בשטחן של שתי גבעות כורכר סמוכות, ממערב לנחל שקמה, נפתחו חמישה שטחי חפירה (AF; איור 2), שהשתרעו בשטח של כ-900 מ"ר. בשכבות של אדמת סחף חרסיתית כבדה שכוסתה בדיונת חול נחשפו שרידי יישוב מתקופות הברזל, הפרסית והביזנטית, וכן בור אשפה ובו ממצא המתוארך לתקופה הרומית. בחפירת בדיקה שנערכה בקרבת מקום בשנת 1997 נחשפו שרידי יישוב מתקופות הברונזה הקדומה, הברונזה התיכונה, הברונזה המאוחרת, הברזל 1–2 והפרסית (Shavit and Yassur-Landau 2005).

 

שטח A (איור 3). במורד המזרחי של הגבעה הדרומית נחשפו שתי שכבות יישוב. השכבה הקדומה הושתתה על חול, ובה שרידים של קיר (113W) וחרסים שתוארכו לשלהי תקופת הברזל. בשכבה המאוחרת נחשף חלק ממבנה מגורים מלבני, שקירותיו (107W, 108W, 112W) נבנו מאבני כורכר לא מסותתות. במבנה התגלו טבון וחרסים שתוארכו לתקופה הפרסית.
 
שטח B (איור 4). במדרון המזרחי של הגבעה הדרומית נחשפו שתי שכבות (1.5 מ' עומק החפירה). בשכבה הקדומה (כ-0.4 מ' עובי) התגלתה הצטברות של קרקע חרסיתית ובה חרסים משלהי תקופת הברזל. בשכבה המאוחרת התגלו שרידי מבנה, ובו ארבעה חדרים לפחות; הובחנו כמה שלבי בנייה, הניכרים בחידוש רצפות, בבניית טבונים חדשים סמוך לישנים ובשימוש משני בכלי אבן ששולבו בקירות וברצפות. החדר המרכזי במבנה (201L) היה מלא בקנקני חרס, ועל כן נראה כי הוא שימש מחסן. בחדר הצמוד אליו (247L) התגלה מטבח, ובו ארבעה טבונים (206L, 219L, 249L, 250L; איור 5). בחדר הצפוני במבנה (218L), ששימש כנראה חדר מרכזי, התגלו ריצוף אבן ובסיס אבן, כנראה של עמוד מרכזי; עוד התגלו בחדר זה ראשי חיצים מברונזה. ביתר חדרי המבנה התגלו רצפות של אדמה מהודקת. בצפון-מזרח השטח התגלתה ערמת פסולת (220L). במבנה התגלתה שכבת שרפה. בכל חדרי המבנה התגלו על הרצפות קנקנים ואמפורות שנותרו באתרם. הממצאים במבנה כוללים כלי חרס מהתקופה הפרסית, כלי אבן ופריטי מתכת. שכבת השרפה, ראשי החיצים מברונזה וכלי החרס שנותרו באתרם על רצפות החדרים מלמדים כנראה על עזיבה חפוזה כתוצאה מאירוע אלים שהביא לסופה של ההתיישבות באתר בתקופה הפרסית.
 
שטח C (איורים 6–8). בראש הגבעה הדרומית, סמוך לבתי המושב, נחשפו שתי שכבות יישוב מתקופות הברזל והפרסית וקברים מהתקופה הביזנטית. שכבת היישוב הקדומה מתקופת הברזל הושתתה על חול, והיא כוללת קירות (לא בתכנית), שנבנו מלבני בוץ מלבניות אחידות בגודלן והשתמרו לגובה שלושה עד ארבעה נדבכים, וכן חרסים משלהי תקופת הברזל.
קירות המבנים של השכבה מהתקופה הפרסית נבנו הישר על קירות לבני הבוץ מהשכבה הקדומה, לעתים באותו כיוון. בדרום השטח נחשף מגדל מסיבי רבוע, הבנוי כולו ללא חלל פנימי (323L; כ-2 מ' גובה השתמרות מרבי). החלק החיצוני של המגדל נבנה מאבני כורכר, ואילו חלקו הפנימי נבנה משילוב של אבני כורכר ולבני בוץ. מצפון למגדל נחשפה רחבה מרוצפת אבנים (324L), שבקצהה המערבי נחשף סף שנבנה באבנים (325W; 2 מ' רוחב); צמוד לסף ממערב התגלו ארבעה ראשי חצים. רחבה 324 הוליכה לדרום אל גרם מדרגות אבן שעלה לחלקו העליון של המגדל שלא השתמר במלואו. מצפון לרחבה 324 נחשפו קירות של מבנה מלבני ובו חדרים (326W, 333W, 334W, 340W). בתוך חדרי המבנה התגלו כלי חרס שנשברו באתרם, המתארכים את השימוש האחרון במבנה לתקופה הפרסית.
סמוך למגדל מדרום-מזרח נחשפו שני קברי ארגז (313L, 314L), שנכרו בקרקע ודופנו בלוחות אבן כורכר בשימוש משני. בקבר אחד התגלה נקבר אחד ובקבר השני התגלו חמישה נקברים. הקברים תוארכו לתקופה הביזנטית על סמך טיפוס הקבר ומנח הקבורה. לתקופה זו יוחס גם טבון קטן שנבנה על שרידי המגדל, במרחק של כ-3 מ' מצפון-מערב לקברים.
 
