שטח החפירה משתרע בין הכניסה לבית חולים הדסה הר הצופים בדרום לכניסה לבית הקברות הבריטי ממלחמת העולם הראשונה (איור 1). נחשפו מחצבות, קיר שדה, מתקן חצוב ומערת קבורה שזמנה כנראה התקופה הרומית או הביזנטית. כן התגלו סמוך לקיר בית הקברות הבריטי שרידי חציבה וקיר ובקרבתם פריטי תחמושת לנשק קל. השטח נפגע טרם החפירה מעבודות תשתית רבות.

במרחק כ-300 מ' ממזרח לחפירה (היום בתחום בית החולים), נמצאו בעבר שתי מערות קבורה מימי הבית השני (קלונר תשס"ב:113, אתרים 281, 283; לחפירות נוספות באזור, ר' מזרחי 2020).
 
מחצבות. התגלו כמה ריכוזי חציבה של אבני בנייה בסלע קירטון מתצורת הר הצופים (4L–6L, 8L, 13L–17L; איורים 2–4). במחצבות זוהו 1–4 מדרגות חציבה, ובהן סימני חציבה של אבנים (0.3–0.4 × 0.7–0.8 מ' גודל האבנים). כן זוהו אגנים מלבניים (0.45–0.55 × 0.77–0.90 מ', 0.14–0.17 מ' עומק), שתחתיתם קעורה ושימושם אינו ברור. בחלק גדול מהמחצבות לא נחשפה הקרקעית, בשל הצטברות של משקע גירני עבה וקשיח, ובו תערובות של עפר ורסק אבנים. במחצבות לא נמצאו ממצאים מתארכים, אך בשכבת עפר עבה שכיסתה אותן נמצאו חרסים, שברי זכוכית ושני מטבעות. החרסים (לא צוירו) תוארכו ברובם לתקופה הביזנטית, ואחדים תוארכו לימי הבית השני ולתקופות האסלאמית הקדומה, הממלוכית והעות'מאנית. מהתקופה הממלוכית זוהו שברי קערות מזוגגות מעוטרות בעיטור סגרפיטו. שברי זכוכית תוארכו בעיקר לתקופה הביזנטית. המטבע האחד הוא פלס קטן מהתקופה האומיית (אנונימי פוסט-רפורמה; ר"ע 165699), שבמרכזו ניקוב מקדחה, ונראה שהוא הוסב לחרוז או קישוט אחר. המטבע האחר לא ניתן לזיהוי, אך על סמך גודלו הזעיר אפשר להעריך שזמנו המחצית השנייה של המאה הה' – המחצית הראשונה של המאה הו' לסה"נ.
 
קיר שדה. בדרום-מערב השטח התגלה קיר (3W), שנבנה מאבני גוויל, כנראה קיר שדה או גדרה.
 
מתקן חצוב. נחשף בור חצוב (9L; איור 5) מתחת ליסודות בית הגנן של בית הקברות הבריטי. הבור התגלה סתום במילוי של אבני צור. חשיפת המתקן לא הושלמה, ולכן תכניתו ושימושו אינם ברורים.
 
מערת קבורה. בין מחצבות 6 ו-8 נחשפה מערת קבורה חצובה (7L; איור 6), הכוללת פיר מלבני (0.8 × 1.9 מ'; איורים 7, 8) שהוביל לשני מקמרי קבורה (איור 9). הפיר היה חסום בחלקו העליון באבני גוויל וגזית בינוניות. מתחת לפיר, בעומק של כ-1 מ' מתחת לפני השטח, התגלתה שורה של ארבע אבנים נטויות, כנראה אבני כיסוי של משכב קבורה. שורת אבנים נוספת, ששימשה כנראה גם היא כיסוי למשכב קבורה, התגלתה בתוך המקמר הדרומי. החפירה הופסקה בעומק של 1.2 מ', על פי דרישה של ארגון אתרא קדישא, בטרם נתגלו עצמות ובטרם נחשפה תכניתה המלאה של המערה; המערה מולאה בבטון.
מילוי העפר במערה הכיל שברי כלי חרס, שזמנם התקופות הרומית המאוחרת והביזנטית, וכן אבני פסיפס אחדות. אמנם התגלו בירושלים קברי מקמר אחדים מטיפוס זה המתוארכים לימי הבית השני (רייך תשנ"ד:107–108; סטורצ'ן 2016), אך רוב הקברים מטיפוס זה, מאות במספר, מתוארכים לתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית, כדוגמת שדה הקבורה ברחוב צלאח א-דין (אבני ועדוי תשס"ב). אם כן, על סמך תכנית המערה והממצאים בה נראה כי זמנה בתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית.
 
