בחודשים יוני-יולי 2016 נערכה חפירת הצלה סמוך לצומת שדרות רבין וויצמן בירושלים (הרשאה מס' 7742-A; נ"צ 219106-10/632377-82; איור 1), לקראת הקמת מסילה לרכבת הקלה, לאחר פגיעה בעתיקות. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת מוריה, נוהלה על ידי ד' גלמן, בסיוע נ' נחמה (מנהלה), א' פרץ (צילום), א' האג'יאן (מדידות) וא' לידסקי-רזניקוב (ציור קרמיקה).
אזור החפירה היה עד שנת 1948 בתחום הכפר הערבי שיח' באדר. לאחר שננטש הכפר במלחמת העצמאות, בקיץ 1949, נערכו סקרים וחפירות באזור שבו ניצבים היום בנייני האומה ומבנים סמוכים (אבי-יונה תש"י). בחפירות ובסקרים אלו התגלו שרידי בית יוצר לכלי חרס מהתקופה הרומית, שבו יוצרו כלי חרס, רעפים ולבנים עבור מחנה הלגיון הרומי העשירי, וכן כנסייה ומנזר מהתקופה הביזנטית. כעבור שנים נחשפו שרידים נוספים של בית היוצר (אבי-יונה תשכ"ח) ובשנים 1992–1993 נערכו חפירות הצלה לקראת בנייה (Arubas and Goldfus 2005) והתגלו בהן חרסים מתקופות הברזל, הפרסית והחשמונאית הקדומה; מתקנים חקלאיים מהתקופה החשמונאית המאוחרת; שרידים נוספים מבית היוצר לכלי חרס מהתקופה הרומית; ומערת קבורה ומאגרי מים מהתקופה הביזנטית. בחפירה אחרת, כ-330 מ' מצפון-מזרח לחפירה הנוכחית, בחניון של מלון קראון פלאזה, נחשפו שרידי מתקני מים, כבשן וקירות תמך מהתקופה החשמונאית; שרידים נוספים של בית היוצר לכלי חרס מהתקופה הרומית; גת גדולה שלה שני בורות איגום, מהתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית; ומדרגות עיבוד חקלאיות מהתקופה העות'מאנית (לוי ובארי 2011).
החפירה התמקדה בריבוע (4.0 × 4.5 מ'), וזוהו בה ארבעה שלבים: מתקן חצוב ומטויח, הריסה של חלק מהטיח במתקן, בניית קיר על סלע האם ומעל למתקן ומילוי מודרני מעל סלע האם, מצפון לקו הקיר ומעל אדמות המילוי בכל שטח החפירה.
מן השלב הקדום התגלה מתקן חקלאי ובו ריצוף עשוי טיח עבה (L5; כ-1.7 × 3.4 מ', עד 7 ס"מ עובי; איורים 2, 3), המושתת על גבי סלע האם. נחשפו הדפנות הדרומית והמזרחית; הדופן הצפונית כנראה מחוץ לתחום החפירה, והמערבית, יחד עם שרידי המתקן שממערב לשטח שנחפר, נהרסה בעבודות הבנייה שקדמו לחפירה. הדפנות חצובות בסלע, ללא שכבת טיח. בהצטברות האדמה שמעל לרצפת הטיח נמצאו קדרה (איור 2:4) וקנקנים (איור 4:4, 5) מהתקופה הרומית–ביזנטית. מן השלב השני, כ-0.2 מ' מהדופן הצפונית של החפירה, נמצא הטיח הרוס בחלקו, חלקו מתחת לקיר שדה (W2) וחלקו מצפון לקו הקיר, סמוך לסימני פגיעה בסלע האם ומתחת לאדמת הצטברות מודרנית. באדמה שבין תחתית הקיר לבין שכבת הטיח ההרוסה בחלקה נמצא גביע (איור 1:4) מתקופת הברונזה התיכונה ופך (איור 3:4) מהתקופה הרומית.
קיר 2 נמשך לכל רוחב ריבוע החפירה, בציר מזרח–מערב (כ-5 מ' אורך, 0.5–1.0 מ' רוחב), עשוי אבני שדה קטנות-בינוניות והשתמר לגובה נדבך אחד או שניים. רובו מושתת על גבי סלע האם, הקטע המערבי (כ-1.7 מ' אורך) מושתת על גבי אדמה שמעל למתקן הקדום.
אין אפשרות לתארך את המתקן או את הקיר באמצעות החרסים שנמצאו.
אבי-יונה מ' תש"י. חפירת שיח' באדר (תש"ט).
ידיעות החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה טו:19–24.
אבי-יונה מ' תשכ"ח. ירושלים, בנייני האומה. חדשות ארכיאולוגיות כז:2–4.
Arubas B. and Goldfus H. 2005. Excavations on the Site of the Jerusalem International Convention center (Binyanei Ha’uma): A Settlement of the Late First to Second Temple Period, the Tenth Legion’s Kilnworks, and a Byzantine Monastic Complex; The Pottery and Other Small Finds (JRA Suppl S. 60). Portsmouth, R.I.