בחודש יולי 2016 נערכה חפירת בדיקה בשדות החקלאיים של כפר יהושע, מדרום לבית העלמין של רמת ישי (הרשאה מס' 7777-A; נ"צ 215050/733600; איור 1), בעקבות גילוי של שרידים עתיקים במהלך עבודות לסלילת כביש. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון נתיבי ישראל, נוהלה על ידי א' ברגר, בסיוע ר' אבו ח'לף (מנהלה), מ' אורון (עיבוד צור), א' דלרזון (תכניות), ח' טחן (ציור כלי חרס ובזלת), נ' מרום (ארכיאוזואולוגיה), מ' סמלנסקי (ציור כלי צור), ק' קובלו-פארן (ייעוץ קרמי) וא' שפירו (GPS ומדידות).
החפירה נערכה במורדות המתונים שבשוליו הדרומיים של תל ריסים, המוכר גם כתל א-ריש, או תל אל-מואג'ה. התל זוהה ונסקר לראשונה בסקר ה-PEF (Conder and Kitchener 1881:352), ובשנית בסקר מפת נהלל (רבן תשמ"ג: אתר 42). בסקר מפת נהלל זוהו מעט חרסים מתקופות הברונזה, בעוד עיקר הממצא היה מתקופות הברזל 2, הפרסית, הרומית, הביזנטית והאסלאמית. בתל עצמו נערכה עד כה חפירה אחת מטעם המכון לארכיאולוגיה של אוניברסיטת חיפה, עת הוסדרו חלקות קבורה חדשות בבית העלמין בשנת 2001 (רישיון מס' 214-B). בשוליו הצפוניים של התל נערכו ארבע חפירות מטעם רשות העתיקות, שנתגלו בהן שרידי בנייה מתקופת הברזל ומן התקופה ההלניסטית, קברים מהתקופות הפרסית והרומית ומערות קבורה מתקופת הברונזה הביניימית (אטרש 2010). מערות קבורה דומות נחשפו בחפירה נוספת (פורת 2008), כ-0.75 ק"מ ממזרח לתל ריסים.
נפתחו שני ריבועי חפירה (B ,A; איור 2), ונחשפו שרידי יישוב חד-שכבתי מתקופת הברונזה הביניימית, שמצב השתמרותו ירוד בשל פעילות חקלאית. כן נחפר חתך בדיקה (כ-10 מ' רוחב, כ-300 מ' אורך, עד 2.5 מ' עומק) ללא ממצאים ארכיאולוגיים.
בריבוע A נחשף מפלס חיים (L101): רובד של אדמה מהודקת, ובו שברי כלי חרס רבים, שברי כלי צור ונתזי צור (אורון, להלן), שברי כלי שחיקה מבזלת (איור 1:3, 2) וכן שברי עצמות בעלי חיים (מרום, להלן).
בריבוע B נחשף מפלס חיים דומה באופיו ובהרכבו (L201), לצד שרידים דלים של קיר אבן (W202) ואבני בניין נוספות, שאותרו פזורות בתוואי התלמים החרושים של השדה שממעל ועליהן סימני שיני המחרשות המודרניות.
בממצא הקרמי מהחפירה זוהו בעיקר שברי קערות (איור 1:4–8), סירים, פערורים וקדרות ששימשו לבישול (איור 1:5–3), שברי קנקנים (איור 4:5–7), פכים (איור 8:5) וידיות מדף מקופלות (איור 9:5–11), שאי אפשר לשייכן בוודאות לטיפוס כלי מסוים, אך הן אופייניות מאוד לתקופת הברונזה הביניימית.
מכלול הצור
מיה אורון
בחפירה נמצאו פריטי צור מסותתים (טבלה 1; 25=N). נאספו בעיקר פסולות סיתות (60% מכלל הפריטים), שרובם נתזים ופריטים ראשוניים שאי אפשר לייחס לתרבות או לתקופה מסוימת. בַּמכלול תשעה כלים וגרעין אחד פשוט להפקת נתזים שלו משטח נקישה יחיד. בכלים שלושה להבי מגל: שניים עשויים על להבים כנעניים, המאפיינים את תקופת הברונזה הקדומה והברונזה הביניימית (איור 1:6, 2), והשלישי הוא שבר של להב מגל האופייני לתקופה הכלקוליתית (איור 3:6), ככל הנראה פריט אינטרוסיבי. כן נמצאו ארבעה פריטים משוננים שלהם שקערוריות (לא צוירו), מקדח ומקבת אבן (איור 4:6). המקבת והפריטים הראשוניים מעידים כנראה שפעילות סיתות הצור נעשתה באתר.
