בחודשים ינואר–פברואר 2018 נערכה חפירת בדיקה מדרום-מערב לכפר יפיע (הרשאה מס' 8190-A; נ"צ 225240-430/731350-540; איור 1). החפירה, מטעם רשות העתיקות, נוהלה על ידי ר' קפול (צילום שטח), מ' קאהן (מדידות וסרטוט), א' לבן, י' יעקובי וב' זידאן (מנהלה), ק' קובלו-פארן (ייעוץ מדעי), ח' טחן-רוזן (ציור ממצא), א' דלרזון (תכניות), ד"צ אריאל (נומיסמטיקה) ופועלים מכפר מנדא.
החפירה נערכה כקילומטר אחד מדרום-מערב לכפר הקדום יפיע. גרעין הכפר הקדום היה ככל הנראה על גבעה המכונה 'מר יעקוב' על שם כנסיית אבן עתיקה הניצבת עליה. היישוב הקדום ביפיע נזכר במקרא (יהושע י"ט: 12), במכתבי אל-עמארנה וכן בכתביו של יוסף בן מתתיהו (אלכסנדר 2012). בשנת 1950 נחפר בתחומי הכפר בית כנסת מהתקופה הרומית המאוחרת או הביזנטית (Sukenik 1951). במזרח הכפר נערכו בשנים האחרונות חפירות רבות, אשר חשפו בין השאר מקווה מדורג (אלכסנדר תשנ"ח), מערות קבורה מהתקופה הרומית (אבו עוקסה תשנ"ח; מוקארי תש"ס; שלם תש"ס), שרידי בנייה מהתקופות הביזנטית והממלוכית (אבו עוקסה תשס"ג), שרידי התיישבות מתקופת הברזל, מהתקופה ההלניסטית ומהתקופה הרומית המאוחרת (אלכסנדר 2012) וחללים תת-קרקעיים ומחצבות מהתקופה הרומית ומבנה מהתקופה הממלוכית (זידאן 2015; שמר 2016). כ-400 מ' מדרום לחפירה הנוכחית נחשפו מחצבות אבני גזית, כבשן סיד ואזור כרייה וסיתות ראשוני של כלי צור (שתיל וירושביץ 2019; איור 1: 8008-A).
החפירה נערכה בעקבות סקר פיתוח (רישיון מס' 604/2015-S) לקראת הרחבה והתמקדה בנקודות שבהן ייסללו כבישים. נבדקו תשע נקודות שהובחנו במהלך סקר. בשש מהן התגלו ממצאים ארכיאולוגיים (איור 2), חלקן נחפרו וחלקן תועדו בלבד. נחשפו גת חצובה המתוארכת כנראה לתקופת הברונזה התיכונה, שומרה המתוארכת לתקופה העות'מאנית, וכן שתי מערות טבעיות, מתקנים חצובים, מחצבה וקיר שדה שאין אפשרות לתארכם.
שטח A
נחשפה גת חצובה פשוטה (
2.3 × 3.8 מ'; איורים 3, 4) שפינותיה מעוגלות, ולה משטח דריכה (L104; כ-
2.3 × 2.6 מ') ובור איגום חצוב (L103; כ-
1.1 × 1.2 מ', 0.9 מ' עומק). חלק מהגת נהרס מבליה טבעית של הסלע. בתחתית בור האיגום נחשפה מערה טבעית (L108; כ-
1.8 × 2.2 מ' גודל מרבי, 1.1 מ' עומק; איור 5). נראה כי חוצבי הגת נתקלו במקרה במערה הטבעית וייתכן שנטשו אותה בעקבות הגילוי. המערה לא הכילה ממצאים ולא נראו בה סימני חציבה. קשה לתארך את הגת אך על פי החציבה המעוגלת שלה אפשר לתארכה לתקופת הברונזה התיכונה (גצוב, קובלו-פארן וטפר 2011). בתוך בור האיגום התגלו חרסים שככל הנראה נסחפו לתוכו ואינם מתארכים את הגת: קערה (איור 1:6) וקערה מטיפוס כפר חנניה 1B (איור 2:6) המתוארכים לתקופה הרומית.
