שטח C חולק לתשעה שטחי משנה (איור 2), ובהם נחשפו כבשנים, גתות, מחסנים, ערמות אשפה, מבנים ומתקנים שיוחסו ל-16 שכבות, המתוארכות למן תקופת הברונזה התיכונה עד ימינו (טבלה 1; בשלב זה מספור השכבות עודנו ראשוני); בשטח לא התגלו שרידים מהתקופות הפרסית והממלוכית. באזורים הקרובים לתל נבנו המבנים על שכבת חול טבעי עבה למדי ומעליה אדמת חמרה, ואילו באזורים המרוחקים מהתל הם נבנו על שכבת חמרה בעובי משתנה.
 
טבלה 1. השכבות בחפירה בתל יבנה
השכבה
התקופה
I
ימינו
II
ימי המנדט הבריטי
III
עות'מאנית
IV
ממלוכית
V
צלבנית
VI
עבאסית
VII
אומיית
VIII
אומיית–ביזנטית
IX
ביזנטית מאוחרת
X
ביזנטית קדומה
XI
רומית מאוחרת
XII
רומית קדומה
XIII
הלניסטית
XIV
פרסית
XV
פרסית–סוף ברזל
XVI
ברזל 2
XVII
ברזל
XVIII
ברונזה מאוחרת
XIX
ברונזה תיכונה
 
תקופות הברונזה התיכונה והברונזה המאוחרת (שכבות XIX, XVIII)
כבשנים. בשטח 7C נחשפו ארבעה כבשנים לייצור כלי חרס, שלושה מהם בדרום השטח (27072L, 27074L, 27102L; איור 3), ואילו הרביעי (27067L) מרוחק כ-10 מ' מצפון להם. שלושת הכבשנים שבדרום השטח נחפרו לתוך אדמת חמרה עד שכבת חול שמתחתיה; לא ידוע אם הכבשן הרביעי הגיע לשכבת החול. כבשנים 27072 ו-27102 דמויי טיפה (כ-3 מ' קוטר), כבשן 27074 מעוגל (כ-2 מ' קוטר) וכבשן 27067 נחשף בחלקו ולכן מתארו ועומקו אינם ידועים. כבשן 27102 לא נחפר במלואו; הוא חותך את דופן כבשן 27072 ולכן מאוחר לו. בכבשן 27072 נחשפו קערות המתוארכות לתקופת הברונזה התיכונה. בחלקם המזרחי של כבשנים 27072, 27074 ו-27102 נחשפה תעלת ההזנה של תא הבערה; התעלה של כבשן 27074 לא נחשפה במלואה והיא נמשכת לתוך החתך.
 
קבורה. בחלקו המזרחי של שטח 6C נמצא קבר שוחה שנחפר לתוך אדמת החמרה; הוא נחשף בעומק שלכ-4 מ' מתחת לפני השטח. בקבר נמצאו שני פרטים בוגרים שהונחו גב אל גב ולצדם כלי מנחה.
 
תקופת הברזל (שכבות XVII, XVI)
קבורה. בשטח 7C, מעל הכבשנים מתקופת הברונזה, נחשפו שני קברי שוחה סמוכים זה לזה (איור 4). הקבר הצפוני התגלה חתום במכסה מקומר עשוי חרס (איור 5); המכסה נפגע מפעילות מאוחרת. קברים דומים נמצאו בשטח H הסמוך לשטח C (בצר, וורגה וקוגן-זהבי 2022). בקבר התגלה נקבר יחיד שהונח על גבו, ראשו בצד מזרח. מעל האגן הונחו קערות ששימשו כנראה כלי מנחה. בקבר הדרומי התגלה נקבר יחיד שהונח על גבו, ראשו בצד מערב, הפוך מהקבר הצפוני. סמוך לנקבר הונחו קערות.
 
מפלס חיים. בשטח 1C נחשף קטע של קיר (4.5 מ' אורך), שנבנה בכיוון מזרח–מערב מאבני שדה קטנות. אל הקיר ניגש מדרום מפלס של אבני שדה קטנות (רצפה?) שנחשף בחלקו.
 
