתקופה הביזנטית (המאות הה'–הו' לסה"נ). ייעודם של הקנקנים אינו ידוע, אך ייתכן שהם תחמו מצפון ערמת אשפה סמוכה.
 
שכבה IX — התקופה הביזנטית המאוחרת
בשכבה זו הגיעה הפעילות בשטח לשיאה. אולם האומנות משכבה X המשיך לשמש בשלב זה, אך שטחו צומצם. בחלקו המערבי של האולם נבנה קיר איתן (33310W) בכיוון צפון–דרום, שחיבר בין שתיים מהאומנות שבמערב המבנה (33539W, 33540W). צמוד לאומנה 33540 מצפון הותקן מפתן פתח בקיר 33310. בקצהו הדרומי ניגש קיר 33310 אל קיר מסיבי (33497W) בכיוון מזרח–מערב. אל קיר 33497 נסמך מדרום קיר תמך בנוי גזית (33375W).
ערמת האשפה שבקצה הדרומי של השטח (כ-20 מ' קוטר, כ-2.5 מ' גובה מרבי; איור 15) המשיכה להצטבר ולהיערם בשלב זה; היא נחפרה לכל עומקה ודומה שהיא נמשכת גם מעבר לגבולותיו של שטח החפירה. הערמה כוללת בעיקר פסולת ייצור של תעשיית כלי חרס, ובה נמצאו כלי חרס תמימים, שברי כלים, כלי זכוכית, מטבעות, עצמות בעלי חיים ושכבות של חומר אורגני. תוכנה של הערמה אופייני לאזור של פעילות תעשייתית; עיקר החומר הוא תוצר של תעשייה, ויתרתו היא תוצר לוואי של הפעילות האנושית באזור התעשייה. ניכר ששפיכת הפסולת נעשתה מדרום לכיוון צפון ולצדדים. עם התקדמות השפיכה לצפון כוסתה לחלוטין שורת קנקני העזה ההפוכים שתחמה את ערמת האשפה בשכבה X. מצפון לערמה נבנה קיר תוחם חדש (33426W), כפי הנראה המשכו של קיר 32747 משטח 3G (לעיל). הקיר נבנה לתוך מפלס חרסים בשוליים הצפוניים של ערמת האשפה. דומה שהוא נועד לתחום את ערמת האשפה ולמנוע את גלישתה צפונה, אולם נדבכיו העליונים נשדדו והערמה גלשה לצפון וכיסתה אותו לחלוטין.
 
שכבות VIII VIIהתקופות הביזנטית המאוחרת–האומיית
לא נמצאו שרידים אדריכליים משכבות אלה, אך נראה שערמת האשפה מהשכבות הקודמות הוסיפה להתקיים, אם כי באופן מצומצם יותר. על פי שברי כלי החרס המעטים שנתגלו בראש הערמה, המתוארכים לתקופה האומיית, נראה ששפיכת הפסולת פסקה בסוף המאה הז'–ראשית המאה הח' לסה"נ.
 
שכבה VI — התקופה העבאסית
אל שולי ערמת האשפה מהשכבות הקודמות ניגשים מצפון ובעיקר ממזרח (שטח 3G) מפלסי חיים ומילויי אדמה מהתקופה העבאסית, החותמים את הערמה ומבטלים אותה לחלוטין.
 
