האתר נזכר במקורות היסטוריים אחדים. 'עין ענב' צוין כיישוב בכנען במכתבי אל-עמארנה (תעודה מס' 256, המאה הי"ד לפסה"נ) וזוהה על ידי חוקרים אחדים כנוב (וקסלר-בדולח תש"ס:13). היישוב נוב נכלל ברשימת העיירות האסורות בתחום סוסיתא (שביעית ד' י'; ירושלמי, דמאי כב, ד) ובכתובת הפסיפס בבית הכנסת של רחוב (זוסמן תשל"ו:125). באתר תל נוב נערכו סקרים וחפירות למן המאה הי"ט לסה"נ. בסקר משנות ה-80 של המאה הי"ט מציין ג' שומכר מעיין המזין בריכה בנויה מצפון-מזרח לחורבה (Schumacher 1888:233). בסקר החירום בגולן זוהו באתר חרסים מהתקופות הרומית והביזנטית (אפשטיין וגוטמן תשל"ב:283, אתר 162). בסקר הכפרים הנטושים בגולן מהשנים 1968–1970 אותרו פריטים אדריכליים קדומים המשולבים במבני הכפר הסורי ששכן במקום (Urman 1985:204), ובסקר משנת 1983 זוהו באתר מתקנים חקלאיים קדומים (בן-דוד תשנ"ח:30). האתר נחפר לראשונה בשנת 1993 ונחשפו בו ארבע שכבות מן התקופות הברזל 2, הפרסית, ההלניסטית המאוחרת והרומית המאוחרת (וקסלר-בדולח תש"ס). בשנת 2007 נערכה חפירה במרחק 15 מ' מדרום-מזרח לחפירה הנוכחית ונחשפו בה קיר ששימש להטיית מים לבריכה וממצאים מהתקופות העות'מאנית ומימי המנדט הבריטי (דניאל 2008).
שטח החפירה הנוכחית (50 מ"ר) משתרע סמוך לגדה המערבית של נחל נוב שבדרום רמת הגולן, במורדות הדרומיים של תל נוב, ועל שפת מאגר מים קדום הבנוי בחלקו. נחשפו שתי שכבות יישוב (II, I), ובהן שרידי קירות המתוארכים לתקופה ההלניסטית (המאות הג'–הא' לפסה"נ; איור 2).
 
שכבה II. נחשף קטע מקיר (W52), שנבנה מנדבך אחד של אבני גוויל גדולות מבזלת שפניהן העליונות ישרות, חלקן צמודות זו לזו, וביניהן אדמה כהה ומהודקת היטב. אבני הבנייה הונחו על גבי שכבת אדמה מהודקת מעורבת באבני גוויל קטנות (112L; 0.45 מ' עובי), שהונחה מעל סלע האם. מעל הקיר נחפרה שכבת הצטברות של אדמה שהכילה אבני מפולת רבות (L102; איור 3).
כיוון בניית קיר 52, במקביל לשפתו הצפונית-מערבית של מאגר מים קדום הבנוי בשטח אגן הניקוז של אפיק הנחל, ששימש בתקופה העות'מאנית ובימי המנדט הבריטי (דניאל 2008), והקרבה למאגר (1–6 מ' בהתאם למפלס המים הנאגרים בו), עשויים להעיד על שוליים קדומים ששימשו מדרך לשפת המאגר שמימיו נשקו לקיר מדרום.
 
שכבה I. בצפון-מזרח השטח נחשף קיר (W50; איור 4), שנבנה מאבני גוויל בינוניות וקטנות מבזלת והשתמר לגובה שני נדבכים (0.4 מ'). בחלקו הדרומי עובה מעט הקיר לעבר פינה שהשתמרה בחלקה; לא נותרו שרידים מהקיר שחבר לפינה זו, כנראה ממערב. מעברו המערבי של הקיר נחשפו שרידים דלים של רצפת אדמה מהודקת (L108), שהושתתה על גבי אדמה כהה גסת גרגר ואבנים במגוון גדלים (L106; כ-0.3 מ' עובי) מעל סלע האם (L111). במרחק כ-4 מ' מערבה התגלה קטע קיר נוסף (51W), הדומה במפלסו ובשיטת בנייתו לזה של קיר 50. אף שלא נמצא קשר אדריכלי בין שני קירות אלה, הם יוחסו לשכבה I, וייתכן אף כי הם חלק ממבנה אחד, המאוחר למפלס החיים של קיר 52.
 
ממצא כלי החרס שעלה משכבות II ו-I מתוארך לתקופה ההלניסטית (המאות הג'–הא' לפסה"נ), וכולל בעיקר קערות (איור 1:5, 2), קנקנים (איור 3:5–6) ונר מחופה אדום (איור 7:5).