שטח החפירה משתרע על גבעה רחבה (כ-1,000 דונם; 150–200 מ' גובה מעפה"י) ממזרח לעמק לוד, ממזרח לכביש 444 ומדרום לכביש המחצבות של ברקת. על גבעה זו ובסביבתה התגלו בעבר שרידי יישוב, המתוארכים למן התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית א' ועד לימי המנדט הבריטי, ובהם שני אתרים מרכזיים, האחד מכונה תל ברקת (ח'ירבת בורנאט [צפון-מערב]; גופנא ובית אריה תשנ"ז: אתר 65) והשני הוא ח'ירבת בורנאט (גופנא ובית אריה תשנ"ז: אתר 67). בתל ברקת נחשפה עיר מבוצרת מתקופת הברונזה הקדומה ב', שנבנתה בנקודה אסטרטגית החולשת על עמק לוד. בחפירה שנערכה בעבר בעיר התחתונה נחשפו מערך ביצורים, ובו חומה, מגדלי שמירה ורובעי מגורים, שבהם מערכת רחובות מתוכננת, ומכלולים עשירים של כלי חרס, כלי נחושת (כלי עבודה ונשק), כלי אבן (כלי שחיקה וכתישה), כלי צור (כולל מטמון של להבים כנעניים) וחרוזים, המלמדים על חשיבותה של העיר בפרק זמן זה (פז ופז תשס"ח). כן התגלו בה גרזני צור מהתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית א' (Rosenberg and Groman-Yaroslavski 2005). בעיר העליונה, על ראש הגבעה, נחשפו מערך ביצורים ורובע מגורים (י' פז וש' פז, מידע בעל-פה). כן נחשפו בה מאות ספלולים וכלי צור מהתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית א' (ר' שימלמיץ, מידע בעל-פה). ח'ירבת בורנאט נבנתה על החלק המזרחי של העיר התחתונה ובמדרונותיה הצפוניים והמזרחיים. בתקופות הפרסית וההלניסטית נבנה בה בית חווה, בימי הבית השני הוקם בה כפר יהודי ומהתקופה הביזנטית ועד ימינו שימש האזור לקבורה, לפעילות חקלאית ולתעשיית סיד (טורגה 2002; וולינסקי 2006; זלינגר 2006; עד 2007; אלישע 2008; עמית, טורגה וגנדלמן תשס"ט; בושנינו 2010).

נפתחו שני שטחי חפירה (A, B; איור 2) במורדות הצפוניים והמערביים של תל ברקת, ונחשפו ותועדו בהם שרידים מהתקופות האפיפליאוליתית המאוחרת (התרבות הנטופית; 13,000–9,500 לפסה"נ), הניאוליתית הקדם-קרמית א' (9,500–8,500 לפסה"נ), ההלניסטית והרומית ומימי המנדט הבריטי.

 
שטחA  
בשטח זה, שבמורדות המערביים של התל, ארבע מדרגות סלע. נחפרו בו מגדל שמירה (1A), קיר של מדרגת עיבוד (2A) ושרידי דרך (3A), ותועדו מחצבות (4A–6A), ספלולים (7A, 9A) וקברים חצובים (8A, 10A).
 
מגדל שמירה (1A). נחשף מגדל עגול (5 מ' קוטר; איורים 3, 4), שנבנה על מדרגת סלע מאבנים גדולות ומסותתות (101W; 0.5 × 0.5 × 0.7 מ' גודל האבנים) והשתמר בחלקו המערבי לגובה של שני נדבכים (כ-1 מ'). מדרגת הסלע משמשת נדבך תחתון בחלקו הדרומי-מזרחי של המגדל. ממערב למבנה התגלתה מפולת אבנים, הכוללת 27 אבנים, המלמדת כנראה כי המגדל היה בנוי לגובה ארבעה נדבכים (2 מ' גובה). על הפן החיצוני בבסיס הנדבך התחתון התגלו שרידי טיח (איור 5), שנועד כנראה למנוע חדירה של מי נגר למבנה. בתוך המגדל נבנה קיר (122W) משתי אבנים גדולות, ששימש אולי במה לתצפית. בשלב מאוחר נבנה קיר מחיצה מאבני שדה קטנות (110W), הניגש לקיר 122 ומחלק את המגדל לשניים. במגדל הצטברה אדמה חומה בהירה, ונחשפו בה מעגלה (איור 6), אבן שחיקה (איור 7), חרסים, מעט עצמות בעלי חיים ושברי טיח. על רצפת המגדל נחשפו שברי כלי חרס, בעיקר של קנקנים וסירי בישול מהתקופות ההלניסטית והרומית הקדומה, ומתחת לתשתית המגדל נחשפו שברי כלי חרס מהתקופה הפרסית (ר' להלן). ממזרח למגדל נבנו שני קירות (111W, 121W). קיר 111 נבנה משורה של אבני גוויל קטנות שהונחו על סלע האם. קיר 121 נבנה משתי שורות של אבני גוויל שהונחו על הצטברות אדמה הדומה לזו שהתגלתה במגדל; הוא חותך את קיר 111 ומאוחר לו.
 