השלב הקדום (VIב'). בשלב זה הוסב השטח לשמש מתחם מגורים. נחשפו שני מבנים, מזרחי ומערבי. רצפות המבנים הוגבהו ונבנו על גבי שכבה של אדמת מילוי (כ-0.5 מ' עובי ממוצע).
המבנה המזרחי, שחלקו המזרחי נחשף בשטח 3G, בנוי בכיוון מזרח–מערב. נחשפו הפינה הצפונית-מזרחית של המבנה (33037W, 33344W) וכן שרידי מסדרון שתחם את המבנה ממזרח ומצפון. הקירות המערבי והדרומי של המבנה לא נמצאו. בשטח המבנה נחשפה שורה של שלוש אומנות (33085W, 33110W, 33148W), הסדורות בכיוון מזרח–מערב במרחקים קצובים של 2.4 מ' זו מזו. האומנה המזרחית 33085 והאומנה המרכזית 33110 סגלגלות; הן נבנו מצבר של אבני גוויל בינוניות והשתמרו לגובה 1–2 נדבכים. האומנה המערבית 33148 נבנתה מבסיס עמוד בשימוש משני, שנשדד בוודאי ממבנה קדום; בסיסי עמודים דומים נחשפו במבני המחסנים של בתי הגתות בשטח 1C (נדב-זיו, הדד וזליגמן 2023) ובשטח 1G (הדד ואחרים 2024). אל האומנות ניגשות כמה רצפות (33131L, 33177L), העשויות מאדמה מהודקת ובה כתמי טיח וגיר. האומנות בולטות לגובה כ-0.2 מ' מעל לרצפות.
מהמבנה המערבי השתמרו שני חדרים, צפוני ודרומי, ובניהם מסדרון צר וארוך. הקירות התוחמים את החדרים ניגשים אל קירות מהשכבות הקודמות. מהחדר הצפוני השתמרו הקיר הדרומי (33071W) וכן הקיר המערבי (33124W), שנבנה בתקופה הביזנטית המאוחרת והמשיך לשמש בשלב זה. אל קיר 33071 ניגשת מצפון רצפת טיח (33538L). מעל לרצפה נאספו שברי כלי חרס מהתקופה האסלאמית הקדומה (33535L). מהחדר הדרומי של המבנה השתמרו הקירות הצפוני (33137W) והדרומי (33154W), הניגשים במערב אל קיר 33310 מהתקופה הביזנטית המאוחרת, ששופץ בשלב זה. בשטח החדר נחשפה רצפה (33463L).
 
השלב המאוחר (VIא'). בשלב זה הורחב אזור המגורים לצפון ונמשכה הפעילות ביחידות המגורים מהשלב הקודם, וכתוצאה מכך הודגש והועצם אופיו הביתי של השטח.
בצפון-מזרח השטח נחשף חלק ממבנה, ובו לפחות שלושה חדרים הסדורים בטור בכיוון צפון–דרום. בחדר הצפוני (1) של המבנה נמצאו שלושה טבונים (33292L, 33293L, 33364L), ואילו בחדר הדרומי (3) נמצא טבון אחד (33033L).
במבנה המערבי מהשלב הקודם בוטל המסדרון שהפריד במקור בין החדר הצפוני לחדר הדרומי, ובשטח המסדרון נבנה קיר (33034W) שחצץ בין שני החדרים. חדרי המבנה השתמשו בקיר 33310 משכבה IX שממערב להם והגביהו אותו לגובה מפלס החיים של שכבה זו (33438L). אל תוך מפלס החיים, צמוד לקיר הדרומי של החדר הדרומי, נבנו שני טבונים (33397L, 33422L) וביניהם קיר מחיצה קטן (33541W).
  
שטח 8G (איור 16)
שכבה X — התקופה הביזנטית הקדומה
בקצה הדרומי-מערבי של השטח נחשפה אומנה (43128W; 0.85 × 0.85 מ', 1.2 מ' גובה השתמרות), הממשיכה את מכלול האומנות בבית האומנות I שבשטחים 3G ו-4G (לעיל). מהאומנה השתמרו הבסיס וארבעה נדבכים. הפנים החיצוניים של האומנה נבנו מאבנים מלבניות מסותתות וביניהן אבנים קטנות.
עוד נחשפו בשכבה זו קטעים של תשתיות רצפה ורצפות, העשויות מגושי גיר כתוש ומהודק (43089L, 43114L, 43125L, 43129L, 43143L, 43147L). תשתיות הרצפה הונחו בתוך שכבת חול. נראה שהן ממשיכות מערבה אל מחוץ לגבולות החפירה ומזרחה אל שטחים 2G (הדד ואחרים 2024) ו-3G (לעיל).
 