התקופה ההלניסטית (שכבה XIII)
בשטח 3C נחשף כבשן 'לשון' שהשתמרותו גרועה (כ-0.5 מ' גובה; נדב-זיו ואחרים 2022: איור 2:6). על פי טיפוס הכבשן והחרסים שנמצאו סביבו, הוא תוארך לתקופה ההלניסטית.
 
התקופה הרומית (שכבות XII, XI)
בשטח b5C נמצאו שני כבשנים לייצור כלי חרס, ובשטחים 1C ו-3C נמצאו שני אזורי קבורה.
 
כבשנים. משני הכבשנים לייצור כלי חרס שנתגלו בשטח b5C השתמרו תאי בערה בלבד (צוף 2022: איור 2). תאי הבערה חצובים בסלע הכורכר בצורת חרוט, ההולך וצר מטה. בחלקם העליון נחצבה מדרגה שהונחו עליה אבני שדה קטנות ולבני בוץ שהרכיבו את דופן הכבשן; אבנים ולבנים אלה הם הנדבך התחתון של חלקה העליון, הבנוי של דופן הכבשן. הכבשנים נמצאו מלאים בפסולת בית יוצר מהתקופה הרומית ומעליה פסולת מהתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה. לפיכך, סביר להניח כי הם יצאו משימוש במהלך התקופה הרומית.
 
קבורה. בדרום-מערב שטח 3C נחשפו שני קברי ארגז מקבילים וצמודים זה לזה. הקברים נחפרו בחול בכיוון מזרח–מערב; אחד מהם נפגע מפעילות מאוחרת. הנקברים הונחו בתנוחת פרקדן, ראשם בצד מזרח. בקברים לא נמצא ממצא מתארך, אך הם תוארכו לתקופה הרומית כיוון שבסביבתם נמצאו מפלסי אדמה מהודקת מעורבת בחרסים, שהמאוחרים בהם מתוארכים לתקופה הרומית, וכיוון שהם נחתמו במפלס של אבני שדה קטנות מעורבות בחרסים מהתקופה הביזנטית. בשטח 1C נחשפו כשישה קברי שוחה חפורים בחול, ובהם שרידי עצמות אדם.
 
התקופה הביזנטית (שכבות X, IX)
בתקופה זו נחשפו לראשונה בשולי התל שרידי בנייה מרובה וצפופה, המתפרשת במרבית שטחי החפירה. התגלו מכלול גתות ומחסנים, שרידי מבנים ומתקנים וערמות פסולת שהיו חלק מאזור תעשייה.
 
