לשתי החפירות קדם סקר לאורך תוואי צינור המים, ובו זוהו קבורות מתקופות הברזל והפרסית, שרידים אדריכליים מהתקופה העות'מאנית ושרידים חקלאיים שאינם ניתנים לתיארוך. החפירה האחת נערכה ממערב לנחל היימן, מדרום-מזרח לקיבוץ טללים, ונפתחו בה שני שטחי חפירה (הרשאה מס' 8944-A; שטחים A ו-B; איור 2); בשטח A התגלו שרידי מבנה מהתקופה העות'מאנית, ובשטח B התגלה מתחם קבורה ופולחן ייחודי המתוארך לראשית תקופת הברזל ועד לראשית התקופה הפרסית. החפירה השנייה, המרוחקת כ-15 ק"מ מהחפירה הראשונה, נערכה בנחל הרועה, מצפון-מערב לקיבוץ שדה בוקר, ונפתחו בה חמישה שטחי חפירה (הרשאה מס' 8943-A; שטחים AE; איור 3); התגלו שרידים מפעילות חקלאית שזמנם לא ברור.
בסקרים שנערכו בעבר בסביבת החפירות (כהן וכהן-אמין 2004; כהן תשמ"ה) תועדו אתרים מהתקופות האפיפליאוליתית, הניאוליתית, הכלקוליתית, הברונזה, הברזל, הפרסית, הביזנטית והאסלאמית הקדומה. שטחי החפירות הנוכחיות נכללו בתוך אזור אשר נסקר על ידי נ' לצט בן-עמי (הרשאה מס' 950/2019-S), ובו תועדו שרידים של מבנים, קירות שדה, סכרים, טרסות חקלאיות ומעגלי אבנים מתקופות שונות (Pasternak and Erickson-Gini 2023).
 
החפירה ממערב לנחל היימן
שטח A (איור 4) מרוחק כ-100 מ' ממערב לנחל היימן. בשטח התגלו שרידים של מבנה מלבני (4 × 6 מ'; איור 5) שהושתת על סלע האם. קירות המבנה (100W–103W) נבנו מאבני שדה גדולות–בינוניות והשתמרו לגובה היסודות בלבד. בתוך המבנה נמצאו שרידי רצפה עשויה קירטון כתוש (108L), ועליה שברי כלי חרס המתוארכים לתקופה העות'מאנית. בפינה הדרומית-מערבית של המבנה התגלה מתקן בנוי קטן (109L), ריק מממצאים. מחוץ למבנה ממערב התגלתה ממגורה (107L; 2 מ' קוטר; איור 6) חצובה בסלע ומדופנת באבנים גדולות. גם הממגורה התגלתה ריקה מממצאים.
 
