בחודש יולי 2017 נערכה חפירה ביער יתיר, סמוך לכביש 316 (הרשאה מס' 8047-A; נ"צ 203503-657/582840-984; איור 1), לקראת הקמת מכון לטיהור שפכים. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון קק"ל, נוהלה על ידי ע' רסיוק (צילום שטח) וט' אבולפיא (עיבוד צור), בסיוע י' אלעמור (מנהלה), י' שמידוב (מדידות ושרטוט), א' בלשוב (תכניות), א' לידסקי-רזניקוב (ציור קרמיקה), מ' סמילנסקי (ציור צור), ג' סרי, ס' טליס וי' עבאדי-רייס (זיהוי קרמיקה).
אזור יתיר משופע באתרים ארכיאולוגיים, שרבים מהם תועדו בסקר מפת יתיר (באומגרטן וזילברקלנג 2015). בסקר מקדים של אזור החפירה, על מורדות אחת השלוחות ברכס הר עמשא, זוהו שתי מדרגות חקלאיות שלא תועדו בסקר מפת יתיר. שתי המדרגות (W103 ,W100; איור 2) נוקו ונחפרו. המדרגות, המרוחקות כ-50 מ' זו מזו, נמשכות במקביל זו לזו בציר צפון–דרום לרוחב ואדי. הן בנויות משורה אחת של אבני גיר מקומיות גדולות שהונחו זו על גבי זו ללא חומר מליטה. הן הושתתו על מצע של אדמה ואבנים קטנות שהונח על סלע האם.
מדרגה 100 (34.6 מ' אורך) שרדה בקצה הצפוני שלה לגובה נדבך אחד בלבד, אך במרכזה נראו על פני השטח ארבעה נדבכים, ושניים נוספים זוהו בחתך בדיקה שנחפר צמוד לה ממזרח (L102; איור 3).
מדרגה 103 (47.8 מ' אורך; איור 4) נפגעה בקצה הצפוני שלה בעקבות נטיעת עצים והנחת צינור השקיה. בחלקה המרכזי נראו חמישה נדבכים מעל פני השטח, ושני נדבכים נוספים זוהו בחתך בדיקה שנחפר צמוד לה ממזרח (L104; איור 5); חלק מהנדבכים בחלק זה של המדרגה נמצאו מוסטים ממקומם.
הממצא הקרמי. נאספו חרסים מעורבים שהצטברו מצדה המערבי של מדרגה 100 (L101) לאחר שנסחפו במורד המדרון יחד עם אדמה ומים, וכן מניקוי ראש קיר 103 (L103). על אף מיעוט החרסים האינדיקטיביים, זוהו כלים מהתקופות הכלקוליתית, הברזל 2, הפרסית, הביזנטית והאסלאמית. במכלול הכלים קנקן שלו צוואר נמוך ושפה פסוקה (איור 1:6), המתוארך לתקופה הכלקוליתית; קערה שלה שפת מדף נוטה חוצה ושני רכסים מתחת לשפה מבחוץ (איור 2:6), המתוארכת לתקופת הברזל 2; קנקנים שלהם שפה מקופלת חוצה (איור 3:6, 4), המתוארכים לתקופה הפרסית; פך (איור 5:6) ממשפחת Fine Byzantine Ware עשוי מטין חום-כתום, שצווארו צר ונמוך למדי ומשוך בחלקו העליון באלכסון החוצה, ושפתו נוטה כלפי מטה, מטיפוס המוכר באתרי דרום הארץ שזמנם שלהי התקופה הביזנטית וראשית התקופה האסלאמית הקדומה; צפחת (איור 6:6) עשויה מטין חום, שצווארה נמוך ונפוח בחלקו העליון, שכמותה — אך עשויות מטין צלהב — נפוצו בתקופה האומיית והתמעטו בתקופה העבאסית; וקנקן דמוי שק (איור 7:6), שלו גוף חביתי וצוואר ושפה מעוצבים, מטיפוס שהיה נפוץ מאוד באתרי דרום הארץ בתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה.
ממצא הצור נאסף ללא ריבועי חפירה מפני השטח שבין מדרגות העיבוד (L105) ומהסחף לצד מדרגות העיבוד (L104 ,L101). עיקר הפריטים שנאספו הם כלים וגרעינים, וניכר כי איסוף הממצא היה מוטה לטובת פריטים אלה, אך נאסף גם מגוון של פריטי פסולת (טבלה 1). חומר הגלם באתר הוא צור דק-גרגר באיכות טובה, וכן צור גס יותר (מפוספס), שנלקחו כנראה ממחשופי צור במעלה הגבעה. התעשייה באתר היא תעשיית להבים ונתזים, והחלוקה של טיפוסי הכלים, הפסולת והגרעינים לפי לוקוסים, לא הראתה שונות מובהקת. פריטי הצור האינדיקטיביים שנאספו תוארכו לתקופה הכלקוליתית. רוב הפריטים מגולגלים ושבורים, ונראה כי מקורם באתר פרוטו-היסטורי על הגבעה, שלא אותר עד כה בסקרים.
