האתרים משתרעים משני צידי ערוץ נחל כידוד, במרחק כ-400 מ' מדרום לבית העלמין של ערד. בכל אחד מהאתרים נפתחו כמה שטחי חפירה, וכן נחפרו תעלות גיאולוגיות ונלקחו דגימות למחקר גיאומורפולוגי. בשני האתרים התגלה ממצא צור מהתקופה הפליאוליתית התיכונה: בנחל כידוד 1 נמצא פיזור פריטי צור על פני השטח, ובנחל כידוד 2 נמצאו שרידים של שכבות ארכיאולוגיות באתרן, תוצאה של פעילות סיתות בשתי נקודות שונות. לתוצאות החפירה, בעיקר מאתר כידוד 2, חשיבות רבה בשל השתמרותו הטובה של האתר ובשל המחקר והתיארוך המתאפשרים כתוצאה מכך. מצפון-מזרח לשטח החפירה התגלו מבנה מעוגל, קיר שדה ומערומי אבן, ייתכן שחלקם היו קברים, אולם לא התגלו בהם ממצאים (גולדינג מאיר 2020).
 
אתר נחל כידוד 1. האתר משתרע בשטח מישורי ממזרח לערוץ נחל כידוד, ונפתחו בו שלושה שטחי חפירה (AC; 20 מ"ר שטח כולל; איורים 2–5). בשטחים A ו-B נמצאו פריטי צור מסותתים, בעיקר על פני השטח בתוך שכבה דקה של לס (כ-0.1 מ' עובי). מתחת לשכבת הלס נתגלתה שכבה דקה של חלוקי גיר (כ-0.15 מ' עובי), ובה מעט פריטי צור מסותתים, שהורבדו כנראה בתהליכי זרימת מים. מתחת לשכבת החלוקים נחשפה הצטברות לס דחוסה יותר ותחתיה סלע האם. הסטרטיגרפיה בשטח C דומה, אולם ללא ממצא. רוב פריטי הצור משטחים A ו-B סותתו בטכנולוגיית לבלואה, האופיינית לתקופה הפליאוליתית התיכונה. בנוסף, נמצאו כלי דו פני, המתוארך אולי לתקופה הפליאוליתית התחתונה, וכמה פריטים מהתקופה הפליאוליתית התיכונה שסותתו בשימוש משני בתקופה מאוחרת יותר לגרעינים בעלי משטח נקישה יחיד. אלה האחרונים נמצאו על פני השטח ולכן לא ניתן לשייכם לתקופה או תרבות מסוימת.
 
