הריבועים המערביים. שני הריבועים שבמערב השטח סמוכים לפינה הצפונית-מערבית של בריכת הקשתות. נחשף בהם קטע של תעלת ניקוז עמוקה (L107; כ-0.4 מ' אורך, 0.8 מ' עומק; איור 4); היא נמשכת למערב אל מחוץ לתחום החפירה ואילו המשכה למזרח לא השתמר. התעלה נחפרה לתוך שכבת חול, ודופנותיה דופנו באבני גוויל קטנות, שלוכדו היטב בחומר מליטה וטויחו בטיח עמיד למים. קרקעית התעלה עשויה מטיח דק, שהונח על מילוי אדמה; מילוי זה הונח מעל שכבת החול שלתוכה נחפרה התעלה. על התעלה התגלתה בקצהה המערבי אבן גדולה שסותתה גס, ששימשה לקירוי התעלה (איור 3: חתך 2-2); יתר אבני הקירוי לא השתמרו. התעלה התגלתה סתומה באדמה שחורה עשירה בחומרים אורגניים. נחשפה תעלת היסוד (L117) של תעלה 107, שנחפרה גם היא בשכבת החול. נראה שתעלה 107 היא תעלת ניקוז ולא תעלה להולכת מי שתייה, שכן היא נמוכה מתעלת ההזנה של בריכת הקשתות שנחשפה בעבר (Toueg and Arnon 2018) והייתה חלק ממערכת חלוקת המים העירונית. אם כי למסקנה סופית נדרשת בדיקה מקיפה שלא התאפשרה בחפירה זו.

במילוי האדמה בתעלה נמצאו שברי כלי חרס, ובהם קערה מזוגגת בזיגוג ירוק, צהוב וקרם מהמאות הט'–הי' לסה"נ (איור 1:5), קערה מן המאות הט'–הי"א לסה"נ (איור 3:5) וקנקן מן המאות הט'–הי"א לסה"נ (איור 15:5), וכן מטבע שקל מהשנים 1980/81. בחפירת תעלת יסוד 117 נמצאה קדרה מן התקופה האסלאמית הקדומה (איור 9:5). על פני השטח במערב החפירה (L101, סל 1008) נמצא מטבע מנג'ר מימי שלטונו של הסולטאן העות'מאני מוראט הג' (1546–1595 לסה"נ; ר"ע 168229).
 
הריבועים המזרחיים. בשני הריבועים שבמזרח השטח נחשפו שרידים דלים של חצר, כנראה חלק מחצר פנימית של בית מגורים, ובה רצפות ובור מים. במזרחה של החצר נחשפו קטעים של רצפת טיח (L110 ,L108; איור 6). בור המים (L104; כ-3 מ' קוטר; איור 7) נחשף במערבה של החצר. הוא נכרה לתוך קרקע חולית ודופן בטיח אפור עמיד למים; הוא קורה בכיפה. הבור נחשף לעומק של 1.6 מ', אך קרקעיתו טרם התגלתה. בור המים הוזן מצינור חרס, ששולב בצדה הצפוני של הכיפה, ומבור שיקוע רבוע (L112), שנבנה במרחק כמטר אחד מצפון-מזרח לבור. נראה כי המים זרמו מבור השיקוע אל בור המים בצינור חרס, שהיה משולב גם הוא בדופן הבור אך לא השתמר. אל הבור ניגשת מצפון-מזרח רצפת גיר כתוש (L113; איור 3: חתך 1-1), שהונחה מעל הכיפה שמקרה את הבור. בשלב השימוש האחרון בבור המים הוחלפה רצפה 113 ברצפת גיר כתוש חדשה (L116) שהונחה מעליה.
בחפירת רצפות 113 ו-116 והמילויים שמתחת להן התגלו שברי כלי חרס מהתקופה העבאסית. במילוי אדמה בתוך בור המים התגלו מטבע פלס מנחושת מימי שלטונו של החליף העבאסי הארון א-רשיד (786–809 לסה"נ; ר"ע 168230), שבר טיח ועליו פרסקו אדום, שבר לוח שיש ושברי כלי חרס מן התקופה העבאסית. שברי כלי החרס מהמילוי בבור המים כוללים קערה מהמאות הט'–הי' לסה"נ (איור 2:5), שתי קערות מן המאות הט'–הי"א לסה"נ (איור 4:5, 5), קערה מזוגגת בזיגוג אלקלי צהוב בחלקה הפנימי העליון ובזיגוג ירוק בחלקה התחתון ומעוטרת בסגרפיטו מן המאות הט'–הי' לסה"נ (איור 6:5), קערה המחקה קערות Late Fine Byzantine Ware מעוטרת בעיטור בצבע שחור מן המאות הט'–הי' לסה"נ (איור 7:5), קנקנים מן המאות הט'–הי"א לסה"נ (איור 13:5, 14), צפחת (איור 16:5), נר אומיי מן המאות הז'–הח' לסה"נ (איור 18:5) ושני נרות מן המאות הח'–הי"א לסה"נ (איור 19:5). בחפירת תעלת היסוד של הבור (L106) התגלו קערה המחקה קערות Late Fine Byzantine Ware מעוטרת בעיטור בצבע שחור מן המאות הט'–הי' לסה"נ (איור 8:5) וקנקן מן המאות הט'–הי"א לסה"נ (איור 12:5). בחפירת מילוי אדמה ממזרח לבור המים (L111) נמצאו קנקן משלהי המאה הח' לסה"נ (איור 10:5), קנקן מן המאות הח'–הט' לסה"נ (איור 11:4) וסיר לילה מזוגג בזיגוג אלקלי מן המאות הי'–הי"א לסה"נ (איור 17:5). על פני השטח במזרח החפירה (L105, סל 1021) נמצא מטבע פלס מימי שלטונו של הסולטן הממלוכי אל-מנצור אבו בכר (1341 לסה"נ; ר"ע 168231).
 
