נחפרו מתקנים תעשייתיים–חקלאיים קדומים, החצובים בסלע גיר קשה (איור 2): כבשן סיד ומשטחי סלע, שחצובים בהם שלושה אגנים וספלולים.

 
בכבשן (L2; כ-4 מ' קוטר, 3.5 מ' עומק חפירה; איורים 3, 4) זוהו שלוש שכבות: בשכבה העליונה (כ-2.5 מ' עובי) מילוי של אבני גיר מקומיות (כ-0.5 מ' אורך), רובן מפוחמות; בשכבה האמצעית סיד לבן ובשכבה התחתונה אפר שחור. הכבשן הותקן ככל הנראה לשרפת האבנים, להכנת סיד, אך מהאבנים המפוחמות שנמצאו בתוך הכבשן נראה כי תהליך השרפה לא הגיע לסיומו. בעומק של כמטר אחד, נמצא מטבע כסף קטן ('מדיני'; ר"ע 152762) במצב השתמרות טוב, של הסולטאן עותמני-עותמאן הב' (1618–1622 לסה"נ), שנטבע בקהיר (מצר) בשנת 627 להיג'רה — 1618 לסה"נ.
 
אגנים וספלולים. נחשפו חמישה משטחי סלע (L9–L7 ,L4 ,L3), שבהם חצובים אגנים וספלולים. במשטח 3 ספלול (איור 5). במשטח 4 אגן (איורים 6, 7), שבצדו המערבי תעלה, אולי חצובה, לאיסוף נגר עילי. במשטח 7 אגן שמצפון-מערב לו ספלול (איורים 8, 9). ממזרח נמצאו שני ספלולים שביניהם תעלה מקשרת קצרה, ותעלה נוספת שקישרה אל ספלול נוסף, שבו שקע חצוב. במשטח 8 אגן וממזרח לו ספלול (איורים 10, 11). במשטח 9 ספלול שבמרכזו שקע רדוד (איורים 12, 13).
 
נראה שהשקיעו בהכנת הספלולים וכי משטחי הסלע שימשו את תושבי האתר לפעילות של טחינה או כתישה, בתעשייה מקומית (ר' ון דן ברינק 2007). על כך מעידים הספלולים הרבים על חלק מהמשטחים ותעלות הניקוז המקשרות בין חלק מהספלולים. תיארוך המתקנים אינו ברור, לא נמצאו חרסים אינדיקטיביים. באתרים הארכיאולוגיים ובחורבות הקדומות המקיפים את אזור החפירה נמצאו מתקנים חקלאיים דומים, ובהם עדויות להתיישבות בשלהי התקופה ההלניסטית ובתקופות הביזנטית, האסלאמית הקדומה ועות'מאנית, ונראה שכך היה גם באתר זה. המתקנים שנחפרו מייצגים כנראה שוליים רחוקים של אחד היישובים הסמוכים, אולי חורבת כלח, כקילומטר אחד צפונה.