החפירות נערכו בשטח מישורי במערב המושב, כקילומטר אחד ממזרח לקניון של נחל סמך. פני השטח הם מחשופי בזלת שבהם בולטים סלעים רבים. במישורים הבזלתיים של רמת הגולן פזורים דולמנים, ומושב נטור נמצא במרכזו של שדה דולמנים. החפירות נערכו בשני דולמנים (הרשאה מס' 8703-A), שנחשפו בהם תאי הקבורה: מס' 10 ('הגדול'; שטח A) ומס' 37 ('הקטן'; שטח B); ובערמת אבני סיקול (הרשאה מס' 8764-A). כל הסדימנטים מחפירת הדולמנים סוננו בנפה בגודל 1 ס"מ.
שדות הדולמנים — מבני קבורה מגליתיים — משתרעים במזרח התיכון מצפון לים המלח ועד לאסיה הקטנה, ומשם לקווקז ולאירופה (אפשטיין תשל"ד:37; Fraser 2018: Fig. 1.2). בישראל מוצאים אותם ברמת הגולן, בגליל המזרחי ובגליל המערבי, עד לכרמיאל. הדולמנים נבנו מלוחות אבן גדולים, בדרך כלל מהאבן המקומית — בזלת בגולן וגיר בגליל. ברמת הגולן נסקרו אלפי דולמנים ונחפרו מאות. לרוב נשדדו תאי הקבורה בתקופות קדומות, בעיקר בתקופה הביזנטית או מעט לפניה.
בשנת 1984 נחשף בחלק המזרחי של המושב דולמן שדוד (הרטל תשמ"ה; איור 1: 1333-A). בסביבה הקרובה לשטח החפירה מוכרים גם שרידי יישובים מן התקופות הכלקוליתית והברונזה התיכונה, ואתרים קטנים מהתקופה הרומית. בשנת 2012 נחשפו מדרום למושב שולי יישוב מתקופת הברונזה התיכונה (זינגבוים 2013א; איור 1: 6550-A). בשטחים הפתוחים שמסביב למושב נערכו שני סקרי פיתוח: ממזרח למושב (זינגבוים 2014; איור 1: 405/2013-S) וממערב לו (זינגבוים 2013ב; איור 1: 428/2013-S), ועל פי נקודות הממצא בו מוספרו הדולמנים וערמת הסיקול.
 
דולמנים
שטח A (איור 2). הדולמן נשדד בעבר ותא הקבורה נמצא פתוח. הדולמן כולל תא קבורה ורוגם של אבני שדה מעליו ומסביבו. תא הקבורה (16L; 1.0–1.3 × 5.0 מ', 1.3 מ' גובה מרבי; איור 3) נתחם בארבעה קירות, שנבנו מאבני בזלת שטוחות גדולות הניצבות על צדן הצר. הקיר הצפוני של התא (16W) נבנה משלוש אבנים גדולות; הקירות המערבי והמזרחי, הארוכים, נבנו מכמה אבנים קטנות יותר והקיר הדרומי (13W; איור 4) נבנה משלושה נדבכים של אבני שדה שטוחות שהוצבו על גבי מחשוף בזלת גדול. מלוחות הכיסוי של התא השתמר רק לוח אחד בקצה הצפוני של התא. לוח גדול נוסף (0.25 × 1.00 × 2.00 מ') הוזז ממקומו בעבר. שאר לוחות הקירוי לא נמצאו. רוגם האבנים מעוגל (12.5–14.5 מ' קוטר) וגבוה כמעט במטר מלוחות הכיסוי של התא (2–3 מ' מעל פני השטח); בראשו יש מעין מכתש. בחפירת הרוגם בכלי מכני עד לסלע הבזלת (15L) לא התגלו קירות פנימיים. מדרום-מערב ומצפון-מערב ניגשים אל הרוגם קירות שדה.
בתוך התא התגלו כמה שכבות הצטברות של אדמה חומה-שחורה (10L), ובה צמחייה ושורשים רבים וכן אבני שדה, שמקורן כנראה ברוגם. מתחת להצטברות האדמה נחשפה שכבה של אדמה חרסיתית חומה, רכה (11L), שכיסתה את קרקעית התא (12L). בחלק הצפוני של התא הקרקעית היא סלע בזלת טבעי, ובחלק הדרומי — מילוי של אדמה ואבני בזלת קטנות מעל משטח סלע.
בממצא כלי החרס מתא הקבורה ארבעה שברים של קנקן 'מתכתי' השייכים לאותו כלי, הצבוע חום מפנים ומחוץ וליבתו שחורה, ועל שפתו כמה צביטות (איור 1:8–4). על כתף הקנקן יש טביעת חותם היקפית הכוללת עיטור גיאומטרי (איור 3:8, 4). חלקים מכלי זה נמצאו גם בין האבנים העליונות של הרוגם. כלים עם עיטור דומה נמצאו באתר לביאה (Paz 2018: Fig 9–15:3.16) ובבית ירח (Greenberg et al. 2006: 93, Fig. 3.42). עוד נתגלו בתא הקבורה שפת קנקנית (איור 7:8) ובסיס שטוח (איור 8:8). בשכבת האדמה התחתונה בתוך תא הקבורה נמצאו פיסות של שריון צב (איור 10:8). ברוגם נמצא שבר של כלי מעוטר בצביעה של של פסים שחורים מצטלבים (איור 5:8); גודל הכלי אינו ברור, אך עיטור זהה בחלק העליון של קנקנים ופכים מוכר מבית ירח (Getzov 2006:74). מעל אבני קיר 13 נתגלו פרסת ברזל מודרנית של חמור ושבר של כתף של קנקן מעוטר עיטור מסרק גלי כפול (איור 6:8). צמוד לתא, על אבני הרוגם, נמצא שבר כתף של קנקן עשוי ביד ועליו עיטור מסרק כפול ישר (איור 9:8).
הממצא הקרמי הדל מתארך את בניית התא של הדולמן לתקופת הברונזה הקדומה 2–3.
 