אתר נחל כידוד 2. האתר משתרע על גבעה תלולה ממערב לערוץ נחל כידוד, שבחלקים ממנה נראו טרם החפירה פזורות פריטי צור שהשתמרו מצוין. באתר נפתחו שלושה שטחי חפירה (DF; איור 6). שטחים D ו-E נפתחו על גבי שלוחות קטנות היורדות מהגבעה לדרום, ובהם התגלו שכבות ארכיאולוגיות באתרן. שטח F נפתח בראש הגבעה, סמוך לשיא הגובה, ובו נאספו פריטי צור פזורים מסותתים אולם לא נמצאה שכבה באתרה. כמו כן נחפרו ארבע תעלות גיאולוגיות בעזרת כלי מכני לצורך הבנה של תהליכי ההרבדה ותיארוך.
בשטח D נחפרו שמונה ריבועי חפירה (2 × 2 מ' כל אחד; איור 7) על גבי המדרון המערבי של שלוחה, ובכולם התגלתה הצטברות משמעותית של פריטי צור מסותתים בטכנולוגיית לבלואה ובשימור מצוין. תוצאות החפירה והממצאים מתוך התעלה הגיאולוגית שנחפרה סמוך לשטח מצפון מאפשרים להציע כי בראש השלוחה השתמר חלק קטן משכבה ארכיאולוגית באתרה. שכבה זו כללה פריטי צור שהורבדו בסדימנט צהבהב, אשר הקרבונט שבחלקו העליון התגבש לקלקריט (איורים 8, 9). רוב השכבה הארכיאולוגית גלשה כנראה במדרון לכיוון מערב במרוצת השנים, ועל כן ברוב ריבועי החפירה נחשפו הממצאים בשכבות נטויות על פני המדרון הקדום. למרות תהליך פוסט ההרבדה, מכלול פריטי הצור שהתגלה הוא מכלול הומוגני שהשתמרותו טובה. למכלול זה מאפיינים של אתר סיתות הסמוך למקור חומר הגלם, ובהם ריבוי גרעינים, פסולות גרעין ופריטים קורטיקליים וכן מיעוט פריטים משובררים. הסדימנטים בשטח זה נדגמו לתיארוך בשיטת OSL ולצורכי ניתוח גיאומורפולוגי.
בשטח E נחפרו חמישה ריבועי חפירה (2 × 2 מ' כל אחד) על גבי המדרון הדרומי-מערבי של שלוחה, ורק בריבוע אחד נחשפה שכבה ארכיאולוגית. השכבה הארכיאולוגית אופקית, והתגלו בה פריטי צור מסותתים באתרם; היא נמשכה לדרום ולמזרח, כפי שנראה בתעלה הגיאולוגית שנחפרה סמוך לריבוע (איור 10). פריטי הצור הורבדו בתוך סדימנט אדמדם מעל שכבות גיאולוגיות מתצורת טקייה. התגלה מכלול עשיר של פריטי צור מסותתים, רובם בטכנולוגיית לבלואה (איור 11). אופי המכלול דומה לזה שהתגלה בשטח D, ונראה שגם לו מאפיינים של אתר סיתות הסמוך למקור חומר הגלם. הסדימנטים בשטח זה נדגמו לתיארוך בשיטת OSL ולצורכי ניתוח גיאומורפולוגי.
בשטח F נחפרו ארבעה ריבועי חפירה (2 × 2 מ' כל אחד; איור 12) סמוך לשיא גובה הגבעה. נאספו פריטי צור מסותתים על פני השטח, אולם לא נמצאה שכבה ארכיאולוגית באתרה. בנוסף נחפרו שתי תעלות גיאולוגיות סמוך לריבועי החפירה, אולם גם בהן לא נמצאו ממצאים ארכיאולוגיים באתרם. מכלול הצור מפני השטח כולל פריטים שסותתו בטכנולוגיית לבלואה לצד להבים ולהבונים, אשר מקורם אולי בפעילות סיתות בתקופה הפליאוליתית העליונה.
 
בחפירה נחשפו שני אתרים משני עברי נחל כידוד, ובהם ממצאים המתוארכים בעיקר לתקופה הפליאוליתית התיכונה. אלו מעידים על פעילות אנושית משמעותית בתקופה זו בשולי בקעת ערד, הנמצאת בתפר שבין הנגב למדבר יהודה. בשני האתרים נערכה בעיקר פעילות סיתות הקשורה למחשופי צור במקום. לאתר נחל כידוד 2 חשיבות רבה לחקר התקופה הפליאוליתית התיכונה בשל השתמרותם הטובה של הממצאים והימצאותם של פריטים מסותתים בשכבות ארכיאולוגיות באתרן. ההשתמרות הטובה מאפשרת ללמוד באופן מלא את רצפי ההפחתה במהלך הסיתות ולהתחקות אחר מאפיינים טכנולוגיים של מכלול פריטי הצור באתר. מאפיינים אלה יכולים לשמש להשוואת שני אתרי נחל כידוד לאתרים באזורים סמוכים בנגב, במדבר יהודה, כמו גם אתרים באזורים מרוחקים יותר כמו חבל הים התיכון ועבר הירדן, ועשויים לרמז מהיכן הגיעו הקבוצות האנושיות שעשו שימוש באתרי נחל כידוד. בנוסף, אופי השכבות הארכיאולוגיות בשטחים D ו-E והשתמרותן הטובה יאפשרו תיארוך של השכבות בשיטת OSL. תיארוך של אתרים מהתקופה הפליאוליתית התיכונה בנגב ובמדבר יהודה, ובעיקר אתרי סיתות, הוא נדיר כיום, ולכן לתיארוך השכבות בחפירה הנוכחית תהיה תרומה רבה להבנת הפעילות האנושית באזור בקעת ערד.