החפירה נערכה בשני אזורים המרוחקים כ-15 מ' זה מזה (איור 2), ונחשפו בה יסודות של קירות וקטעים של שכבת אפר מהודקת, אולי רצפה. כן התגלו ממצא קרמי ומטבעות מהמאות הב'–הא' לפסה"נ. בחפירות קודמות באזור נחשפו מגוון שרידים למן תקופת הברזל ועד התקופה העות'מאנית (לרקע ולהפניות, ר' כהן 2018; בארי ולוי 2018).
 
האזור הדרומי-מזרחי (איורים 3, 4). נחשפו יסודות של קירות הניגשים זה לזה (108W 15.3 מ' אורך, 0.8 מ' רוחב, 0.25–0.50 מ' גובה השתמרות; 110W – 3.7 מ' אורך, 0.7 מ' רוחב, כ-0.15 מ' גובה השתמרות; איורים 5, 6). הקירות הושתתו על סלע האם ונבנו מאבני שדה בינוניות וקטנות, שלוכדו בחומר מליטה אפור. קיר 108 נחתך (126L) כתוצאה מעבודה של כלי מכני וחלקו המערבי נפגע מתשתיות, ואילו קיר 110 נקטע כתוצאה מבניית כלונסאות טרם החפירה. לא זוהו רצפות. מסביב לקירות ובכל ריבועי החפירה התגלה מילוי של אדמת גן חומה, הכולל שברי כלי חרס שחוקים, האופייניים בעיקר לימי החשמונאים, ובהם שני שברי קערות (איור 2:7, 3) מהמאה הב' לפסה"נ. כן נמצאו שני מטבעות: אחד של יהוחנן הורקנוס הא' (125–105 לפסה"נ; ר"ע 173186) והאחר מטבע חשמונאי לא מוגדר (ר"ע 173188). אין אפשרות לתארך את הקירות על סמך הממצא.
 
האזור הצפוני-מערבי (איורים 8, 9). השטח הופרע מתשתיות מודרניות, ובהן צינור ניקוז (130L). נחשף קיר (128W; 4 מ' אורך חשיפה, 0.8 מ' רוחב, כ-0.4 מ' גובה השתמרות), שנקטע מבניית כלונסאות טרם החפירה. מצדו המזרחי של הקיר נחשפו מילוי אדמה (129L), ומתחתיו קטעים של שכבת אפר מהודקת (133L; רצפה?), לא אחידה בגובה; נראה כי שכבת האפר ניגשה אל הקיר. שכבת אפר זו לא התגלתה ממערב לקיר 128 וגם לא בתעלה שנחפרה בצד המזרחי של הריבוע. בין קטעי שכבת אפר 133, נחפר ריבוע בדיקה קטן (0.50 × 0.65 מ', כ-0.2 מ' עומק חפירה עד סלע אם), והתגלתה בו שכבת אדמה (137L) מתחת לשכבת אפר 133. החפירה בריבוע בדיקה זה נועדה לבודד ממצאים מהשכבות השונות במטרה לתארכן; התגלו שני מטבעות של אלכסנדר ינאי (79/80 לפסה"נ ואילך; ר"ע 173187, 173189), האחד על שכבת אפר 133 והשני בשכבה 137. המטבעות מתארכים את שתי השכבות לאותה תקופה. בהצטברויות אדמה שכיסו את השטח נמצאו שברי כלי חרס, ובהם קערה (איור 1:7), סירי בישול (רוב הממצא; איור 4:7–10), קנקן (איור 11:7), פכים (איור 12:7, 13) ובסיס כן (איור 14:7), המתוארכים למאות הב'–הא' לפסה"נ.
 
בחפירה התגלו שרידים דלים, אולי חלק משוליים של כפר יהודי של קדרים שפעל מדרום לשטח החפירה בימי החשמונאים ועד למרד הגדול (בארי ולוי 2018).