שטח D (איורים 9, 10). במורד המזרחי של הגבעה הצפונית התגלו ארבעה קברי קמרון (401L, 404L–406L), שנבנו צמוד זה לזה בתוך חול. בקבר 406 השתמר הקמרון בשלמותו. הקברים נשדדו כבר בעת העתיקה ושפכי השוד זוהו בעת החפירה. בחפירת הקברים התגלה ממצא כלי חרס וזכוכית מהתקופה הביזנטית.
 
שטח F (איור 11). בגבעה הצפונית, בקצה הצפוני-מזרחי של המושב, נפתחו שני שטחי משנה, עליון ותחתון. בשטח העליון, הצפוני התגלה בור אשפה (607L), ובו ממצא זכוכית המתוארך לתקופה הרומית (י' גורין-רוזן, מידע בעל פה) וחרסים מעטים המתוארכים לתקופות הרומית–הביזנטית. עד כה לא התגלו שרידים או ממצאים מהתקופה הרומית באתר. מעל בור האשפה התגלתה שכבת יישוב מהתקופה הביזנטית (כ-1 מ' עומק), שנפגעה מסחף. שכבה זו כוללת שרידי קירות ומתקנים (605W, 608W, 611L), שנבנו מאבני כורכר, מפלסי פעילות וחרסים מהתקופה הביזנטית.
השטח התחתון, הדרומי נפגע בעבר מבניית הגדר ההיקפית של המושב. התגלו בו שתי שכבות, המתוארכות לתקופות הברזל והפרסית. מסוף תקופת הברזל התגלו שרידים פגועים של קירות (610W, 616W) ושל רצפת אדמה מהודקת (615L), וכן חרסים. מהתקופה הפרסית התגלו קיר של חדר אחד לפחות (603W), ובו רצפה של אדמה מהודקת (604L), שעליה התגלו כתריסר קנקנים גדולים שבורים באתרם (איור 12), עדות נוספת לעזיבת האתר מהתקופה הפרסית באירוע אלים.
 
הממצאים. בחפירה התגלו כלי חרס, כלי זכוכית, כלי אבן ופריטי מתכת. כלי החרס תוארכו לתקופות הברזל 2 ו-3 (איור 13), הפרסית (המאות הו'–הד' לפסה"נ; איור 14) והביזנטית. פריטי זכוכית התגלו בבור האשפה בשטח F, והם מתוארכים לתקופה הרומית, ובקברי הקמרון בשטח D, והם מתוארכים לתקופה הביזנטית. כלי האבן שימשו ברובם לייצור מזון ביתי ואי אפשר לתארכם. ממצאי המתכת תוארכו לתקופה הפרסית, ובהם 11 ראשי חצים (איור 15) ופריטים נוספים.
 
בחפירה התגלו שרידי יישוב מתקופות הברזל 2–3, הפרסית (המאות הו'–הד' לפסה"נ) והביזנטית, וכן ממצא זכוכית מהתקופה הרומית. השרידים מתקופות הברזל 2–3 השתרעו על פני שתי הגבעות. שרידי קירות הלבנים מתקופת הברזל שהתגלו בשטח C שבראש הגבעה הדרומית ומתחת למגדל המבוצר, מלמדים אולי כי בראש הגבעה עמד בתקופה זו מבנה ששימש לתצפית ושמירה. אפשר שהוא היה חלק משורת המצדים שהוקמו במאות הח'–הז' לפסה"נ לאורך החוף (Thareani 2016), ששימשו יותר תחנות לשליטה על מסחר מאשר לשליטה צבאית (שלו 86:2014). השרידים מהתקופה הפרסית, שהשתרעו גם הם בשתי הגבעות, היו כנראה חלק מתחנת דרכים מבוצרת, ובה מצד שנבנה בראש גבעה (שטח C) ומסביבו מחסנים ומבני מגורים (שטחיםA , B ו-F). סביר להניח שהיישוב מתקופה זו השתרע גם בין שטח C לשטח F, אזור שנהרס בעשורים האחרונים. שלב היישוב בתקופה הפרסית היה ממושך, שכן ניכרים תיקונים ושינויי בנייה שנעשו במתקנים, בקירות וברצפות. תחנת דרכים מבוצרת זו נבנתה על דרך הים, באמצע הדרך בין אשקלון לעזה, והייתה כנראה חלק מרשת של יישובים מבוצרים ותחנות דרכים שהוקמו על דרך הים. הגבעה שעליה נבנתה תחנת דרכים זו חולשת על דרך הים ממערב ועל בקעה חקלאית ממזרח. סמוך לגבעה עובר נחל שקמה, הנמשך קרוב לגבול המנהלי שבין עזה לאשקלון בתקופה הפרסית (שלו 9:2014; Elayi 1982:104); נראה כי הקרבה לנחל אפשרה שליטה על גבול זה. סופו של שלב יישוב זה היה אלים ופתאומי, כפי שמעידים שכבת השרפה, ראשי החיצים, החפצים שנותרו באתרם והמחסנים המלאים בכלי אגירה שנשברו באתרם. ייתכן גם כי חורבנו האלים של היישוב מעיד על חשיבותו בשל הצורך לכבוש אותו. היישוב מהתקופה הביזנטית שימש למגורים (שטח F) ולקבורה (שטחים C ו-D), והוא התחדש לאחר מאות שנים שבמהלכן התכסה האתר בחולות דיונה.