קיר של מדרגת עיבוד (2A). התגלה קיר (10 מ' אורך לכל הפחות; איור 8), שנבנה הישר על קצה של מדרגת סלע (כ-122 מ' גובה מעפה"י) משתי שורות של אבני גוויל בינוניות (0.3 × 0.3 × 0.4 מ') והשתמר לגובה שני נדבכים (כ-0.5 מ' גובה). באדמה חומה-אדומה שהצטברה במדרגת העיבוד ממזרח לקיר התגלו אבנים קטנות וחרסים מהתקופה הרומית הקדומה (המאה הא' לפסה"נ–המאה הא' לסה"נ).
 
שרידי דרך (3A). הדרך (כ-4 מ' רוחב משוער) נבנתה הישר על קצה של מדרגת סלע (כ-117 מ' גובה מעפה"י) משני קירות מקבילים (301W, 314W). בין הקירות, בעומק כ-0.15 מ' מתחת לפני השטח, נחשף מילוי של חצץ ואבנים שבורות, שהונח על אדמה, ובה אבנים קטנות וחרסים מהתקופה הרומית הקדומה. קיר 301 (איור 9), התוחם את הדרך מצפון-מערב, נבנה בשקע טבעי בסלע מאבנים בינוניות, והוא כולל קיר פנימי, היוצר אבני שפה שאליהן ניגש מילוי הדרך, ומקיר תמך חיצוני (302W). בין הקיר הפנימי לקיר התמך נחשף מילוי של אבנים בינוניות וקטנות, ובו חרסים מהתקופה הרומית הקדומה. קיר 314, התוחם את הדרך מדרום-מזרח, חורג מגבולות החפירה ועל כן הוא לא נחפר אלא שוחזר על סמך שלוש אבנים ממנו שהתגלו על פני השטח. החרסים שהתגלו מתארכים את הדרך לתקופה הרומית הקדומה, אך ייתכן שהיא שימשה גם בתקופות מאוחרות.
 
מחצבות (4A–6A). התגלו שלוש מחצבות על מדרגת סלע בצפון השטח. במחצבות 4A ו-6A התגלו סימני קידוח לפיצוץ דינמיט ולכן הן מתוארכות לימי המנדט הבריטי. חזית מחצבה 5A (איור 10) נחצבה בזווית של ˚90, טכניקת חציבה האופיינית לימי הבית השני.
 
ספלולים (7A, 9A). התגלה מקבץ של שבעה ספלולים לפחות (7A; 0.12 מ' קוטר ממוצע; איור 11), רדודים ומתאימים מבחינה טיפולוגית לתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית א'. עשרות מקבצים דומים נחשפו בעבר בחפירות שנערכו בתל. כן התגלה ספלול יחיד (9A; כ-0.4 מ' קוטר; איור 12), שאי אפשר לתארכו.
 
קברים חצובים (8A, 10A). מדרום לשטח החפירה התגלה קבר מפואר, שעל חזיתו סותתו עיטורים האופייניים לימי הבית השני (8A; איור 13). קבר נוסף התגלה אף הוא מחוץ לשטח החפירה, כנראה קבר ארגז מהתקופה הביזנטית (10A; איור 14).
 
שטח B
במורדות הצפוניים של התל, התלולים יותר מאלה שעליהם נפתח שטח A, נחפרו תעלת בדיקה שהתגלו בה פריטי צור (1B) ומחצבה (2B), ותועדו ספלולים (3B), צור משוכב בסלע (4B), כבשן סיד (5B) ושתי מחצבות נוספות (6B, 7B).
 
