שכבה
תקופה
I
מודרנית
II
עות'מאנית מאוחרת (בוסנית)
IIIa
IIIb
צלבנית (לואי ה-IX)
צלבנית (טרום לואי ה-IX)
IV
פאטימית
V
עבאסית
VI
אומיית
VII
סוף ביזנטית-תחילת אומיית
VIII
ביזנטית מאוחרת
IX
ביזנטית קדומה
X
רומית מאוחרת
XI
רומית
XII
רומית קדומה
XIII
הרודיאנית

 
שטחD  – 'השוק הצלבני' ומגדל 10 (איור 2)
נפתחו שלושה תת-שטחים: הפינה הצפונית-מזרחית של במת המקדש, הסמוך ממזרח לשטח TP (פורת, רבן ופטריך תשנ"ו: איור 1; איור 1), השטח מצפון ('השוק הצלבני'), והאזור שבין במת המקדש לחומה הצלבנית, מתקופת לואי ה-IX. כמו כן נוקה מגדל 10 (מספור המגדלים על פי Mesqui 2014: Fig. 120).
מהתקופה ההרודיאנית (שכבה XII) נחשפו קטע מזרחי מקיר התמך הצפוני, וכן קטעים מקיר התמך המזרחי של במת המקדש. נקודת המפגש בין הקירות, הפינה הצפונית-מזרחית של המתחם, נהרסה מבניית מאגר בשכבה IV. הקירות (1.2 מ' רוחב לפחות), שהשתמרו בחלקם למלוא הגובה (3 מ' ויותר) נבנו מאבנים מסותתות היטב, לחלקן סיתות שוליים (איור 3). סמוך לפן הפנימי שלהם (הדרומי והמערבי) נחשפה תעלת ניקוז צרה.
בתקופה הרומית (שכבה XI), כנראה במאה הב' לסה"נ, נבנו במקביל לקירות התמך ההרודיאני קירות מסיביים, שנועדו להרחיב את שטחה של במת המקדש. בין הקירות מהתקופה ההרודיאנית לקירות אלו נבנתה סדרת קשתות (6.6 מ' קוטר; איור 4) שיצרה מעין מעבר מקורה (פורטיקו). בצפון-מערב השטח, מצפון לקיר הצפוני של המעבר המקורה, נחשפה לטרינה – שירותים (איור 5), שבה תעלות שטיפה עמוקות (ביוב) שדופנותיהן מטויחות, ורצפת פסיפס. בחזית התעלות נחצבו באבן תעלות שטיפה צרות שבהן זרמו מים נקיים. בקירות, בגב התעלות, נחצבו שקעים שנועדו למושבי שיש. בהצטברויות בתעלות השטיפה התגלו שרידים רבים של לוחות שיש ששימשו למושבים. אולם השירותים רוצף בפסיפס מעוטר בדגמים גיאומטריים. נראה שהכניסה לאולם השירותים הייתה דרך חדר שבו מדרגות, בחלק הצפוני-מערבי, שבוטל בעת הרחבת השירותים בתקופה הביזנטית. מידות אולם השירותים (כ-7.5 × 12.5 מ') מעידות על מתקן ציבורי. ממזרח לאולם השירותים נחשף חדר מרוצף אבן הקשור למכלול זה.
בתקופה הביזנטית (שכבות VIIIX) שוקמו קירות התמך משכבה XI, ובחלק הדרומי של הקיר המזרחי שנחשף נבנו שלושה קמרונות (איור 6); במזרחי נחשפה רצפת פסיפס. המעבר המקורה מהתקופה הרומית מולא בעפר. לצורך המילוי נבנו לרוחבו קירות חלוקה, ומעליו נבנתה מערכת חדרים הקשורה כנראה במבנה הכנסייה המתומנת, שנבנתה במרכז הבמה במקום שבו ניצב בעבר המקדש לאוגוסטוס ורומא (איור 1). שלושה מארבעת החדרים שנחשפו מעל המעבר שנסתם רוצפו בפסיפס בדגמים גיאומטריים צבעוניים פשוטים. בחזית הקיר המזרחי של הבמה, מתחת לרצפות מהתקופות הצלבנית (שכבה III) והעבאסית (שכבה V), נתגלו קטעי קירות נוספים מהתקופה הביזנטית ואולי כבר מהתקופה הרומית. מכלול אולם השירותים משכבה XI הורחב צפונה. מעל רצפת הפסיפס הרומית הונחה רצפת פסיפס חדשה, מאבני פסיפס גדולות יותר וללא עיטור. ממזרח וממערב לאולם השירותים התגלו שני חדרים מרוצפים פסיפס, ייתכן שהמזרחי שימש כניסה למכלול.