שטח B (איור 5). בדולמן הקטן, המרוחק כ-100 מ' מדרום לדולמן הגדול, תא הקבורה לא נשדד, והוא התגלה מכוסה באבנים שטוחות לא מסודרות. התא (42L; 0.7 × 2.1 מ'; איור 6) נבנה בציר צפון-מזרח–דרום-מערב מאבנים גדולות הניצבות על צדן הצר. ראשי הקירות של תא הקבורה גבוהים 0.15–0.40 מ' מעל מפלס הרוגם שסביב לקבר. במרחק כמטר אחד מסביב לתא הקבורה נבנה קיר היקפי מאבני שדה עגולות (44W; כ-5 מ' קוטר). בין תא הקבורה לקיר ההיקפי התגלה מילוי מפולס, כמעט שטוח, של אבני שדה קטנות. בחלק הצפוני של התא התגלתה שכבה של אבנים קטנות ואבן אחת גדולה יותר (37L; איור 7). לא הובחנה שכבה דומה בחלק הדרומי של התא. בתוך התא נחשפה הצטברות של אדמה חרסיתית ואבני שדה קטנות, שכיסו את סלע הבזלת. אף שתא הקבורה סגור בלוחות כיסוי, לא נמצאו בו חרסים.
 
ערמת סיקול
נחפרה ערמת סיקול (6.10 × 7.85 מ', 0.6–1.5 מ' גובה; איורים 9, 10), ובה אבני בזלת במגוון גדלים. בין האבנים נמצאו חרסים אחדים (לא צוירו) שתוארכו לתקופה הביזנטית.
 
שאלת התיארוך וההקשר של הדולמנים בגולן נמצאת במרכזו של ויכוח מדעי. בשנות ה-70–80 של המאה הכ', בעקבות עבודתה של אפשטיין, רווחה ההנחה שהדולמנים הם פרי אמונתם ועבודתם של חברות נוודיות שנכנסו לגולן בין האלף הג' לתחילת האלף הב' לפסה"נ (אפשטיין תשל"ד:39). בשנים האחרונות תופסת מקום גישה אחרת, שלפיה בניית הדולמנים הפשוטים, דמויי השולחן (טריליטונים) — הטיפוס הפשוט ביותר של הדולמן, הכולל שתי אבנים עומדות ומעליהן מונחת אבן אחת — מתוארכת לתקופת הברונזה הקדומה 1 או אף קודם לכן, ומקורם ככל הנראה באזור הירדן, ואילו הקברים הבנויים של הגולן, דוגמת דולמנים 10 ו-37, נבנו בתקופות הברונזה הקדומה 2–3 ושייכים למסורת אחרת, שמקורה בסוריה (Fraser 2018:335–337).