ממצא כלי הזכוכית
תמר וינטר
 
בחפירה התגלו כ-160 שברי זכוכית שהשתמרותם טובה למדי, מתוכם כשליש הם שברים אינדיקטיביים. רוב השברים נמצאו בלוקוסים 104 ו-105 ומקצתם בלוקוסים 101 ו-107. המכלול עשיר, ובו קערות וקערות/כוסות (איור 8), ובקבוקים ופכים (איור 9), שחלקם עוטרו במגוון שיטות. רוב הכלים עשויים זכוכית בצבע כחלחל-ירקרק, ואילו אחדים עשויים זכוכית חסרת צבע (איור 10:8), זכוכית בצבע ירוק-כחלחל כהה (איור 9:9) וזכוכית במגוון גווני ירוק (איורים 8: 5, 9; 8:9). רוב הכלים אופייניים לתקופה האומיית, וחלקם (בעיקר מלוקוסים 105 ו-107) טיפוסיים גם לתקופה העבאסית. ממצאים דומים נחשפו בחפירות אחרות ברמלה (להפניות לחפירות אלה, ר' טבלות הממצא; בטבלות גם הפניות לכמה כלים מבית שאן).
 
הקערות האופייניות לתקופה האומיית כוללות קערה שלה שפה מקופלת חוצה (איור 1:8) ובסיס טבעת חלול (איור 2:8), האופייני לקערות כאלה; שתי קערות/כוסות (איור 3:8, 4), שאחת מהן (איור 4:8) מעוטרת בחוט חום הכרוך על השפה ומתחתיה, ובסיס דחוף פנימה (איור 5:8), האופייני לקערות/כוסות מטיפוס זה; קערה מעוטרת בחוט כרוך (איור 6:8); וקערה מעוטרת בצלעות אנכיות עבות (איור 7:8).
הקערות האופייניות לתקופה העבאסית כוללות קערה שלה שפה מעובה הנוטה חוצה (איור 8:8); קערה מעוטרת בציבוט (tonging; איור 9:8) — טכניקה שהחלה להופיע בתקופה האומיית ונפוצה בתקופה העבאסית; וקערה מעוטרת בניפוח לדפוס בדגם הנדסי (איור 10:8).
הכלים הסגורים האופייניים לתקופה האומיית כוללים בקבוק או צנצנת עם שפה מקופלת פנימה (איור 1:9); בקבוקים או פכים מעוטרים על הפה או הצוואר בחוט דק (איור 2:9) או בחוט עבה גלי (איור 3:9–5); שני בקבוקים שלהם קפל פנימי, אופקי, חלול בכתף או בצוואר (איור 6:9, 7); וכלי מעוטר בצביטות אופקיות (איור 8:9).
הכלים הסגורים האופייניים לתקופה העבאסית כוללים כלי (בקבוק או צנצנת) שלו דופן עבה ופה או צוואר דמוי משפך (איור 9:9); בקבוקים שלהם שפה מעוגלת (איור 10:9, 11), שלאחד גוף דמוי שק (איור 11:9); ובקבוק שלו צוואר מעוטר ברכסים אופקיים (איור 12:9).
 
סיכום. בחפירה התגלו שרידי רצפות ובור מים, שהיו כנראה חלק מחצר פנימית של מבנה, וכן תעלת ניקוז. ייתכן כי מקורם של שבר הטיח עם הפרסקו האדום ושבר השיש שהתגלו בבור המים במבנה ששכן סמוך לחצר ולא השתמר, וכי הם מלמדים כי בעלי הבית היו בני המעמד הגבוה. עיקר הממצא הקרמי שעלה מהחפירה מתוארך לתקופה העבאסית (ראשית המאה הי' לסה"נ). בתוך בור המים התגלה גם מטבע מימי החליף העבאסי הארון א-רשיד (786–809 לסה"נ). בממצא מהחפירה גם מעט שברי כלי חרס מהתקופות האומיית והפאטימית (לא צוירו). ממצא כלי הזכוכית מתוארך לתקופות האומיית והעבאסית. על פני השטח התגלו מעט שברי כלי חרס ושני מטבעות מהתקופות הממלוכית והעות'מאנית. על סמך הממצאים שעלו מהחפירה נראה כי יש לתארך את השרידים בחפירה לתקופה העבאסית ואת זמן יציאתם משימוש לתחילת התקופה הפאטימית. בחפירה שנערכה בעבר בבריכת הקשתות התברר כי אספקת המים לבריכה פסקה בראשית המאה הי' לסה"נ (טואג וארנון 2010; Toueg and Arnon 2018), באותו פרק זמן שבו פסקו לשמש השרידים שנחשפו בחפירה הנוכחית. ייתכן שהסיבה לכך קשורה בעצירת המים לאזור בראשית המאה הי' לסה"נ, אולי כתוצאה מיציאתה משימוש של אמת המים הראשית לרמלה (גורזלזני 2005; Gorzalczany 2008; 2011).