מכלול הגתות והמחסנים. בשטח 1C נחשפו ארבע גתות (איור 1:6–4) ומחסן (איור 6:A). שתי גתות נוספות (איור 5:6, 6) וחמישה מבנים נוספים (איור 6:F–B) הקשורים למכלול זה נחשפו בשטח G ויפורסמו בנפרד. הגתות חפורות בקרקע, קירותיהן של גתות 1 ו-2 נבנו מאבני שדה קטנות וטויחו. קירותיהן של גתות 3 ו-4 נבנו מאבני גזית ומאבני שדה וטייחו אף הן. הרצפות נעשו מפסיפס, ולהן תשתית של אבני שדה; אל גתות 2–4 הוליכו גרמי מדרגות. בגתות ובמחסן הובחנו שלושה שלבי בנייה עיקריים (IIII; לדיון ראשוני, ר' ויזל וטורגה 2022; נדב-זיו ואחרים 2022).
שלב I. בראשית התקופה הביזנטית נבנו גתות 1 ו-2. לגת 1 משטח דריכה, שני תאי תסיסה מלבניים, בור שיקוע ובור איגום אחד. במרכז משטח הדריכה נחשף בסיס אבן למתקן בורג. גת 2 נבנתה בשלב זה והורחבה בשלב II, ולכן תכניתה בשלב זה אינה ברורה לגמרי. לשלב I הקדום של גת 2 יוחסו שרידים של ארבעה תאי תסיסה חצי סגלגלים. בין בור האיגום למשטח הדריכה משלב II נחשף קטע מרובע של פסיפס מעט בולט, ייתכן שזהו מיקומו של בור סינון משלב I. משטח הדריכה משלב זה היה קטן יותר וסביר כי היה לגת בור איגום אחד.
שלב II. גת 1 ממשיכה לשמש בשלב זה ללא שינוי. באמצע התקופה הביזנטית הורחבה גת 2, נוסף מבנה A ומדרום לו נבנה רחוב ראשי, ובו תעלת ניקוז (איור 6: רחוב 1). משטח הדריכה של גת 2 הוגדל (6.5 × 6.5 מ') ובמרכזו הותקן בורג מעץ שקובע בבסיס אבן; אבן זו נשדדה. מסביב למשטח הדריכה נבנו שבעה תאי תסיסה מלבניים שרוצפו בפסיפס לבן וטויחו בטיח לבן. בחלק מהתאים מתעגל חלקו העליון של הטיח לפנים ומלמד על שרידי קמרון שלא השתמר. מצפון למשטח הדריכה נוספו בור סינון מלבני ושני בורות איגום מתומנים (כ-3 מ' קוטר). אל מתחם בורות האיגום הובילו שני גרמי מדרגות ממזרח וממערב. לגת שני משטחי עבודה עליונים מרוצפים בפסיפס, האחד ממזרח לגרם המדרגות המזרחי והאחר ממערב לתאי התסיסה הדרומיים. בפינה הצפונית–המזרחית של מתחם בורות האיגום נחשף קטע קטן של פרסקו אדום ומעליו שכבה נוספת של טיח לבן. סמוך לתאי התסיסה נחשפו שבעה מתקנים, שלושה ממזרח לתאים וארבעה מדרום להם. השתמרותו של המתקן האמצעי ממזרח היא הטובה ביותר: זהו בור מעוגל ומטויח, שנבנה בתוך מסד  רבוע של אבני שדה קטנות ששולב בקיר התוחם את תאי התסיסה המזרחיים. נראה ששאר המתקנים נבנו בדומה לו, וסביר להניח כי בעבר הם היו מחוברים אל הגת; חיבור זה לא שרד. ייתכן שהמתקנים היו קשורים למשטחי הדריכה העליונים (הדד וצביבל 2021; Ayalon 2021).
מבנה A הוא מחסן מוארך (כ-25 מ' אורך), ובמרכזו שתי שורות של עמודים שנועדו לתמוך בגג. פתח המבנה נקבע בקיר המזרחי, ומחוצה לו הייתה כנראה רחבה גדולה ופתוחה. הקירות הדרומי והמערבי של המבנה נשדדו. מבני מחסנים דומים מוכרים מאתרים נוספים, לדוגמה 'אחוזת המייל השלישי' באשקלון (Israel and Erickson-Gini 2013; להפניות נוספות ר' זליגמן, הדד ונדב-זיו 2022). מדרום למבנה A נסלל רחוב ראשי בכיוון מזרח–מערב (50 מ' אורך, 4.5 מ' רוחב; איור 6: רחוב 1). רצפת הרחוב נבנתה מאדמה מהודקת מעורבת בחרסים. הרחוב ותעלת הניקוז נמשכים אל מחוץ שטח החפירה למזרח ולמערב.
שלב III. בשלב זה הגיע אזור התעשייה לשיאו. גת 2 ומבנה A המשיכו לפעול והתווספו אליהם גתות 3 ו-4 ורחוב 2. תעלת היסוד של גת 3 הפסיקה את פעילותה של גת 1 משלב I. גתות 3 ו-4 זהות זו לזו, ובניגוד לגתות 1 ו-2, חלק מקירותיהן נבנו מאבני גזית. בכל אחת מהן נמצא משטח דריכה רבוע וסביבו ארבעה תאי תסיסה, בור סינון סגלגל ושני בורות איגום מתומנים. במרכז משטח הדריכה השתמר בסיס מאבן גיר גדולה (כ-2.2 מ' קוטר), לא מקומית, ששימשה לקיבוע מתקן בורג. בין שני משטחי הדריכה של הגתות נבנתה במה מלבנית, ועליה ארבעה תאים חצי עגולים. כל שני תאים פונים אל משטח דריכה, ורצפתם מוגבהת בכ-0.6 מ' מעליו. תאים אלו השתמרו בבסיסם בלבד, ועל פי גתות 5 ו-6 בשטח 2G, נבנה מעליהם סטוקו שעוצב בצורת צדפה (נדב- זיו ואחרים 2022: איור 1:9). בכל גת נבנו שני גרמי מדרגות שהובילו אל בורות האיגום מדרום. לצד כל אחד מבורות האיגום המתומנים הוצבו שתי תושבות שיש להעמדת קנקן (נדב זיו ואחרים 2022: איור 3:9). בקצוות המזרחי והמערבי של מתחם בורות האיגום הותקנו שני תאים מוארכים קמורים (כ-1.5 מ' גובה; איור 8). שימושם של התאים ושל תאי הצדפה אינו ברור, אך נראה כי היה להם תפקיד כלשהו בתהליך ייצור היין.
 