בתחתית החתך שנחפר ברחוב הצלבני (סמוך ממערב למגדל 10) נחשף ריצוף לוחות אבן גדולים ומתחתיו תעלת ניקוז, כנראה הרחוב הראשי – הקארדו – של העיר הרומית והביזנטית. קטע גדול מרחוב זה ובמפלס זה התגלה בחפירות נגב, מדרום-מערב לשער הצלבני המזרחי (להלן).
מהתקופה העבאסית (שכבה V) התגלה שריד מרשים מאוד – קיר (3.3 מ' רוחב; איור 7), שהתגלה מתחת ליסודות המגדל מימי לואי ה- IX(שכבה IIIa – שנת 1251). יסודות הקיר הושתתו על ריצוף האבן של הרחוב הביזנטי וקטעים נוספים ממנו נחשפו מצפון, בשטח E (להלן). זוהי כנראה חומת העיר – הביצור המזרחי של קיסריה בתקופה העבאסית. אל הקיר ניגשה ממערב רצפה של עפר כבוש, כנראה רצפת רחוב זה, שממנו נחשף קטע נוסף (כ-7 מ'), מרוצף אבן, מצפון. ממערב, מתחת למבנה הצלבני, נחשפו במפלס זה עוד שתי רצפות משכבה זו. בשטח העליון, ממערב לקיר התוחם את הבמה בתקופה הביזנטית, נתגלו שני בורות ספיגה. ממזרח לבורות נחשפה תעלת ניקוז שחלקה הצפוני פגע והרס את הקירות מהתקופות ההרודיאנית והביזנטית וחלקה הדרומי-מזרחי פגע ברצפת פסיפס.
מהתקופה הפאטימית או הצלבנית הקדומה – טרום לואי ה-IX (שכבות IIIbIV; תיארוך מדויק של השרידים שנחפרו לא התאפשר, רובם נחפרו בעבר על ידי נגב), בשכבות שממערב לרחוב, נחשפו מבנים בני שתי קומות, מהם השתמרה רק הקומה הראשונה ששימשה למלאכה, למסחר (חנויות) ולאחסון. הקומה השנייה שימשה ככל הנראה למגורים, דוגמת רובע המגורים שנחפר בעכו (שיאון וטצ'ר תשנ"ח; שיאון 2010). לא ברור אם המבנים שנחשפו הם מכלול אחד או יחידות נפרדות שלהן קירות חיצוניים משותפים. בקומה הראשונה של המבנים בחלק הצפוני חדרים מסודרים לצד חצרות ומסדרון. חלק מהקירות השתמר לגובה שני מטרים ויותר. החצרות והמסדרון רוצפו בלוחות אבן ובפסיפס. רוב החדרים רוצפו באבן ואומנות בפינות החדרים מעידות כי קורו בקמרון צולב. בחלק הדרומי נחשף מערך חדרים שבו סודרו ששת החדרים הצפוניים (חדרים 13–18) בזוגות (מזרח–מערב) שבהם חדר קדמי שלו פתח לרחוב וחדר אחורי. בשניים מהחדרים האחוריים (14 ו-15) נעשה שימוש בקמרונות שבקיר מהתקופה הביזנטית (איור 6; ר' לעיל). בארות, מאגרי מים ותעלות ניקוז התגלו מתחת לחצרות ולחדרים. שני חדרי מדרגות, שהתגלו בחצרות הדרומית והצפונית, הובילו למפלס המגורים בקומה השנייה. בבנייה ובמילויים מתחת לרצפות מתקופה זו נעשה שימוש נרחב בפרטים אדריכליים מתקופות קודמות (איור 8). בבמת המקדש בשטח העליון, בתוואי תעלת השוד של קיר התמך ההרודיאני המזרחי, נתגלה מאגר מים גדול (3.3 × 4.8 מ'). ממזרח וסמוך לחומה מהתקופה העבאסית, שהמשיכה לשמש בשלב זה, נבנה מגדל מלבני.
