בחודש דצמבר 2018 נערכה חפירה ממערב לצומת שמשון, מדרום-מערב לאשתאול (הרשאה מס' 8396-A; נ"צ 200080-432/631134-583), בעקבות פגיעה בעתיקות. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון איקאה ישראל, נוהלה על ידי ס' גנלדר (גלאי מתכות), בסיוע נ' נחמה (מנהלה), מ' קאהן (מדידות ושרטוט), ה' ביטן (צילום אוויר), ש' הלוי (פוטוגרמטריה וצילום), י' ספז (נומיסמטיקה) וע' מלמן ול' שילוב (בדיקות מקדימות). כן סייעו נ' בן-ארי, מ' בלילה, צ' קניאס, א' אייריך-רוז, י' זלינגר וע' שדמן.
האתר שוכן בעמק צרעה שבשפלה הצפונית (איור 1). באזור נערכו בעבר חפירות וסקרים ארכיאולוגיים. במושב אשתאול נחשפו שרידי יישוב מן התקופות הניאוליתית הקדם-קרמית, הכלקוליתית, הברונזה הקדומה 1ב' והברונזה הביניימית (גולני ואחרים 2016, ושם הפניות נוספות). בח' חמאדה הסמוכה ובסביבתה נחפרו ונסקרו מבנים, קירות טרסה, מתקנים חצובים רבים, לרבות מחצבות, גתות וספלולים, וכן פתחים של מערות קבורה, שחלקן תוארכו לימי הבית השני (שטרק 2006; גולני 2011). בסקר שנערך לאורך כביש 38 נחשפו מתקנים ומערות רבות (סטורצ'ן 2010).
החפירה הנוכחית נערכה במרחק כ-1.5 ק"מ ממזרח לשוליו של תל צרעה, מקומה המשוער של צרעה המקראית, ובמרחק כ-100 מ' ממזרח לבית דו-קומתי, שריד מתקופת המנדט. לצד המבנה חצובות בסלע שתי גתות, שאחת מהן מרוצפת פסיפס (להמן, ניימן וצוויקל תשנ"ז; בצר 2010).
בחפירה נפתחו שני שטחים (C ,B).
שטח B (איורים 2, 3). נחשף מתקן חצוב ומטויח שנפגע בעבודה של כלים מכניים טרם החפירה, ששימש כנראה בור איגום של גת (1.1 × 2.2 מ' לאחר הפגיעה). במרכז המתקן ניצב עמוד מטויח (L4; כ-0.20 × 0.24 מ', כ-0.6 מ' גובה) שנשא אולי קירוי. המתקן טויח בשלוש שכבות טיח: התחתונה הייתה האיכותית מביניהן (7–10 ס"מ עובי; איור 4), ושתי השכבות שמעליה דקות יותר — ככל הנראה עדות לתיקונים שנעשו במתקן. נראה כי לאחר שיצא מכלל שימוש, כוסה המתקן במכוון במילוי של אדמה חומה ואבני שדה. במילוי התגלו חרסים שחוקים, שזמנם אינו ידוע, כלי אבן, מטבע מימי אנטיוכוס הג' (222–187 לפסה"נ; מטבעת אנטיוכיה; ר"ע 172190) ואסימון מעופרת להכנת מטבע שזמנו אינו ידוע (ר"ע 172192).
שטח C (איורים 5, 6). נחשף קטע מדרך קדומה (2.5–3.0 מ' רוחב), שכיוונה הכללי צפון–דרום. הדרך תחומה משני צדיה בקירות (W54 ,W52; איור 7), שנבנו מאבני גיר לא מהוקצעות שהונחו על קרקע אלוביאלית והשתמרו לגובה שלושה–ארבעה נדבכים. נראה שהקירות התוחמים את הדרך נועדו גם לייצב אותה בשל אדמת הסחף התופחת שעליה הונחה הדרך. בין קירות הדרך נחשף מילוי אבנים קטנות ששימש תשתית לדרך (איור 8), ובתוכו נמצאו חרסים שחוקים, כנראה מן התקופות הרומית והביזנטית (לא צוירו). במילוי מעל הדרך נתגלה מטבע מהתקופה הביזנטית (498–602 לסה"נ; ר"ע 172191).
המתקן המטויח שנחשף בחפירה, שהיה אולי חלק מגת, הוא עדות נוספת לפעילות החקלאית הענפה שהתקיימה באזור בימי קדם. שרידי הדרך נתגלו ממערב לצומת שמשון, שבה נפגשו הדרכים שנמשכו בנחל אשתאול (ואדי אישווה) ובוואדיות מוטלוק וחרג'ה. הבנייה הטובה של הדרך מרמזת על כך שאין זו דרך כפרית פשוטה אלא דרך מרכזית, וניתן להניח כי הובילה או התחברה לדרך המובילה לבית גוברין, אולי מאמאוס.
להמן ג', ניימן ה"מ וצוויקל ו' תשנ"ז. סקר אזור צרעה–אשתאול. חדשות ארכיאולוגיות קז:152.