שרידי מבנים ומתקנים. בשטחים 2C–5C נחשפו שרידי מבנים, רובם במצב השתמרות ירוד ומקוטע. כן נחשפו כמה תנורי חרס גדולים, לחלקם הוכנס צינור חרס לוויסות החום. בשטח 2C נחשפה רצפת פסיפס, ובה ספין מעוטר בדגמים גיאומטריים, צבעוניים, המוקפים במסגרת שחורה (נדב-זיו ואחרים 2022: איור 11א). מסביב לספין עוצבה רצועת שוליים רחבה (כ-1 מ' רוחב), פרט לשול המערבי שהשתמרה ממנו רצועה צרה. בפינה הצפונית-המערבית עוטר הפסיפס בריבוע ומסביבו ארבעה דגמים של ניצני פרחים. מתחת לרצפת הפסיפס נחשפו מטבעות אחדים המתוארכים למאה הה' לסה"נ. הקירות התוחמים את הפסיפס נשדדו, פרט לקיר המזרחי. בשלב זה ההקשר הארכיטקטוני של הרצפה אינו ברור; שרידי רצפת פסיפס דומה נחשפו גם בשטח b5C (נדב-זיו ואחרים 2022: איור 11ב). חלקה הצפוני של הרצפה נפגע והשתמרה ממנו רק התשתית. בחלק הדרומי של הרצפה השתמר קטע מספין מעוטר בעיטורים גיאומטריים, מרובעים, צבעוניים, המוקפים במסגרת שחורה. רצועת השוליים השתמרה בחלקים מדרום, ממזרח וממערב לספין, והיא אינה אחידה ברוחבה. מסביב לפסיפס נמצאו שרידים מעטים מהקירות המערבי והדרומי שתחמו את הפסיפס. כיוונם של ספין הפסיפס ושל הקירות התוחמים אותו אינם זהים, ונראה שזוהי הסיבה לכך שרצועת השוליים הניגשת אל הקירות אינה אחידה ברוחבה בכל הצדדים.
בשטח 4C נחשפו שרידים של שלושה מבנים לפחות וביניהם רחוב (איור 9). במבנה הדרומי נמצאו לפחות ארבעה חדרים וביניהם בריכה גדולה (5.0 × 7.5 מ'), שקירותיה נבנו מדבש של אבני שדה קטנות וחומר מליטה מעורב בצדפים וטויחו. המבנה הצפוני-המזרחי נחשף בחלקו המערבי בלבד. נחשפו תעלות שוד של קירותיו המערבי והדרומי. החלוקה הפנימית של המבנה אינה ברורה. במבנה נחשפו רצפת אדמה מהודקת ועליה קנקנים, תחתית של מתקן מטויח ושרידי רצפת אבן. ייתכן שהרצפות השונות מרמזות על חללים שונים בתוך המבנה שקירותיהם לא השתמרו, או באזורי עבודה שונים במבנה. במבנה הצפוני-המערבי נחשפו שני חדרים. החדר הדרומי, הגדול רוצף אבן. במבנה זה אפשר לראות שהבנאים התאימו את הבנייה לטופוגרפיה. חלקו הדרומי של הקיר המערבי של המבנה הושתת על סלע, ולו יסוד בן נדבך אחד, ואילו חלקו הצפוני של קיר זה הושתת על חול שמפלסו נמוך מהסלע, ולכן נבנה לו יסוד בן כמה נדבכים. הרחוב העובר בין המבנים רוצף בחלקו המזרחי באבן ובחלקו המערבי הריצוף לא השתמר. לאורך הרחוב התגלו שרידי תעלה שהובילה מים אל הבריכה.
 
