בחפירה (כ-85 מ' אורך) נחשפו שרידי יישוב משתי תקופות: תקופת הברזל 2 (שלהי המאה הח'–המאה הו' לפסה"נ) והתקופה הביזנטית (המאות הד'–הז' לסה"נ). עוד התגלו שני בורות מים, מערת קולומבריום ומחצבת אבן, שזמנם אינו ברור.
השרידים מתקופת הברזל 2 כוללים שרידי מבנה (30W), מתקנים חקלאיים חצובים ומטויחים — גת שלה משטחי דריכה ואגנים — וממצא קרמי. בממצא טביעת חותם 'למלך ממשת' מטיפוס דו-כנפי שהוטבעה על ידית קנקן (איור 3) ומיוחסת לתקופת מלכותו של חזקיהו המלך ולמערכת המיסוי של ערי יהודה. בעבר הוצע לזהות את ממשת עם רמת רחל שמדרום לירושלים (Barkay 2006).
השרידים מהתקופה הביזנטית כוללים מבנה קטן, בית מרחץ (איורים 4, 5), שני קברי שוחה חצובים, גת משוכללת ובור מים חצוב ומטויח. בית המרחץ חצוב בחלקו התחתון ובנוי בחלקו העליון. תכניתו שייכת לטיפוס הטור, ובו כל חדרי המתקן ערוכים על ציר אחד: חדר הסקה (פרייפורניום; 144L); חדר חם (קלדריום; 152L), שבתחתיתו מערכת חימום תת-קרקעי (היפוקאוסט); חדר פושר (טפידריום; 151L), שבדופנו המערבית פתח כניסה ובתחתיתו מערכת חימום תת-קרקעית; חדר קר (פריג'ידריום; 150L), שבפינתו הדרומית-מזרחית הותקנו פתח ומדרגות גישה; וחדר הלבשה (אפודיטריום; 140L) מרוצף בפסיפס לבן ומעוטר במדליוני צלב בצבע אדום (איור 6). הממצאים כוללים כלים, נרות וצינורות מחרס, כלים ונרות מזכוכית, מטבעות ולוחות שיש.
ממצאים נוספים מהאתר מעידים על פעילות גם בתקופות הניאוליתית, הכלקוליתית וההלניסטית, בימי החשמונאים, בתקופה הרומית ובימי המנדט הבריטי. מהתקופה הניאוליתית זוהו פריטי צור. מהתקופה הכלקוליתית זוהה חותם אבן שחורה שעליה תבליט של יעל בתנוחת כריעה (איור 7). הממצאים מהתקופה ההלניסטית ועד התקופה הרומית כוללים חרסים, והממצא מימי המנדט כולל קסדה צבאית ממתכת מהקרבות באזור שער הגיא במהלך מלחמת העצמאות.
 
השרידים והממצאים מתקופת הברזל 2, ובהם ידית הקנקן עם טביעת חותם 'למלך ממשת', מעידים על קיומה של חווה חקלאית באתר ועל תרומתה למנגנון גביית המיסים של ממלכת יהודה בסוף המאה הח' לפסה"נ. המכלול הקרמי מלמד שהיישוב המשיך להתקיים עד חורבן הבית הראשון בשנת 586 לפסה"נ.
מכלול השרידים מן התקופה הביזנטית, מיקומו של האתר לצד הדרך הקדומה והכתובת שהתגלתה סמוך לו, מאפשרים להניח כי באתר שכן בית חווה חקלאי אשר שימש תחנת דרכים בתקופה זו. נראה שכלכלתה של התחנה התבססה על תוצרת הענבים בחודשי הקיץ ועל שירותי רחצה בכל עונות השנה. בתי מרחץ נוספים מהתקופה הביזנטית התגלו בעבר באזור יהודה וירושלים באתרים ששימשו תחנות דרכים, כגון ח' ג'ילג'יל/בית ג'מאל, חורבת חזן, הר הצופים ומנזר אבטימיוס שבמעלה אדומים.