שכבה IX — התקופה הביזנטית המאוחרת
נחשפו כמה מכלולים אדריכליים; חלקם נוסדו בשכבה זו על גבי חול וסלע וחלקם הם תוספות ושינויים של מכלולי בנייה משכבה X.
בצפון השטח נחשפו בסיסים של שלוש אומנות (43026W, 43040W, 43053W) הממשיכות את טור האומנות של מבנה F שנחשף בשטחים 2G (הדד ואחרים 2024) ו-3G (לעיל). האומנה האמצעית 43026 השתמרה לגובה נדבך אחד של אבני גזית מלבניות, ואילו משתי האומנות האחרות השתמר הבסיס בלבד, העשוי קונגלומרט של טיח אפור, אבני שדה קטנות וצדפים גרוסים.
מעל לתשתיות הרצפה משכבה X התגלה חלק ממבנה ובו שלושה קירות (43081W, 43136W, 43137W) הניגשים זה לזה. הקירות חילקו את המבנה לארבעה חדרים לפחות (1–4). מדרום-מערב נמצאו קטעים של שני חדרים נוספים (5, 6) הבנויים בכיוון צפון-מזרח–דרום-מערב. בחדר 6 נחשפה רצפת טיח-גיר מהודק (43106L) הניגשת לקירות החדר.
 
שכבה VI — התקופה העבאסית
השלב הקדום (VIב'). הממצא משלב זה דל ביותר. השתמרו רק שני קטעי רצפות, שהשתמרותן ירודה ומקוטעת: הרצפה האחת (43046L) עשויה גיר מהודק, ואילו הרצפה השנייה (43101L) עשויה אדמה מהודקת ובה משולבים חרסים.
 
השלב המאוחר (VIא'). השרידים משלב זה נמצאו ברוב שטח החפירה, ולרוב הם מבטלים את השרידים הקדומים להם. נחשפו קטעים של שני מבנים, צפוני ודרומי. מהמבנה הצפוני נחשפה הפינה הדרומית-מזרחית (43014W, 43033W); רק יסודות הקירות השתמרו. אל פינת המבנה ניגשת מצפון תשתית רצפה (43119L), כפי הנראה של חדר. מהמבנה הדרומי נחשף רק האגף הדרומי-מזרחי, ונראה כי הוא ממשיך מערבה אל מחוץ לגבולות החפירה. באגף זה התגלו שני קירות מקבילים (43001W, 43002W). קיר 43002 ניגש בקצהו הדרומי לקיר נוסף (43017W) ויוצר עמו פינה. ממזרח לחלקו הצפוני של קיר 43002 נחשף קיר מחיצה קטן (43003W) שחילק את פנים המבנה. נראה שתכנית המבנה דומה לזו של בית החצר מהתקופה העבאסית שנחשף בשטח 3G (לעיל), וייתכן שמדובר בהמשכו המערבי של מבנה זה. מדרום לקיר 43017 נחשפה יחידה אדריכלית נוספת, השייכת אולי לאותו מבנה. ביחידה נחשפו שני מתקני בישול ואפייה, ובהם טבון עגול (43027L; 0.65 מ' קוטר) ומתקן חצי עגול (43066L; 1.4 מ' קוטר לערך), הבנוי מאבני גוויל בינוניות. בתוך המתקן נחשפו כמה שכבות של אפר שרוף שאינו מהודק. אל הטבון נסמך מצפון-מערב קטע קיר קצר שכיוונו הכללי צפון–דרום (43076W).
בדרום-מערב השטח התגלה בור ספיגה מלבני (43037L; 0.9 × 1.6 מ' מידות פנימיות, 1.75 מ' גובה השתמרות) שנכרה לתוך שכבת חול. נחשפו שלוש מדופנות הבור, שדופנו באבנים קטנות ובינוניות. בתחתית הדופנות שולבו פתחים רבועים לטובת פינוי הנוזלים מהבור החוצה. בתוך הבור (43098L, 43107L) נאספו שברי כלי חרס שתוארכו לתקופה העבאסית. בתחתית הבור נתגלתה קנקנית כמעט תמימה (איור 17).