ערמות פסולת. בשטח 5C נחשף ריכוז של פסולת ניפוח זכוכית, המלמד כי בקרבת מקום פעל בית יוצר לזכוכית (גורין-רוזן ואחרים 2022). בשטח 7C נחשפה בחלקה ערמת פסולת גדולה, ובה שברי כלים וקנקנים שלמים מטיפוסי עזה ושק.
 
סוף התקופה הביזנטית– ראשית התקופה האומיית (שכבה VIII)
מכלול הגתות והמחסנים. בסוף התקופה הביזנטית ובמהלך התקופה האומיית הצטמצם השימוש בגתות. הפעילות בגתות 2 ו-4 פסקה לחלוטין ואילו גת 3 המשיכה כנראה לפעול. בורות האיגום של גת 4 נסתמו במילויים של אדמה, אבני שדה ואבני גזית שנזרקו לתוכם. במילויים אלו נמצאו שברי כלי חרס, שהמאוחרים שבהם מתוארכים לתקופה האומיית. בבור האיגום המערבי נסתם המילוי באבני גזית מפולסות ששימשו כנראה ריצוף. על משטח העבודה המשותף של גתות 3 ו-4 נבנה קיר, התוחם ממזרח את אזור בורות האיגום של גת 3. בשלב מאוחר פסקה פעילות ייצור היין גם בגת 3 ומעל משטח הדריכה שלה נבנה גג מקורות עץ עגולות ורבועות, במגוון עוביים, שהונחו שתי וערב וביניהן בוץ. על רצפת הפסיפס של משטח הדריכה בגת 3 נחשפו כלי מתכת, כגון אנקול, חלקי מחרשה ומטבעות מהתקופה האסלאמית הקדומה, שנחתמו בהריסות מקריסת הגג. הדופנות והרצפה של אחד מתאי התסיסה של גת 3 טויחו בטיח לבן, ובמרכז התא הונחו שני עמודים; אחת מדופנותיו של התא נבנתה ישר וקימורה הוסר. בשלב מאוחר הפכו שניים מתאי התסיסה של גת 3 לבורות אשפה, ובהם נמצאו עצמות בעלי חיים, כגון צב, פרה, סוס, גמל ופרט ממשפחת הכלביים וכן אסטרגל שרוף. בשכבה זו קרסו כנראה רוב מבני המחסנים, אולי תוצאה של רעידת אדמה, וחלק מקירותיהם נשדדו. התקרה במבנה A קרסה וכיסתה את האזור שמצפון לעמודים.
 
התקופה האומיית (שכבה VII)
כבשנים. בשטח 2C נחשפו שני כבשנים דו-תאיים עגולים שנבנו מלבני בוץ, בדומה לכבשנים שנחשפו בשטח B (נדב-זיו 2020; נדב-זיו ואחרים 2021).
 