שטח B
B1 (איורים 7, 8). מתקן של שתי מדרגות חצובות, עליונה (L214), שנחצבה רק בחלקה, ותחתונה, מרובעת (L215) ובמרכזה שקערורית (איור 9). ייתכן שהחציבות הן חלק ממחצבה או ממתקן שמהותו אינה ברורה. מתחת וצמוד למדרגות החצובות מדרום התגלה מתקן בנוי מאבני שדה במגוון גדלים (L216), המונחות בחצי עיגול על הסלע. מדרום למתקן הבנוי חצובות שקערוריות אחדות בקו ישר ובמרחקים קצרים (L218; כ-0.2–0.3 מ' רוחב; איור 10). ייתכן שהמדרגות החצובות והשקערוריות בהמשכן הן שרידים של דרך חצובה שבחלקה התחתון הונחו אבנים במטרה להקל על העלייה.
B2 (איורים 11, 12). מבנה שומרה (3.0 × 3.3 מ') בן חדר אחד וכניסה במערב. הקירות בנויים משתי שורות של אבני גיר במגוון גדלים, חלקן מהוקצעות, והשתמרו לגובה מרבי של ארבעה נדבכים. בין האבנים התגלה חומר מליטה המורכב מסיד מעורב באדמה. פתח המבנה בנוי מאבן גיר מעובדת (L208; כ-0.25 × 0.70 מ', 0.2 מ' גובה). רצפת המבנה מורכבת מתערובת של סיד ואדמה (5–10 ס"מ עובי). בפינה הצפונית-מערבית של המבנה התגלו שרידי מוקד בקרבת הפתח (איור 13). על רצפת המבנה התגלה תכשיט דמוי מטבע נקוב מכסף באיכות ירודה (איור 14), מימי הסולטן מחמוד הב', מטבעת קוסטניניה, ותאריכו 1827/8 לסה"נ. נראה שמיקום המבנה, שהוקם הישר על סלע האם, נבחר בשטח שסלע האם מפולס יחסית והחללים הטבעיים בסלע מולאו באבנים. המבנה נבנה כנראה במהלך התקופה העות'מאנית והשימוש האחרון בשומרה מתוארך למאה הי"ט.
שטח C
C1 (איור 15). קיר שדה (כ-12 מ' אורך, כ-1.2 מ' רוחב) בנוי מאבני שדה במגוון גדלים, שהונחו הישר מעל לסלע האם. הקיר, בתוואי צפון-מערב–דרום-מזרח, שתועד ולא נחפר, בנוי משתי שורות אבנים ולפחות שני נדבכים. הקיר כנראה לא שימש טרסה, התוואי ניצב למדרון, אלא קיר מחיצה בין חלקות. לא ניתן לתארכו.
C2. מתקן חצוב ששימש כנראה לקשירת בעלי חיים (0.10–0.15 מ' פתח עליון, 0.1–0.2 מ' חלק תחתון, 0.3 מ' עומק; איור 16), ייתכן שאיננו מעשה אדם.
C3. מחצבה של מדרגה אחת (L301; כ-1.3 × 3.0 מ', 0.6 מ' עומק מרבי, 0.3 מ' עומק מינימלי; איור 17). נראה שנבחרה נקודה שבה הסלע קשיח מאוד, לצורך הפקת אבני בנייה.
חפירת הבדיקה ביפיע התמקדה בנקודות אחדות שבהן נחשפו גת חצובה, המתוארכת כנראה לתקופת הברונזה התיכונה, מתקן חצוב שתאריכו או מטרתו אינם ברורים, מחצבה, קיר שדה ונקודת קשירה לבעלי חיים, כל אלה אינם ניתנים לתארוך; מבנה שומרה שהשימוש האחרון בו היה במאה הי"ט. למרות הקושי בתיארוך הממצאים נראה ששטח החפירה, בד בבד עם ממצאי החפירה בגבעה הסמוכה (
שתיל וירושביץ 2019), הם העורף החקלאי והתעשייתי ליישוב שהיה בגרעין הכפר המודרני יפיע.
אבו עוקסה ה' תשנ"ח. יפיע.
חדשות ארכיאולוגיות קח: 33–34.
אבו עוקסה ה' תשס"ג. יפיע. חדשות ארכיאולוגיות 135:114–136.
אלכסנדר י' תשנ"ח. יפיע. חדשות ארכיאולוגיות קח: 176.
גצוב נ', קובלו-פארן ק' וטפר י' 2011. הגת התענכית: עדות לתעשיית יין בתקופת הברונזה התיכונה בעמק יזרעאל. ארץ ישראל 145:30–155.
מוקארי ע' תש"ס. יפיע (א). חדשות ארכיאולוגיות 30:110–31.
שלם ד' תש"ס. יפיע (ב). חדשות ארכיאולוגיות 32:110.
Sukenik E.L. 1951. The Ancient Synagogue at Yafa near Nazareth: Preliminary Report. Bulletin of the L.M. Rabinowitz Fund 2:6–24.