החפירה התמקדה בריבוע (4.0 × 4.5 מ'), וזוהו בה ארבעה שלבים: מתקן חצוב ומטויח, הריסה של חלק מהטיח במתקן, בניית קיר על סלע האם ומעל למתקן ומילוי מודרני מעל סלע האם, מצפון לקו הקיר ומעל אדמות המילוי בכל שטח החפירה.

 
מן השלב הקדום התגלה מתקן חקלאי ובו ריצוף עשוי טיח עבה (L5; כ-1.7 × 3.4 מ', עד 7 ס"מ עובי; איורים 2, 3), המושתת על גבי סלע האם. נחשפו הדפנות הדרומית והמזרחית; הדופן הצפונית כנראה מחוץ לתחום החפירה, והמערבית, יחד עם שרידי המתקן שממערב לשטח שנחפר, נהרסה בעבודות הבנייה שקדמו לחפירה. הדפנות חצובות בסלע, ללא שכבת טיח. בהצטברות האדמה שמעל לרצפת הטיח נמצאו קדרה (איור 2:4) וקנקנים (איור 4:4, 5) מהתקופה הרומית–ביזנטית. מן השלב השני, כ-0.2 מ' מהדופן הצפונית של החפירה, נמצא הטיח הרוס בחלקו, חלקו מתחת לקיר שדה (W2) וחלקו מצפון לקו הקיר, סמוך לסימני פגיעה בסלע האם ומתחת לאדמת הצטברות מודרנית. באדמה שבין תחתית הקיר לבין שכבת הטיח ההרוסה בחלקה נמצא גביע (איור 1:4) מתקופת הברונזה התיכונה ופך (איור 3:4) מהתקופה הרומית.
קיר 2 נמשך לכל רוחב ריבוע החפירה, בציר מזרח–מערב (כ-5 מ' אורך, 0.5–1.0 מ' רוחב), עשוי אבני שדה קטנות-בינוניות והשתמר לגובה נדבך אחד או שניים. רובו מושתת על גבי סלע האם, הקטע המערבי (כ-1.7 מ' אורך) מושתת על גבי אדמה שמעל למתקן הקדום.
אין אפשרות לתארך את המתקן או את הקיר באמצעות החרסים שנמצאו.