החפירה הוגבלה לשטח מצומצם בשל תשתיות קיימות. קטע הקיר (W102; כ-6 מ' אורך, 0.8 מ' רוחב, 0.7 מ' גובה השתמרות; איור 4) נבנה בציר צפון-מערב–דרום-מזרח מאבני נארי גדולות, מסותתות, אבני שדה בינוניות ואבנים קטנות; תוואי הקיר אינו ישר לגמרי. אל הפן המזרחי של הקיר ניגשת רצפה של אבנים קטנות (L104). על הרצפה ובהצטברות אדמה מעליה התגלו שברי גוף קטנים של כלי חרס, שחוקים מזרימת מים, שתוארכו ברובם לתקופות הרומית והביזנטית (המאות הב'–הו' לסה"נ; לא צוירו) ובמקצתם לתקופות הברונזה התיכונה, הברזל וההלניסטית. רוחבו הרחב יחסית של הקיר ובנייתו — שילוב של אבנים גדולות ואבני שדה — אינם אופייניים לקירות של מבנה מגורים מהתקופות הרומית והביזנטית. על סמך השרידים המעטים שנחשפו, כיוון הקיר וקרבתו לערוץ הנחל הקטן, אפשר שקיר זה היה חלק ממתקן שתיעל מים מהמעיין ליישוב בכרם א-ראס בתקופה הרומית. אולם, בקיר לא התגלו שרידי טיח, ועל כן אפשר גם שהוא תחם דרך או שביל. במרחק כ-300 מ' מדרום-מזרח לחפירה התגלתה בעבר דרך, שנבנתה מאבנים קטנות ונתחמה בשני קירות רחבים (אלכסנדר 2009; איור 1: 5478-A).