פריטי צור (1B). בחתכי בדיקה שנערכו טרם החפירה במורדות הצפוניים של התל התגלו פריטי צור רבים. בעקבות כך נפתחה תעלת הבדיקה (1B; 50 מ' אורך, 1 מ' רוחב; איור 15), החוצה ארבע מדרגות סלע ומרוחקת כ-50 מ' מצפון לחומת העיר העליונה. בתעלת הבדיקה נחשפו פריטי צור רבים, ובהם כלים, גרעינים ופסולת סיתות משלהי התקופה האפיפליאוליתית (התרבות הנטופית) ומהתקופות הניאוליתית הקדם-קרמית א' והברונזה הקדומה (ר' להלן). לא נחשף מפלס חיים באתרו, ונראה שמקורם של רוב פריטי הצור בראש התל.
 
מחצבות (2B, 6B, 7B). בשלוש המחצבות הובחנו סימני קידוח לפיצוץ דינמיט (איור 16), המלמדים כי הן שימשו בימי המנדט הבריטי. במחצבה 2B התגלה מעט ממצא שנסחף מהתל.
 
ספלולים (3B). במרחק כ-30 מ' מצפון למחצבה 2B נחפרו שישה ספלולים עמוקים (0.5 מ' עומק מרבי) משלהי התקופה האפיפליאוליתית (התרבות הנטופית) שהתגלו לראשונה בחפירה קודמת (בושנינו 2010).
 
צור משוכב בסלע (4B). גושי צור קטנים בצבע חום-אדמדם (איור 17) התגלו בתוך הסלע במורדות הצפוניים של התל. סוג הצור זהה לזה של הלהבונים שהתגלו בתעלה 1B (להלן).
 
כבשן סיד (5B). נחשף כבשן גדול (כ-15 מ' גובה; איור 18) מימי המנדט הבריטי, ולו תא בערה עגול ועמוק.
 
ממצא כלי חרס
במגדל 1A ובדרך 3A התגלו חרסים מכמה תקופות. לא התגלו כלים באתרם או כלים שאפשר לרפאם. חרסים מהתקופה הפרסית (המאות הו'–הד' לפסה"נ) התגלו מתחת לתשתית המגדל וצמוד לקירות הדרך ומעליה, והם כוללים שפות של קערות מורטריה (איור 1:19), קדרות (איור 2:19), קנקנים (איור 3:19, 4) וידיות של פכים (איור 5:19, 6). חרסים מעטים מהתקופה ההלניסטית (המאות הד'–הג' לפסה"נ) התגלו בתוך המגדל, ובהם סיר בישול (איור 9:19), שפות קנקנים (איור 7:19, 8) ובסיס של פכית (איור 10:19). חרסים מהתקופה הרומית הקדומה (המאות הא' לפסה"נ–הא' לסה"נ) התגלו בקרבת המגדל וצמוד לתשתית הדרך, ובהם שפות וידיות של קנקנים (איור 1:20–3) ופך (איור 4:20). חרסים אחדים מהתקופה הביזנטית (המאות הז'–הח' לסה"נ) התגלו צמוד לדרך, ובהם בעיקר ידיות של קנקנים (איור 5:20, 6).
 
ממצא הצור
פריטי צור רבים (3879=N; טבלה 1) נחשפו בתעלה 1B. הפריטים עשויים מצור מתוצרת מישאש, רובם מכוסים פטינה ושחוקים ולכן נראה שהם אינם באתרם. במכלול תעשיית נתזים אד-הוק, תעשיית להבונים, פריטים להביים וכלים דו-פניים, וכן שכיחות גבוהה של גושים, שבבים ופריטים ראשוניים, המלמדת על סיתות באתר ועל כך שהחומר לא הוסע מרחק רב מאתרו.
 