התקופה העבאסית (שכבה VI)
שרידי מבנים ומתקנים (איור 10). בשטח 1C קרסה בשלב זה תקרת העץ שנבנתה מעל משטח הדריכה של גת 3, ומעליה הצטברו אדמה ואבני מפולת. מעל הצטברות זו נחשף צינור חרס (2.1 מ' אורך) וסביבו תלכיד של אבני שדה וחומר מליטה. הצינור הונח בשיפוע מדרום לצפון, והוא אינו מקושר לדבר. הרחובות מהתקופה הביזנטית בשטח זה הוגבהו במילויי אדמה מעורבת בחרסים ונבנו קירות חדשים שתחמו חדרים. מעל מבנה A וסמוך לו נבנו מתקן ושני מקבצי תנורים. במתקן נמצאו משטח דריכה מרוצף בפסיפס לבן ובמרכזו אבן ללא חור וממזרח בור סינון ובור שיקוע, המרוצפים אף הם בפסיפס לבן. אל המתקן ניגשה מצפון תעלה מטויחת שמקורה אינו ידוע. צמוד לתעלה ממערב זוהו תאים אחדים מרוצפים בשיש שהשתמרו גרוע; תפקידם אינו ברור. כן לא ברור אם המתקן שימש לייצור יין או מוצר אחר. שני מקבצי התנורים סגלגלים ופתוחים, והם נבנו מחומר לבנים.
בשטחים 2C–5C המשיכו לשמש חלק מהמבנים מהתקופה הביזנטית, ולצדם נוספו מתקנים אחדים.
בשטחים 3C ו-4C נחשפו שני מתקנים רבועים (1.0 × 1.1 מ' גודל ממוצע) שנבנו מאריחי חרס. יסודות המתקנים נבנו מדבש של גיר מעורב בצדפים וקירותיהם טויחו מבפנים. בשטח 2C נחשף מתקן עגול שנבנה מאריחי חרס. בחלקו הצפוני-המערבי של שטח 3C נחשף בור ובו עצמות חזירים (Perry-Gal et al. 2022). בחלק המערבי של הרחוב בשטח 4C נחשף פך מהתקופה העבאסית, ובו 14 מטבעות ברונזה. סביב הפך נחשפו עוד כ-150 מטבעות ברונזה, כנראה חלק ממטמון.
 
בורות ספיגה. בשטחים 2C–4C נחשפו חמישה בורות ספיגה מלבניים: ארבעה דופנו באבני שדה קטנות (ר' איור 9) ואחד, בשטח 2C, דופן באבני גזית משולבות באבני שדה קטנות (איור 11); נראה שלבור היה גג מקומר, כיוון שחלקם העליון של הקירות מתקמר לפנים.
 
התקופה הצלבנית? (שכבה V)
נמצאו מעט חרסים.
 
התקופה העות'מאנית – ימי המנדט הבריטי (שכבות III, II)
בשטח 5C (איור 12) נחשפו שרידים של שני מבנים (L, M) ובור סיד (24087L) בגובה של כ-1.3 מ' מעל השרידים המאוחרים מהתקופה האסלאמית הקדומה. במבנים זוהו שני שלבי בנייה עיקריים. בשלב הקדום נבנו שני המבנים וקירותיהם נבנו מאבני שדה קטנות ובינוניות מכורכר שלוכדו בחומר מליטה לבן. מבנה מוארך (L) , ובו שלושה חדרים (1–3) שנבנו בכיוון כללי צפון–דרום ורצפותיהם לא השתמרו. הממצא מתוך המבנה ומסביבתו כלל כמות גדולה של שברי כלי חרס ושברי זכוכית מהתקופה העות'מאנית וממצא מימי המנדט הבריטי, ובו כלי עבודה חקלאיים ותרמילי כדורים. במבנה M מערכת חדרים (4–7) שתחמו כנראה חצר מצפון להם. בשלב המאוחר הותקנה בחדר 7 רצפת טיח (24106L), שכיסתה קיר מהשלב הקדום (24026W) וניגשת לשניים מקירות החדר (24012W ו-24105W). מחוץ למבנים התגלו חביות מתכת אחדות ששימשו בורות ספיגה, שהושקעו לתוך קירות מהשכבות הקודמות. ממזרח לקיר הצפוני-המערבי של מבנה M (24019W) נחשפה רצפה של בור סיד (24087L; 0.5 × 1.3 מ') בהשתמרות גרועה.
 