חציבה וקיר. בדרום-מזרח שטח החפירה נחשף קיר (12W; איורים 10, 11), שנבנה במרחק של כ-1 מ' מדרום-מערב לקיר בית הקברות הבריטי ובמקביל אליו. קיר 12 הוצמד לדופן סלע אנכית חצובה. קיר בית הקברות נוטה בחלקו התחתון בשיפוע כלפי חוץ, ואילו קיר 12 נוטה בשיפוע כלפי קיר בית הקברות; בשטח שבין שני הקירות (11L) נוצר מעין חפיר קטן. לוקוס 11 התגלה מלא באבני בנייה ופסולת סיתות, וכן תחמושת, כידון ופריטי מתכת לא מזוהים.
 
פריטי תחמושת לנשק קל (ר' נספח). בחפירה בין שני הקירות התגלו ארבעה תרמילי רובה (איור 1:12–3), כדור רובה (איור 4:12) וקליע (איור 5:12) של רובים בריטיים בקוטר 0.303 אינטש, שני כפתורי מכנסיים של מדים בריטיים (איור 6:12) וכידון גרמני מימי מלחמת העולם הראשונה (איורים 7:12; 13).
תרמיל 1, שיוצר בזמן מלחמת העולם הראשונה (שנת 1915), נמצא כשצווארו מנותק לאחר שנורה. לא ברור אם נזק זה נגרם במהלך חליצת התרמיל מבית הבליעה, שיכול להיגרם מפגם בייצור, או מנזק שנגרם בזמן לחימה. הכדור ושלושת התרמילים האחרים יוצרו בשנות ה-40 של המאה הכ' לסה"נ, שניים בקנדה ושניים באוסטרליה. תרמיל 3 נתגלה ללא הפיקה, ולא ברור אם היא הוצאה לאחר הקרב או שזהו נזק שנגרם במהלך הלחימה במקום. כדור 4 נמצא ניזוק, ונראה שקליע 5 הגיע ממנו. שני הכפתורים עשויים פליז, על אחד מהם (איור 12:b6) השתמר שם היצרן מברמינגהם (Kenworthys & Ashton B[’ham]).
הכידון (איורים 7:12, 13; 0.49 מ' אורך כולל, 0.358 מ' רוחב כולל) הוא 05/98S, אחד הכידונים הנפוצים ביותר שהיו בשימוש הצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה (Williamson 2003:220). על הכידון השתמר מעט מהעץ שהיה בידית הנדן, אך לא השתמרו סימנים מזהים כלשהם.
הלוקוס שבו התגלו הממצאים נחפר צמוד לקיר בית הקברות הבריטי וסמוך לשער הכניסה להדסה הר הצופים. עדויות היסטוריות מצביעות כי במיקום זה שכנה עמדה של החי"ם (חיל המשמר), אחת מיחידות ההגנה, במהלך מלחמת העצמאות. יש עדויות ללחימה של אנשי החי"ם בעמדה זו נגד כוחות הלגיון הערבי בתאריך 22.5.1948, שבמהלכה נהרג טוראי דב לוי (לוי 253:1986; ארנוולד 281:2010–282; דף יזכור של טוראי דב לוי). נראה כי מקורם של שניים מהתרמילים, הכדור והקליע, שיוצרו בשנות ה-40 של המאה הכ', בלחימה זו. אפשר שהתרמיל משנת 1915 נסחף מאחד הקברים בבית הקברות הסמוך, או שהוא נלקח מאחד משדות הקרב של מלחמת העולם הראשונה והיה בשימוש 31 שנים מאוחר יותר בלחימה בעמדה, בדומה לתחמושת שנמצאה בשרידי הכפר קאלוניה (פרץ 124:2019–129). ייתכן כי הכידון היה בשימוש של אחד הלוחמים בעמדה, בין אם מורכב על רובה Gew98 ממלחמת העולם הראשונה ובין אם בשימוש כנשק קר לקרבות פנים מול פנים. מקורם של הכפתורים במכנסי מדים בריטיים (Bodsworth 2010:63–64), אולם קשה לקבוע אם המדים היו בשימוש אנשי החי"ם ששהו בעמדה או שהכפתורים נסחפו למקום מאחד הקברים הבריטיים.