נחל זחל, החוצה את רמת בקע שבהר הנגב, זורם ממזרח למערב וחובר, ליד רמת חובב, לנחל סכר. שטח החפירה משתרע על גבי תצורת עדולם בקרבת מחשופי צור איאוקני, ומצפון לו גבולן המזרחי של דיונות הנגב (Roskin et al. 2014). סביבת האתר עשירה אקולוגית בצמחייה, בעלי חיים ומים; באר סמוכה מעידה על מי תהום. במסגרת סקר החרום בנגב (גורינג-מוריס וגול תשמ"ג) זוהו באזור אתרים פרהיסטוריים אחדים, במיוחד בשטח הדיונות שמצפון. אתרי חניה מהתקופה הכלקוליתית תועדו כ-2 ק"מ מצפון-מערב לאתר (Gilead and Goren 1986), לצד ריכוזי צור מהתקופות האפי-פליאוליתית (התרבות הנטופית) והניאוליתית. במרחק כ-4 ק"מ מצפון לחפירה נחשף אתר נחל סכר VI מהתרבות הנטופית (Goring-Morris and Bar-Yosef 1987; Barzilai et al. 2015).

טרם החפירה התגלו בפיקוח על עבודות חברת החשמל בגדה הדרומית של אחד מיובלי נחל זחל, סמוך למפגשו עם נחל סכר, ראש קיר מעוגל ופזורת של פריטי צור מסותתים. פריטים אלה מתוארכים בעיקר לתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב'. בעקבות גילוי שרידים אלה נפתחו שני שטחי חפירה סמוכים (A, B; איור 2), שבהם נחשף מבנה מעוגל, ונתגלו פריטי צור רבים מהתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב' הקדומה (Early PPNB). החפירה נערכה בארבעים ריבועים של 1 מ"ר, וכל הסדימנט סונן בנפות של 2 מ"מ. בלוקוסים נבחרים נעשה סינון קפדני יותר, בנפות של עד 1 מ"מ. דגימות קרקע ופחם נלקחו לבחינה במעבדה.

 
שטח A. נחפרו 33 ריבועים במטרה לחשוף את שרידי הקיר שהתגלו במהלך הפיקוח. על פני השטח זוהה טרם החפירה מבנה מעוגל ובמרכזו תעלה מאוחרת, שנחפרה כנראה בכלי מכני. מילוי האדמה שהוצא בעת חפירת התעלה נערם לצדה הצפוני, והוא כיסה כנראה את חלקו הצפוני של המבנה, ולפיכך חלק זה לא נחפר. החפירה התמקדה בחלק הדרומי של המבנה, מדרום לתעלה.
בחפירה נחשף מבנה מרכזי גדול ותא קטן הנסמך אליו מדרום-מערב. המבנה המרכזי (5 מ' קוטר ממוצע) תחום בקיר מעוגל (106W; 0.6–0.8 מ' רוחב; איור 3) שנבנה משתי שורות של אבני שדה בינוניות; הנדבכים התחתונים נבנו מאבנים מלבניות. אף ששתי השורות השתמרו לגובה אחיד, בשורת האבנים הפנימית שרדו לכל היותר חמישה או שישה נדבכים (כ-0.6 מ' גובה), ואילו השורה החיצונית השתמרה לגובה מרבי של שני נדבכים (כ-0.2 מ'); נראה לפיכך כי הקיר נבנה אל תוך שטח חפור במדרון. החפירה התמקדה במפולות האבן במטרה לזהות את גבולות המבנה ואת קירותיו העיקריים, וכן במילוי האדמה שבתוך המבנה. זוהי אדמה דקת גרגר, נקייה כמעט מחצצים ודלה בממצא; אפשר שהיא נסחפה במורד המדרון. בתחתית המילוי נחשפה שכבה מהתקופה הניאוליתית. נראה כי שכבה זו, שנדגמה בריבועים אחדים, עשירה בחומר אורגני ובממצאים. בתוך המבנה נחשף מתקן קטן מעוגל (113L; 0.5 מ' קוטר), שנבנה מאבנים בינוניות וקטנות. סמוך לו וצמוד לקיר המבנה נחשפה פלטת אבן גדולה (120L; 0.5 × 0.7 מ') — אולי סדן או משטח עבודה.
התא הקטן (כ-2 מ"ר שטח פנימי), הנסמך אל המבנה המרכזי מדרום-מערב, נבנה מאבנים צרות ומוארכות שהוצבו על צדן הצר (117W, 118W). קיר נוסף (107W; 1 מ' אורך) נצמד אל המבנה מצפון-מזרח.
 
בשטח B נחפרו שבעה ריבועים. בריבועים הדרומיים נחשפו קיר קטן (121W; 1 מ' אורך חשיפה, כ-0.3 מ' רוחב) שנבנה בציר דרום-מערב–צפון-מזרח ולצדו מתקן מעוגל שנבנה מאבנים קטנות. פני השטח ומילוי האדמה שמעל הקיר והמתקן עשירים בפריטי צור.
 