ימינו (שכבה I)
בשטח 6C נחשפו כ-20 כלונסאות בטון, ואת שטח 4C חצה מצפון לדרום, צינור מים מודרני.
 
סיכום
בשטח C נחשפו שרידים וממצאים מתקופת הברונזה עד ימינו. הממצאים מתקופת הברונזה עד התקופה האומיית קשורים בקבורה ובתעשייה המתקיימות לרוב מחוץ לאזורי היישוב. הקבורה בשולי התל החלה בתקופת הברונזה ונמשכה בתקופות הברזל והרומית. תעשיית ייצור כלי החרס החלה בתקופת הברונזה ונמשכה עד התקופה האומיית. עיקר הפעילות התעשייתית התקיימה בתקופה הביזנטית. התגלו שרידים של מבנים ומתקנים ובמהלך התקופה צפיפותם עולה. דוגמה לכך אפשר למצוא במכלול הגתות והמחסנים. לאורך התקופה הביזנטית הגתות התפתחו בצורה ובטכנולוגיה. בשלב הראשון גתות 1 ו-2 היו קטנות למדי, ולהן תאי תסיסה אחדים ובור איגום אחד. בשלב השני גת 2 הורחבה ונוספו תאי תסיסה, שני בורות איגום גדולים, משטחי דריכה ותאים עגולים. גת זו מייצגת את פסגת הטכנולוגיה של הגתות המורכבות. גתות 3 ו-4 נבנו בדומה לתכנית של גת 2, אך בכמה הבדלים: הן נבנו בחלקן באבני גזית ולכל גת נוספו ארבעה תאי תסיסה מלבניים, שני תאים מוארכים, קמורים ושני תאים בצורת צדפה. שינויים ותוספות אלו בגתות 3 ו-4 מלמדים על שגשוג ועושר של תעשיית היין בשיא התקופה ועל יכולתם של בעלי המקום לבנות מתקנים מפוארים.  מיקום המדרגות וחוסר הסימטריה בגת 2 מלמדים שהבנאים נאלצו להתאים את תכנית הגת החדשה לגת קיימת. לעומתה, גתות 3 ו-4 תוכננו טרם בנייתן. הן סימטריות והמדרגות מוקמו בסוף רחוב 2. בתכנון זה נלקחו בחשבון תהליך העבודה ויעילותה, כגון גישה נוחה אל המחסנים, אל הכבשנים שסיפקו את כלי הקיבול ליין (ינאי 2012; 2014) ואל הכרמים שמסביב. בגתות ייצרו את יינות עזה ואשקלון והן חלק מתעשייה נרחבת שהתקיימה בכל מישור החוף הדרומי (זליגמן, הדד ונדב-זיו 2022). מצפון לגתות ולמחסנים התגלו שרידים אדריכליים רבים, תנורי חרס, מתקנים וערמות פסולת מהתקופה הביזנטית, המלמדים גם הם כי הפעילות בתקופה זו הייתה בשיאה. בשלב זה לא ברור האם שרידים אדריכליים אלה קשורים בתעשיית היין או בתחומי תעשייה אחרים.
בסוף התקופה הביזנטית ובמהלך התקופה האסלאמית הקדומה חל תהליך הדרגתי של שינוי בפעילות האנושית בשולי התל. בתקופה האומיית השימוש בגתות הצטמצם, אך תעשיית כלי החרס המשיכה לפעול, וגת 3 הפכה מחסן. מהתקופה העבאסית נחשפו חדרים באזור הרחובות, מתקן (גת?), שני מקבצים של תנורים פתוחים וכמה בורות ספיגה.
לאחר התקופה העבאסית הפעילות באתר הצטמצמה ונמצאו מעט מאוד ממצאים. בצפון שטח C נחשפו מבנים מהתקופה העות'מאנית ונראה כי היישוב החל לגדול שוב, אך הוא לא הגיע לממדי היישוב של התקופה הביזנטית.