טבלה 1. שכיחות פריטי הצור
טיפוס
|
N
|
%
|
פריטים ראשוניים
|
12
|
11.4
|
נתזים
|
17
|
16.2
|
להבים
|
1
|
1.0
|
חידושי גרעין
|
1
|
1.0
|
גושים
|
18
|
17.0
|
שבבים
|
1
|
1.0
|
סה"כ פסולות
|
50
|
47.6
|
כלים
|
38
|
36.2
|
גרעינים
|
17
|
16.2
|
סה"כ
|
105
|
100.0
|
הכלים העיקריים במכלול הם פריטים משובררים וכלים משוננים ובעלי שקערוריות (טבלה 2; איור 1:7, 2). הכלים עוצבו באופן שווה על נתזים ולהבים ללא העדפה ברורה; רובם כלי אד הוק. יש שמונה להבים משובררים (איור 3:7, 4); אחד מהם להב משוברר בשני צדיו, ולהב נוסף עוצב לחוד. אחד המגרדים במכלול הוא מגרד רוחבי שנעשה על גרעין של להבים (איור 5:7). כן זוהה מרצע שנעשה על צדו של להב שנשבר משני צדיו (איור 6:7). התגלו 16 גרעינים שלמים ושבר של גרעין נוסף (טבלה 3), הנחלקים בין גרעיני נתזים לגרעינים להפקת להבים ולהבונים (איור 7:7, 8); הטיפוס השכיח ביותר הוא גרעין שלו משטח נקישה אחד, המיועד לייצור נתזים. עיקר הגרעינים עשויים מחומר גלם אפור או חום הומוגני.
טבלה 2. שכיחות כלי הצור
טיפוס
|
N
|
%
|
מגרדים
|
3
|
7.9
|
מרצעים
|
2
|
5.3
|
שקערורית
|
3
|
7.9
|
משוננים
|
9
|
23.7
|
נתזים משובררים
|
10
|
26.3
|
להבים משובררים
|
8
|
21.1
|
מקרצפים
|
3
|
7.8
|
סה"כ
|
38
|
100
|
טבלה 3. התפלגות טיפוסי הגרעינים
טיפוס
|
סה"כ
|
%
|
משטח נקישה אחד
|
7
|
41.2
|
שני משטחי נקישה על אותו ציר
|
2
|
11.8
|
שני משטחי נקישה מקבילים
|
1
|
5.9
|
שני משטחי נקישה ב-90º
|
2
|
11.8
|
אמורפי
|
4
|
23.5
|
שבר
|
1
|
5.8
|
סה"כ
|
17
|
100
|
דומה כי מדרגות העיבוד החקלאיות שנבדקו בחפירה היו חלק ממערך הפעילות החקלאית של תושבי האזור, שנאלצו להתמודד עם כמות משקעים נמוכה יחסית כדי לגדל גידולים חקלאיים. מדרגות העיבוד תרמו לעצירת מי הגשמים שזרמו במורד המדרון ואפשרו גידול באדמה רוויה יותר. מכלול הצור הקטן שנאסף בין הטרסות הוא תוצאה של סחיפה עם זרימת המים במורדות הגבעה והוואדי. ממצבם של הפריטים ברור כי הוסעו ממקום ההרבדה המקורי שלהם ונשחקו. ייתכן שעל מורדות השלוחה קיים אתר שעדיין לא זוהה בסקרים שנערכו באזור.
באומגרטן י' וזילברקלנג ה' 2015. מפת יתיר (136) (סקר ארכיאולוגי של ישראל). ירושלים.
Gilead I. 1995. Grar: A Chalcolithic Site in the Northern Negev (Beer-Sheva VII). Be’er Sheva‘.
Magness J. 1993. Jerusalem Ceramic Chronology: Circa 200–800 CE (JSOT/ASOR Monograph Series 9). Sheffield.
Mazar A. and Panitz-Cohen N. 2001. Timnah (Tel Batash) II: The Finds from the First Millennium BCE (Qedem 42) (2 vols.). Jerusalem.
Tal O. and Taxel I. 2008. Ramla (South): An Early Islamic Industrial Site and Remains of Previous Periods (Salvage Excavation Reports 5). Tel Aviv.
Ustinova Y. and Nahshoni P. 1994. Salvage Excavations in Ramot Nof, Be’er Sheva‘. ‘Atiqot 25:157–177.