בחפירה (50 מ"ר; איור 2), באפיק הנחל, נחפרו שלושה קירות: שני קירות (W51 ,W50) בציר צפון-מערב–דרום-מזרח, שחוצים את הנחל לרוחבו, אך לא השתמרו טוב; וקיר (W52) של מתקן עגול. הקירות נבנו מאבנים מקומיות, מגיר קשה עם תרכיזי צור, והושתתו על אדמת לס. מקיר 50 (0.2 מ' רוחב, 0.3 מ' גובה; איור 3) שרד נדבך אחד של אבנים שאינן אחידות בגודלן, אשר הונחו בשורה אחת. בשל מפולות האבן סביבו (L102) ניכר כי במקור נבנה מנדבכים אחדים. קירות 51 ו-52 (איור 4) נחשפו במורד הערוץ. תוואי קיר 52 מעוגל, והוא נבנה מאבנים אחידות בגודלן שהפן החיצוני שלהן מהוקצע. קיר 51 (0.3 מ' רוחב, 0.4 מ' גובה) עובר מעל קיר 52; הקיר מקוטע, והשתמרו ממנו שני נדבכים בני שתי שורות של אבנים שאינן אחידות בגודלן. נראה שקירות 50 ו-51 שימשו מדרגות עיבוד חקלאי, כיוון שהם תומכים בחלקת קרקע מפולסת המשתרעת במעלה הערוץ, בדומה למדרגות העיבוד שנחפרו באתר בעבר, ואילו קיר 52 תחם מתקן מעוגל.

במעלה המדרון הצפוני-מערבי של ערוץ הנחל, מצפון-מערב לקירות (לא בתכנית), אותרו על פני הסלע שרידי מחצבה: מדרגות חצובות, סימני סיתות ונתזים פזורים. בשל הקרבה הגיאוגרפית למדרגות העיבוד הבנויות, ומאחר שהמסלע המרכיב את אבני הבנייה בהן זהה לסלע האם, נראה כי במחצבה זו נחצבו והופקו האבנים לבניית הקירות.
בחפירה לא נתגלה כל ממצא מתארך, אך אפשר לקבוע כי המתקן שהוקף בקיר 52 קדם להקמת קיר המדרגה החקלאית 51, וכנראה יצא מכלל שימוש עם הקמת קיר המדרגה.
 
דומה כי שני הקירות שנועדו לעצירת קרקע ולשימוש כמדרגות חקלאיות והמתקן המעוגל שקדם לאחד מהם היו חלק מהעורף החקלאי של היישוב שנחשף בחורבת בֻּלֵיעִס. לפיכך, ייתכן כי שימשו במהלך פרק זמן אחד, אולי בשלהי התקופה הביזנטית ובחלקה המוקדם של התקופה האסלאמית הקדומה (המאות הו'–הח' לסה"נ).