שטח B (איורים 7, 8) משתרע בראש גבעה, ונתגלה בו מתחם שכלל שני מבני קבורה רבועים בגדלים שונים, סמוכים זה לזה, וביניהם חצר (232L). מבנה הקבורה הקטן (228W–231W; 4.0 × 4.5 מ') נבנה מאבנים מהוקצעות גדולות–בינוניות וביניהן אבנים קטנות. במרכז המבנה נבנתה אומנה מלבנית אשר תמכה כנראה בתקרה (216W). הפתח נקבע צמוד לפינה הדרומית-מזרחית. במבנה הובחנו שני שלבים. בשלב הקדום רוצף המבנה באבנים בגודל בינוני (234L), חלקן מסותתות גס ושטוחות. על רצפת המבנה נמצא מקטר מחרס שבור לשני חלקים, ועליו חריתות של קווים ונקודות (איור 9:A). מקטרים דומים עשויים אבן החלו להופיע במסופוטמיה באלף השני לפסה"נ (Zimmerle 2021) ובארץ נמצאו כמותם באתרים כגון תל ג'מה, תל שרע, תל לכיש, תל פרעה דרום (Stern 2001:507–510; Frevel and Pyschny 2016) ותל גזר, בשכבות המתוארכות לתקופת הברזל ולתקופה הפרסית (Macalister 1912:358, 444). צמוד למקטר נמצא כלי עצם צר ומחודד, אולי סיכה לשיער (איור 9:B). בנוסף התגלו על הרצפה כלי אבן שונים (איור 9:C), ששימשו כנראה להכנת תמרוקים וקטורת, חלקם יובאו אולי מתימן ומתוארכים למחצית השנייה של האלף הראשון לפני הספירה (Hassell 1997:275; Erickson-Gini 2006:157; 2010:3–5). נראה שייעודו של המבנה בשלב זה היה פולחני. בשלב המאוחר כוסה ריצוף האבן במילוי אדמה ומעליו הונחה רצפת אדמה מהודקת. על הרצפה נמצא מספר רב של נקברים, חלקם בארטיקולציה, המלמדים על קבורה חוזרת והזזת שלדים לשם הנחת נקברים חדשים. לצד הנקברים התגלתה כמות ניכרת של תכשיטים המוכרים מתקופת הברזל ועד לתקופה הפרסית. בשל היעדר תאריכי פחמן 14 בשלב זה של המחקר תיארוך המבנה התבסס על הממצאים משני שלביו האופייניים למן תקופת הברזל עד התקופה הפרסית.
מבנה הקבורה הגדול (7 × 7 מ') נבנה מיסודות של אבנים גדולות ומהוקצעות (203W206W) ומעליהם נדבכים של אבנים בינוניות מהוקצעות הנוטות כלפי פנים המבנה, כנראה לצורך קירוי. במרכז המבנה התגלו שתי אומנות גדולות (214W, 215W), שנבנו מאבנים מסותתות גדולות–בינוניות והשתמרו לגובה של מטר אחד. פתח המבנה לא זוהה. בתוך המבנה נחשפו שני מפלסי קבורה, ועליהם מספר רב של נקברים, חלקם בארטיקולציה. צורת הנחתם של הנקברים מעידה על קבורה חוזרת. לצד הנקברים נמצאו ממצאים רבים, ובהם כלי חרס מסוף תקופת הברזל 2, תכשיטי מתכת המתוארכים למן תקופת הברזל 1 ועד לתקופה הפרסית, המעידים על השפעות רבות מאזור ירדן, מסופוטמיה ופיניקיה, חרפושיות וחותמות שלהן מאפיינים פיניקיים, כלי אבן מאלבסטר שמקורם כנראה בחצי-האי ערב וחרוזי אבן וזכוכית המתוארכים למן ראשית תקופת הברזל ועד התקופה הפרסית. בנוסף התגלתה כמות ניכרת של קונכיות מים סוף, חלקן מעובדות (לתיאורים מפורטים של הממצאים, ר' Pasternak and Erickson-Gini 2023).
בממצא העשיר והמגוון במבני הקבורה ניכר העדר כמעט מוחלט של כלי חרס גדולים ושל כלי נשק, האופייניים לאתרי יישוב. בנוסף, התכנית הלא שגרתית של מבני הקבורה והעדר אתר יישוב בקרבת מקום, מעידים על ייחודיות המתחם ונוהגי הקבורה בו ומעלים שאלות לגבי זהות הנקברים ובחירת המיקום של בית הקברות. בקרבת מקום נראים עוד מתקנים אשר שימשו אולי לקבורה בתקופות שונות, כמו גם במה מלבנית גדולה, כמוה מוכרות באזור, אשר הייתה אולי חלק מצומת דרכים עתיקה וקשורה לפעילות פולחנית (Erickson-Gini, Vardi and Darby, forthcoming).
 
החפירה בנחל הרועה
שטח A משתרע באפיקו של נחל הרועה, שבו מערכת של מדרגות חקלאיות החוצות את הנחל (כ-100 מ' אורך כל מדרגה). במהלך החפירה נחשפו קטעים מקירות תמך של שלוש מדרגות חקלאיות (1–3), שנבנו מאבני שדה גדולות–בינוניות, חלקן מסותתות, בציר מזרח–מערב. קיר תמך 1 (כ-4.5 מ' אורך חשיפה, כ-1 מ' רוחב; איור 10) נבנה משלושה קירות מדורגים שהונחו בשיטת ראש ופתין. בין הקירות הונחו אבנים קטנות ששימשו לתמיכה וייצוב. קיר תמך 2 (כ-5 מ' אורך חשיפה) השתמר גרוע. קיר תמך 3 (כ-4.5 מ' אורך חשיפה) השתמר לגובה שני נדבכים. לא התגלה בשטח זה ממצא אחר אשר יכול לתארך את המדרגות החקלאיות.
 
