בחודש יוני 2016 נערכה חפירת הצלה בגבעות המזרחיות של מושב שקף (הרשאה מס' 7725-A; נ"צ 19398-464/60182-245; איור 1), לקראת בנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון מועצה אזורית לכיש, נוהלה על ידי ד' אייזנברג-דגן, בסיוע י' אלעמור (מנהלה), מ' קאהן (מדידות וסרטוט) וי' דלרזון (תכניות).
בגבעות קירטון בשפלת יהודה, ששכבתם העליונה היא נארי, התגלו מבנה, גת, קירות שדה, שקערוריות ואגנים, ומעט חרסים מגולגלים שעליהם צמידה עבה. כן תועדה מערה שלא נחפרה מסיבות בטיחותיות. רבים ממדרונות הגבעות באזור הוכשרו בעזרת קירות שדה לעבודה חקלאית. סלע הקירטון מתאים לחציבת מערות ומאגרים, וסלע הנארי לחציבת מתקנים. כ-200 מ' מדרום לחפירה, בהר נדל, משתרע אתר רוג'ם אל-חנדל, שהתגלו בו בעבר שרידים מתקופות הברונזה הביניימית, הברזל 2, הפרסית, ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, הממלוכית והעות'מאנית (דגן תשס"ז, אתר 548). שטח החפירה נכלל בסקר אמציה וכן נסקר לאחרונה לקראת פיתוח האזור (לנדר 2012; רישיון מס' S-629/2016). בפיקוח שנערך לאחר החפירה התגלו חרסים מהתקופה הפרסית סמוך לפתח המערה שתועדה (א' פרץ, מידע בעל פה) וגת (נ"צ 194269/602273; ח' ממליה, מידע בעל פה).
מבנה (איורים 2, 3).קירות המבנה (W4–W1) הושתתו בגבהים שונים ונבנו בבנייה יבשה מנדבך או שניים של אבני שדה גדולות. קיר 2 ארוך מיתר הקירות ונראה שבנייתו קדמה לבנייתם והוא שימש תחילה קיר שדה. במבנה התגלו מעט חרסים קטנים שאינם ניתנים לתיארוך ואבני שדה בינוניות וקטנות, נראה שהן סוקלו מהשדות הסמוכים לאחר שהמבנה יצא משימוש.
גת (איורים 4, 5). במורד מדרון גבעה התגלתה גת חצובה ולה משטח דריכה (L101) ובור איגום (L102) המחוברים בתעלה. במשטח הדריכה כמה סדקים עמוקים שנוצרו מתנודות הקרקע לאחר שהגת יצאה משימוש.
קירות שדה (איור 6). התגלו שלושה קירות (W7–W5). קיר 6 מקביל לקיר 5 ומרוחק כ-3 מ' ממנו במורד המדרון. קירות 6 ו-7 יוצרים פינה ותחמו כנראה חלקה (L116). קיר 5 השתמר היטב ובנייתו מלמדת על אופן בנייתם של יתר הקירות שהשתמרותם גרועה. הקיר נבנה לגובה שני נדבכים משורה אחת של אבני שדה גדולות ובינוניות. רוב אבני קירות 6 ו-7 לא נותרו במיקומן המקורי. קיר 7 נבנה לאורך המדרון ומהשוואה לקירות שדה באזור שנבנו כך אפשר לשחזר שאבניו הונחו על צדן הצר והרחב לסירוגין. בין אבני המפולת של קיר 6 התגלתה אבן שלה סיתות שוליים (בסיס עמוד?), כנראה מאתר רוג'ם אל-חנדל הסמוך.
ספלולים ואגנים (איורים 7, 8). התגלו 9 ספלולים ואגנים שנחצבו בשישה סלעים (טבלה 1). ייתכן שאגנים 106–108 טבעיים ואינם חצובים. ספלולים 109–111 נחצבו בסלע אחד וחוברו בתעלה. בקרקעית ספלול 112 התגלה שקע (5 ס"מ עומק) וייתכן שמובילה אליו תעלה. ספלולים 113 ו-114 נחצבו בסלע אחד.
טבלה 1. ספלולים ואגנים
לוקוס
|
המתקן
|
מתאר וחתך
|
קוטר (ס"מ)
|
עומק (ס"מ)
|
106
|
אגן
|
מתאר עגול, חתך דמוי כ
|
32
|
8
|
107
|
אגן
|
מתאר עגול, חתך דמוי כ
|
42
|
14
|
108
|
אגן
|
מתאר עגול, חתך דמוי כ
|
32
|
8.5
|
109
|
ספלול
|
מתאר וחתך עגולים
|
10
|
2.5
|
110
|
ספלול
|
מתאר וחתך עגולים
|
21
|
5
|
111
|
ספלול
|
מתאר סגלגל, חתך עגול
|
30 × 45
|
10
|
112
|
ספלול
|
מתאר עגול ושקע בקרקעית
|
24
|
20
|
113
|
ספלול
|
מתאר עגול ודפנות ישרות
|
11
|
7
|
114
|
ספלול
|
מתאר עגול וחתך חרוטי
|
27
|
31
|
מערה (איור 9). המערה חצובה ובה שני חללים מחוברים. החלל הקדמי מלבני ולו תקרה מקושתת שהשתמרה בחלקה. התגלו בו סלעים גדולים שהתמוטטו כנראה מהתקרה. על הדופן המערבית, סמוך לפינה הצפונית, התגלו שקעים רדודים, וסביב אחד מהם נחרת קו שמתארו ככוך בשובך יונים. נראה שהמערה שימשה מאגר מים ולאחר מכן נערך ניסיון להסב אותה לשובך יונים, אך זה נזנח בשלב מוקדם.
המבנה והמתקנים שהתגלו בחפירה מצטרפים לשרידים דומים שהתגלו באזור ושימשו בפעילות חקלאית (
דגן תשס"ז). המבנה שהתגלה דומה למגדלי שדה שנחשפו בעבר (
גנור תשע"ו); התגלו בו אבני שדה כמו במגדלי שדה שנחשפו בבני דקלים (
ליפשיץ 2017) ובביתר עלית (
פלג ופלר 2004). במגדלי השדה התגלו חרסים מתקופת הברזל 2 והם מאפשרים אולי לתארך את המבנה לתקופה זו. הגת שהתגלתה היא אחת מעשרות גתות שתועדו סביב מושב שקף (
פארן ואלג'ם 2007) ואחת מאלפי גתות שתועדו בשפלת יהודה
(דגן תשס"ז). האבן שלה סיתות השוליים, שהתגלתה במפולת קיר השדה היא ממצא שכיח המלמד על תופעה רווחת באזור של בניית קירות שדה שנעשה בהם שימוש משני באבני בנייה זמינות (
דגן תשס"ז). בחפירה לא התגלה ממצא מתארך, אך ממצאים מסקר שנערך באזור בעבר מלמדים שהפעילות החקלאית העיקרית בו הייתה בתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית (
דגן תשס"ז).
גנור ס' תשע"ו. מצודות, מצדים ומגדלים בהרי ירושלים בתקופת הברזל
II ב'–ג'. בתוך ס' גנור, א' קריימרמן, ק' שטרייט ומ' מומצוגלו, עורכים.
משער הגולן לשעריים: מחקרים לכבוד פרופ' יוסף גרפינקל. ירושלים. עמ' 81–102.
דגן י' תשס"ז. מפת אמציה (109): כרך 2, האזור הדרומי (סקר ארכיאולוגי ישראל). ירושלים.