החפירה נערכה בשטח החקלאי שמדרום-מערב למושב טירת יהודה (איור 1), תחילה בכלי מכני לעומק כ-1.5 מ' מפני הקרקע, ובהמשך חפירה ידנית של שני ריבועים לעומק כ-30 ס"מ נוספים (איורים 2, 3). בתוך אדמה חרסיתית, נחשפו מפלס אבנים ושלוש שכבות מילוי. הממצא היה בעיקר חרסים שזמנם למן סוף התקופה הרומית ועד התקופה האסלאמית הקדומה ומטבעות מהתקופה הממלוכית.

 
נחשפו ארבע שכבות. השכבה הקדומה, על גבי הסלע, מתוארכת על סמך כלי חרס לתקופות ההלניסטית והרומית קדומה. מעל לשכבה זו שכבת אבנים מהודקות ללא ממצא מתארך ומעליה שתי שכבות מאוחרות (L102 ,L100) שבהן קרמיקה מהתקופות הרומית המאוחרת–האסלאמית הקדומה, בהם קדרות (איור 1:4, 2) וקנקנים (איור 3:4, 4). מעל לשכבות אלו נמצאו חרסים מאוחרים, המתוארכים לתקופה הממלוכית (איור 5:4) ושישה מטבעות ממלוכיים (ר"ע 161124–161127, 161129, 161130) ומטבע עות'מאני קדום אחד (ר"ע 161128) המתוארכים למאות הי"ד והט"ו, ככל הנראה שרידי פעילות מהתקופה הממלוכית שבחלקה השיקה לתקופת פעילותו של מסגד א-נבי כפל הסמוך.
 
נוסף על החפירה תועד מבנה המסגד/קבר שיח' א-נבי כפל, כ-100 מ' מצפון-מערב לחפירה (איורים 5, 6). בשלב ראשון נבנה אולם מרכזי שהכניסה אליו מצפון ולו שתי כיפות ומחראב בצד הדרומי. מחוץ למבנה, בצפון ובמערב נוספו חצרות בשלב מאוחר. המתחם כולו מוקף בערמות של מפולות המעידות על חומות שהקיפו את המתחם.
על פני השטח נמצאה חוליית עמוד אבן (איור 7).
 
בשני הריבועים שנחפרו לא נמצאה ארכיטקטורה, אך הממצאים והשרידים שבסביבה מעידים על פעילות בתקופות ההלניסטית, הרומית המאוחרת וכן בתקופה הממלוכית.