בחפירה נמצאו פריטי צור מסותתים רבים. נמצאה כמות גדולה של גרעינים ופסולות סיתות, ונראה על כן כי באתר התקיים סיתות צור. בין הכלים יש מספר גבוה של ראשי חץ מטיפוס חילואן (איור 4), האופייני לתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב' הקדומה. ראשי חץ אחדים שהתגלו בתוך המבנה נמצאו בשלבים שונים של עיצוב הכלי, רמז לכך שעיצובם נעשה במקום. כבר בשלב מוקדם זה ניתן להציע כי עיקר סיתות הצור נעשה בשטחים הפתוחים, ואילו עיצוב הכלי הסופי נעשה כנראה במבנה עצמו. האתר משתרע במרחק של כ-50 מ' ממחשופי צור איאוקני מתצורת עדולם, וייתכן שזו אחת הסיבות למיקומו.
בתא הדרומי-מערבי נמצא פריט אבן מיוחד (כ-2 × 5 ס"מ; איור 5; מיישר חניתות): בצדו האחד עוצב חריץ מוארך, ואילו צדו השני עוטר ב-12 קווי רוחב חרותים היוצאים מקו אורך הצמוד לאחת הדפנות. פריטים דומים מוכרים מאתרים בני התקופה, אך בעיקר מאתרים קדומים יותר, דוגמת נתיב הגדוד וזהרת א-דרע 2 (הניאוליתית הקדם-קרמית א'; Bar-Yosef et al. 1991; Edwards et al. 2002). על הפריט עצמו ומסביבו נמצאה כמות גדולה של אוכרה. גושי אוכרה קטנים נמצאו פזורים לכל עומק מילוי האדמה בתא, אך בריכוז ברור בסביבת הפריט המעוטר. ייתכן כי הפריט עצמו היה מעוטר או צבוע באוכרה, אך כדי לבחון זאת דרושה בדיקת מעבדה שטרם בוצעה.
שרידים רבים של חומר אורגני מפוחם נמצאו בכל רחבי המבנה המרכזי ובתא הסמוך אליו, והם נמסרו לזיהוי בוטני ולתיארוך במכון ויצמן.
 

נראה כי המבנה מן התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב' הקדומה שנחשף בחפירה היה חלק מאתר יישוב, ששימש קבוצות של ציידים-לקטים לאורך חלקים מהשנה ואִפשר ניצול של סביבה אקולוגית עשירה בחומר גלם זמין. מעט אתרים בני התקופה נחקרו בשיטתיות בנגב, ובהם אבו סאלם, נחל לבן 109 ונחל בוקר (איור 1; נוי וכהן 1974; Gopher 1989; Gopher and Goring-Morris 1998). באבו סאלם (הר חריף) התגלתה סדרת מבני אבן עגולים (1.5 מ' קוטר), המאורגנים בתכנית דמוית כוורת. האתר תוארך לתקופות הניאוליתית הקדם-קרמית ב' הקדומה והתיכונה בהתבסס על ניתוח טיפוסי ראשי החץ שנמצאו בו (Gopher and Goring-Morris 1998). בשני האתרים האחרים, נחל לבן 109 (מערב הנגב) ונחל בוקר (הר הנגב), לא זוהו שרידים אדריכליים ברורים. במכלולי כלי הצור בשני האתרים בלטו ראשי החץ, ובייחוד ראשי חץ מטיפוס חילואן (עד 80% בנחל לבן 109; בוריאן, פרידמן ומינץ 1976) או שילוב של ראשי חץ מטיפוסים חילואן ויריחו (בנחל בוקר; נוי וכהן 1974). לפיכך, מתוארכים שני אתרים אלה גם הם לתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב' הקדומה.

התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב' הקדומה בדרום הלבנט נחשבה עד לא מכבר כשלב שעצם קיומו הוטל בספק (Kuijt and Goring-Morris 2002; Kuijt 2003; Goring-Morris and Belfer-Cohen 2014). זיהוים בשנים האחרונות של אתרים מתקופה זו שהוגדרו ותוארכו היטב, כמו מוצא, כפר החורש ואחיהוד (פז וורדי 2014; Khalaily et al. 2007; Goring-Morris et al. 2008), הוסיף להבנת היבטים רבים של שלב זה באזור הים התיכון, ובהם כלכלה, דפוסי פולחן, טכנולוגיות ליתיות ותרבות חומרית (Barzilai 2010; Fuller, Willcox and Allaby 2012; Caracuta et al. 2017; Munro et al. 2018). אתרים בני התקופה שהתגלו לאחרונה בירדן (Fujii 2019; Rokitta-Krumnow 2019) שופכים מעט אור על התקופה באזורים צחיחים וצחיחים למחצה, אך עדיין הידע על התיישבות באזורים מדבריים נותר מוגבל.