שטח החפירה נפתח בגבעת חול נמוכה במרחק כ-200 מ' ממערב לתל כרמיה. נחפרו ארבעה ריבועים (איור 2), ונחשפו בהם שרידים דלים של מפלס חיים, שהושתת על החול (L100) וכולל קטעים של אדמת חרסית מהודקת מעורבת באפר (101L–103L; 0.10–0.15 מ' עובי; איור 3). בתוך מפלס החיים, מעליו ולצדו נמצאו שברים של כלי חרס וכלי זכוכית, כלי אבן, אבני פסיפס לבנות במגוון גדלים, שברי לבנים צרופות, סיגים ושברי אבני בנייה מכורכר. רוב הממצאים מתוארכים לתקופה הביזנטית ומקצתם — לשלהי התקופה העות'מאנית וימי המנדט הבריטי.

בכלי החרס מהתקופה הביזנטית קערה מיובאת מטיפוס African Red Slip (איור 1:4), קדרה שלה שפה מעובה הנוטה פנימה ועיטור סרוק מתחת לשפה (איור 2:4), סיר בישול (איור 3:4), מכסה של סיר בישול (איור 4:4), מחבת שלה ידית אתנח (איור 5:4) וקנקן מטיפוס עזה (איור 6:4). כלי החרס משלהי התקופה העות'מאנית וימי המנדט הבריטי כוללים שתי קערות מטיפוס כלי עזה שחורים (איור 1:5, 2); קערה מס' 2 תוקנה בחוט ברזל שנמצא עדיין על שברי הכלי. שברי כלי הזכוכית מתוארכים לתקופה הביזנטית, ובהם שני שברים של חלון עגול, שלו שפה מקופלת, ושבר בסיס בלוי מאוד, אולי של נר פתיל (לא צוירו). בין פריטי האבן שנחשפו בחפירה נמצאה אבן מקבת עשויה מגרניט (איור 3:5).