בחודש נובמבר 2019 נערכה חפירת הצלה בתחומה של חורבת נכס שבמודיעין (הרשאה מס' 8618-A; נ"צ 196395-420/644018-34), לקראת פיתוח. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון ברייטהולץ-המר ושות', נוהלה על ידי א' אורן, בסיוע א' בכר וי' עמרני (מנהלה), ע' יונש (בדיקות מקדימות, צילום שטח ופוטוגרמטריה), א' דגוט (GPS), פ' גנדלמן (כלי חרס), י' טפר (הנחיה) וע' עזב.
החפירה נערכה בשוליים המזרחיים של חורבת נכס, ונחשפו בה בעיקר קברים חצובים, ספלול ושרידים של קירות שדה וטרסה (איור 2). בסקר וחפירות שנערכו בעבר בסביבה הקרובה התגלו מתקנים חצובים, בורות מים, חציבות, מערות קבורה, ערמות סיקול, טרסות, סכרים, דרך ושרידי בנייה ממגוון תקופות (היימן, שמואלי וברדה 2006; גולני 2008 [איור 1: 5290-A]; סגל 2008 [איור 1: 4816-A]; טואג 2009 [איור 1: 5250-A]; שיאון 2010 [איור 1: 5479-A]; ראם 2013 [איור 1: 6537-A]; דנציגר 2016 [איור 1: 7370-A]).
בחלקו הדרומי-מערבי של שטח החפירה נחשפו שני קברי ארגז (26L, 31L; איור 3), שנחצבו במחשוף סלע שפולס והוחלק בציר מזרח–מערב. נחפר רק קבר 26 (0.35 × 1.50 מ', 0.7 מ' עומק; איור 4), ובתוכו, לאורך הדופן הדרומית, נחשפה תעלה צרה חצובה. בקבר נמצאו חרסים אחדים שתוארכו לתקופה הרומית (לא צוירו). סמוך לקברים זוהתה חציבה, אולי קבר נוסף. קברים דומים נחשפו בבית צפאפא בירושלים (זיסו ומויאל תשנ"ד), שם הם תוארכו בעיקר למן סוף ימי הבית הראשון ועד לימי מרד בר כוכבא, אך חלקם שימשו גם בתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית; בשכונת תלפיות בירושלים (קלונר וגת תשמ"ב) ובחורבת קומרן, שם הם תוארכו לסוף המאה הא' לסה"נ (בר-אדון תשל"א); וסמוך לנחל חדרה (גורזלזני ועודה 2007), שם לא התגלה ממצא מתארך. ממערב לקברים, באותו מחשוף סלע, נחשף ספלול חצוב גדול ורדוד (10L; 0.35 מ' קוטר, 0.23 מ' עומק; איור 5).
במרכז שטח החפירה נחשף קיר מסיבי (15W; 13.5 מ' אורך; איורים 6, 7), שהושתת בחלקו על סלע האם ובחלקו על שכבה עבה של אדמת חרסית ונבנה מאבני גוויל במגוון גדלים; הוא השתמר לגובה נדבך אחד. מדרום-מזרח לקיר 15 נחשפו שרידים דלים של שלושה קירות (17W, 32W, 33W; כ-1.5 מ' אורך). מקיר 17 (איור 8) השתמרו אבנים בינוניות אחדות לגובה של נדבך אחד. קירות 32 ו-33 נבנו מאבנים קטנות.
בחלק הצפוני-מזרחי של החפירה נחשף קיר ארוך (13W; 10.5 מ' אורך חשיפה), כנראה קיר תמך של טרסה, שנפגע בחלקו מעבודות פיתוח. הקיר נבנה בציר צפון-מזרח–דרום-מערב ושרד לגובה נדבך אחד. בצדו הצפוני-מזרחי של הקיר השתמרו אבנים גדולות אחדות, שפן אחד שלהן סותת. אל הקיר ניגשה ממערב שכבה עבה של אבני גוויל בינוניות-קטנות (14L; 3 × 15 מ' הקטע שנחשף; איור 9), אולי סחף.
סמוך לקירות 15 ו-17 (18L, 21L) התגלה ממצא קרמי מהתקופה ההלניסטית, הכולל מורטריום (איור 2:10), קנקנים (איור 3:10, 4, 6–8) ופכית (איור 9:10). בשכבת אבנים 14, שהייתה חלק ממדרגה חקלאית, התגלה ממצא קרמי מהתקופה הפרסית, ובו מורטריום (איור 1:10), ומהתקופה ההלניסטית, ובו שבר קנקן (איור 5:10) ושבר נר (איור 10:10).
הקירות שנחשפו קשורים כנראה בפעילות חקלאית, והם מתוארכים לכל המוקדם לתקופה הפרסית או ההלניסטית. קברי הארגז תוארכו לתקופה הרומית על סמך הממצא הקרמי שהתגלה בקבר 26 ועל סמך קברים דומים שלאורך אחת מדפנותיהם נחצבה תעלה צרה. נראה כי שטח החפירה היה חלק מהעורף החקלאי של חורבת נכס וחורבת בזקה הסמוכות.
בר-אדון פ' תשל"א. יישוב נוסף של כת מדבר יהודה בעין אל–ע'וור שבחוף ים המלח. ארץ ישראל י:72–89.
זיסו ב' ומויאל ח' תשנ"ד. ירושלים, בית צפאפא (מערב). חדשות ארכיאולוגיות קו:142–143.
קלונר ע' וגת י' תשמ"ב. מערת קברים מימי בית שני באזור תלפיות-מזרח. עתיקות ח:74–76.