טבלה 1. מרכיבי המכלול
טיפוס
|
N
|
%
|
פריטים ראשוניים
|
7
|
28
|
נתזים
|
5
|
20
|
להבים
|
2
|
8
|
להבונים
|
1
|
4
|
סה"כ פסולות
|
15
|
60
|
גרעינים
|
1
|
4
|
כלים
|
9
|
36
|
סה"כ
|
25
|
100
|
עצמות בעלי החיים
נמרוד מרום
בחפירה נמצאו מעט (13=
N) עצמות בעלי חיים, הם זוהו ונמדדו (
von den Driesch 1976) במעבדה לארכיאוזואולוגיה באוניברסיטת חיפה. בקר הוא המין השכיח ביותר, ומיוצג בשישה שברי עצמות: שלוש שיניים ושלוש עצמות גפיים תחתונות ואצבעות (מדידות אצבע 1: 58.5=
GLpe; 31.5=
Bp; 31.39=
Bd). השיניים קבועות ושחוקות, עדות כי השתייכו לבעל חיים בוגר. נמצאו ארבע עצמות חזיר: טוחנת אחורית תחתונה שאינה שחוקה, ומכאן שהשתייכה לפרט צעיר; שבר לסת מאותו סל, כנראה של אותו פרט; שבר גולגולת; ושבר של עצם כף (מטפודיאל). טוחנת נוספת נמצאה שבורה ולא נמדדה, אך ממדיה הכלליים נראים מתאימים יותר לחזיר מבוית מלחזיר בר. כן זוהו חוליה של כלב, שבר קטן מעצם שוק (טיביה) של חמור ושבר אגן של עז. סימני בליה, הניכרים על לסת החזיר (L201), וסימני לעיסת טורפים על עצם בקר מאותו לוקוס מעידים על זמן חשיפה ממושך של העצמות טרם כוסו במשקעים.
הרכב החי – בקר, חזיר, צאן, חמור וכלב – מאפיין את הכלכלה הכפרית של מישור החוף הצפוני במהלך תקופות רבות. המדגם הקטן אינו מאפשר דיון בשכיחות היחסית של חיות המשק.
בחפירה נחשפו שרידי התיישבות מתקופת הברונזה הביניימית מדרום לתל ריסים. נראה שהיישוב היה מבוזר ודליל יחסית, לפחות באזור שמדרום לתל; הבנייה לא הייתה צפופה ומרוכזת וכך גם ההתיישבות בו. ברור כי דרי היישוב בתקופה זו, באזור החפירה, לא הותירו אחריהם סממנים המעידים על עושר חומרי רב. ייתכן שבחפירה נמצאו שרידי חייהם החומריים של אלו שסיימו את דרכם במערות הקבורה שהתגלו בחפירות האתר בעבר. התרבות החומרית שנחשפה באתר אופיינית למכלולים ביתיים בתקופת הברונזה הביניימית בעמק יזרעאל, וכך גם תצורת ההתיישבות באתר (
Covello-Paran 2015) – התיישבות אשר איננה על ראשי התלים אלא בפאותיהם, היכן שמרגלות הגבעה כמעט ונוגעות באדמות העמק. כבאתרים רבים אחרים בני זמנו, גם אתר מגורים זה לא הוקם על שכבת יישוב ומבנים קדומה יותר, לא המשיך מסורת מגורים קדומה ולא 'זכה' בהתיישבות מחודשת מעליו.
רבן א' תשמ"ג. מפת נהלל (28) (סקר ארכיאולוגי של ישראל). ירושלים.
Conder C.R. and Kitchener H.H. 1881. The Survey of Western Palestine II:Galilee. London.
Covello-Paran K. 2015. The Jezreel Valley During the Intermediate Bronze Age: Social and Cultural Landscapes. Ph.D. Diss., Tel Aviv University. Tel Aviv.
Driesch von den A. 1976. A Guide to a Measurement of Animal Bones from Archaeological Sites. Cambridge, Mass.