שטח B משתרע לרגלי גבעה, צמוד לנחל הרועה. נחשפו שרידי קיר (איור 11), שנבנה בכיוון צפון–דרום משש אבני שדה גדולות, שעל אחת מהן שרידי שרפה; הקיר מתעגל בקצותיו. אפשר שהקיר היה חלק ממתקן כלשהו. במרחק 5 מ' מדרום לקיר זה נחשף קיר שדה (איור 12), שנבנה מאבני שדה גדולות–בינוניות בכיוון מזרח–מערב, והשתמר לגובה שני נדבכים.
 
שטח C נמצא בין הגבעה לבין נחל הרועה. נחשפו שני קירות תמך של מדרגה חקלאית (300W, 301W; איור 13). קיר 300 (כ-4 מ' אורך חשיפה) נבנה בציר צפון–דרום מאבני שדה בינוניות–קטנות, ואילו קיר 301 נבנה בציר דרום-מזרח–צפון-מערב מאבני שדה גדולות–בינוניות. נראה כי שני הקירות התחברו זה לזה ויצרו מדרגה חקלאית דמוית משולש. לא התגלה ממצא מתארך הנקשר לקירות אלה.
 
שטח  Dנמצא במישור בין גבעה ממערב לבין נחל הרועה ממזרח. נחשפו שני קירות שדה, המרוחקים כ-6 מ' זה מזה, ומבנה מעוגל. קיר השדה האחד (3 מ' אורך) נבנה מאבני שדה בינוניות–קטנות בציר דרום-מזרח–צפון-מערב. קיר השדה השני (3 מ' אורך) נבנה בכיוון דרום-מזרח–צפון-מערב מאבני שדה גדולות–בינוניות ובו שתי מדרגות. במרחק 7 מ' מקיר השדה השני נחשף המבנה המעוגל (1.5 מ' קוטר; איור 14), שנבנה מאבני שדה בינוניות–קטנות; יסודותיו נחשפו בעומק של 0.4 מ' מתחת לפני השטח. ייתכן שמבנה זה שימש לקבורה, אולם חפירתו, שלוותה בסינון קפדני, לא הניבה ממצא כלשהו.
 
שטח E משתרע באפיקו של נחל הרועה, קרוב לנחל בוקר, באזור שבו זוהה מכלול גדול של מדרגות חקלאיות. נחפר קיר תמך של מדרגה חקלאית (איור 15), שנבנה מאבני שדה גדולות–בינוניות בציר מזרח–מערב. הקיר נטה מעט לכיוון דרום, אל חלקה הפנימי של המדרגה, על מנת לשפר את תמיכתו בהצטברות האדמה אשר ניגשה אליו.
 
בחפירה בשטח B ממערב לנחל היימן התגלה מתחם קבורה ייחודי, המתוארך למן ראשית תקופת הברזל ועד לראשית התקופה הפרסית. מספרם הרב של הנקברים במתחם והממצא שנתגלה לצדם, הכולל חפצי יבוא רבים, מרמזים על פולחן קבורה הנקשר אולי לפעילות של סוחרים, שחצו את הר הנגב. עדות לפעילות הסחר הענפה באזור זה נרמזת מקיומן של במות מלבניות (Rectangular Platforms), המוכרות היטב באזור, שנועדו אולי לסמן את הדרך להולכים — מעין במות ניווט (טלי גיני, מידע בעל פה). אפשר גם שבמות אלה שימשו את הסוחרים למטרות פולחניות שונות, שראשיתן בתקופת הברונזה הביניימית (Haiman 1996:39), פולחן שהתקיים אולי גם במתחם הקבורה שנתגלה בשטח B.
בשטחי החפירה האחרים נתגלו שרידים של פעילות חקלאית. בחפירה בנחל הרועה נמצאו כמה מדרגות חקלאיות, קירות שדה ומבנה, הקשורים כנראה לפעילות חקלאית בתקופות שונות, אם כי לא התגלה ממצא מתארך. בחפירה בשטח A, ממערב לנחל היימן, התגלו מבנה קטן ומתקן מהתקופה העות'מאנית. המתקן שימש אולי ממגורה או לפעילות חקלאית אחרת. ייתכן גם שהמבנה שימש תחנת משמר הצופה אל צומת דרכים (לתיאור מפורט של המסקנות, ר' Pasternak and Erickson-Gini 2023; לממצאים דומים, ר' Erickson-Gini, Vardi and Darby, forthcoming).