טבלה 1. פריטי הצור
טיפוס
N
%
גושים
557
15.7
שבבים
1337
37.7
פריטים ראשוניים
405
11.4
נתזים
981
27.6
להבים
93
2.6
להבונים
66
1.9
פסולות גרעין
82
2.3
פסולות נקר
9
0.3
פסולות דו-פני
21
0.6
סה"כ פסולות
3551
100
כלים
214
5.5
גרעינים
114
2.9
סה"כ
3879
100
 
התגלו 114 גרעינים (3 ס"מ אורך ממוצע, 2.3 ס"מ רוחב ממוצע; טבלה 2), ובהם בעיקר גרעיני להבונים (איור 1:21–3), המלמדים על תעשיית להבונים, וגרעיני נתזים קטנים שצורתם אינה סדורה (איור 4:21), המלמדים על תעשיית נתזים אד-הוק. ל-74% מהגרעינים השלמים שטח נקישה אחד, ל-16% — שני שטחי נקישה המאונכים זה לזה בזווית של ˚90 ול-10% — שני שטחי נקישה מנוגדים. רוב הגרעינים קטנים והושלכו לאחר שנוצלו ככל הניתן. ב-54% מהגרעינים אפשר להבחין בטעויות סיתות שהובילו להשלכתם, המלמדות הן על האיכות הירודה של חומר הגלם.
 
טבלה 2. גרעינים
טיפוס
N
%
שבר גרעין
31
27.2
גרעין נתזים
27
23.7
גרעין להבונים
54
47.4
בולבוס עם התזות
2
1.8
סה"כ
114
100
 
הכלים (טבלה 3) שייכים ברובם לתעשיית נתזים אד-הוק, ובהם בעיקר שקערוריות (איור 1:22) ומשוננים ונתזים משובררים (איור 2:22). כן התגלו כלים השייכים לתעשיית להבים, ובהם להבים משובררים ומגרדי קצה. עוד נחשפו מיקרוליתים (איור 3:22–10) משלהי התקופה האפיפליאוליתית (התרבות הנטופית). נוסף על כך התגלו כלים 'פורמליים' מהתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית א', ובהם גרזנים (איור 1:23, 2), פסולת מחידוש קצה פעיל של גרזן (איור 3:23), דו-פניים שרובם שבורים, ולהבי מגל אחדים (איור 4:23, 5) המתוארכים אולי לתקופת הברונזה הקדומה (איור 23).
 
טבלה 3. כלים
טיפוס
N
%
נתזים משובררים
66
30.8
להבים משובררים
17
7.9
משוננים ושקערוריות
48
22.4
מיקרוליתים
14
6.5
מגרדים
17
7.9
נקרים
13
6.1
מקדחים
8
3.7
קטימות
3
1.4
מקרצפים מסיביים
6
2.8
כלים דו-פניים
13
6.1
להבי מגל
5
2.3
מקבות
4
1.9
סה"כ
214
100
 
סיכום
במורדות המערביים והצפוניים של תל ברקת נחשפו שרידים מכמה תקופות. הממצאים מהתקופות האפיפליאולתית והניאוליתית הקדם-קרמית א' כוללים פריטי צור (בתעלה 1B) וספלולים (3B, 7B). מקבצי הספלולים התגלו בראש התל ובמורדותיו המערביים והצפוניים. בעיר העליונה התגלתה בעבר מחשופי סלע, ועליהם ספלולים רבים מהתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית א' (ר' שימלמיץ, מידע בעל-פה). נראה שהאתרים בתקופות אלה שכנו על ראש התל, בין מחשופי הסלע שעליהם הספלולים לבין המקום שבו נבנתה חומת העיר העליונה. פריטי הצור שהתגלו בתעלה 1B אינם באתרם ונראה שנסחפו מראש התל, אולי בעת בניית החומה בתקופת הברונזה הקדומה. ספלולים מהתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית א' התגלו באתרים בשפלת ההר, דוגמת צור נתן ומודיעין (Marder et al. 2007). נראה שאלה אתרים עונתיים שבהם הפיקו גרזנים מהצור המקומי ועיבדו דגנים בספלולים. הממצאים מהתקופות ההלניסטית והרומית התגלו בעיקר במורדות המערביים של התל ומלמדים על פעילות חקלאית. ייתכן שאזור זה היה העורף החקלאי של היישוב בח'ירבת בורנאט. המורדות המערביים של התל אינם נראים מח'ירבת בורנאט ונראה שבשל כך נבנה בהם מגדל השמירה (1A). נראה שהמגדל צפה על הדרך (3A) שעברה ממערב לתל. מימי המנדט הבריטי נמצאו מחצבות (4A, 6A, 2B, 6B, 7B) וכבשן סיד (5B). החציבה המוגברת קשורה אולי לבניית שדה התעופה בלוד. כן ייתכן שבמחצבות הופק חומר הגלם לייצור הסיד בכבשן.