בתקופה הצלבנית, בימיו של לואי ה-IX (שכבה IIIa), נבנתה מערכת ביצורים, שנחשפו ממנה חומה ומגדל שנבנו על גבי מערכת הביצורים מהשכבות הקודמות. בצד הדרומי של המגדל נחשפה מערכת מדרגות שהובילה לקומה נוספת. מעל הרחוב נבנו קשתות שנסמכו אל החומה, לקירוי ולתשתית לקומה שנייה. במבנים ממערב, משכבות IIIbIV, נמשך כנראה השימוש בשינויים מעטים – סתימת פתחים וכדומה.
מהתקופה העות'מאנית המאוחרת (הבוסנית) נחשפו שני קטעים קטנים של רצפות שהונחו על שרידי החומה הצלבנית מדרום למגדל ועל ראש הקיר התוחם את שטח החפירה מצפון.
 
שטחE  (איור 9)
בשטח, המשתרע מצפון לרחוב הצלבני, המתחיל בשער המזרחי, וממערב לבית השער ולחומה מימיו של לואי ה-IX, התקופה הרומית הוא זמנה של השכבה הקדומה ביותר (שכבה XI). נחשף קיר מסיבי שאליו ניגשת רצפת אבן. כחמישה מטרים מזרחה נחשף ריצוף אבן נוסף, כנראה של הקרדו מקסימוס הרומי. ייתכן שריצוף החדר (הצלבני) בפינה הדרומית-מזרחית של השטח, העשוי מלוחות גדולים של אבן, היה גם הוא חלק מריצוף הקרדו.
מהתקופה הביזנטית (שכבות IX–VII) נוקה קטע באורך 10 מ' של הקרדו הראשי של העיר (יותר מ-6.5 מ' רוחב) שנחשף בחפירות נגב מדרום לשטח E (איור 10). מצפון, בחלק הדרומי-מערבי של שטח E, נתגלו קטעים מרצפת פסיפס שעוטרה בדגם מרובעים שחורים. הרצפה נפגעה מבנייה בתקופות העבאסית והמודרנית ועל פי מיקומה נראה כי שימשה מדרכה מזרחית של הקרדו. הקיר שכנראה תחם ממערב את המדרכה נחשף סמוך, אולם קיר מהתקופה העבאסית גרם להריסתו ולהרס רצפת הפסיפס. קטע נוסף של רצפת פסיפס נחשף כשבעה מטרים צפונה, מעל הרצפה מהתקופה הרומית (שכבה XI) וייתכן שגם הוא היה חלק מפסיפס המדרכה.
כמו בשטח D מדרום, השריד המרשים ביותר מהתקופה העבאסית (שכבה V) הוא חומה שנחשפה לאורך כל השטח (איור 11), והמשיכה בקו ישר את החומה שנחשפה מתחת למגדל 10 בשטח D. על תוואי הקרדו הקדום, 6.5 מ' ממערב לחומה ובמקביל לה, נבנה קיר שתחם את הרחוב ממזרח. אל הקירות שתחמו את הרחוב ניגשו קירות רוחב וביניהם חדרים ברוחב משתנה, שניים או שלושה מהם נחשפו. ממערב לרחוב, שבמרכזו תעלת ניקוז מקורה בלוחות אבן, נחשפה שורת חדרים במגוון מידות (איור 12). ראוי לציין כי חלק מהקירות השתמר לגובה של יותר משני מטרים. מתחת לאחד החדרים שממערב לרחוב נחשף קמרון, כנראה תקרה של מאגר מים שלא נחפר. בפינה הצפונית-מערבית של השטח נחשף חדר חם ובו היפוקאוסט – רצפה תלויה, המושתתת על קורות אבן שהונחו על עמודי אבן מרובעים (איור 13).
למבנה השער מהתקופה הצלבנית (שכבה IIIa; איור 14, מסומן בחום) קדמו שני מגדלים המתוארכים בסבירות גבוהה לתקופה העבאסית (איור 14, מסומנים בירוק). שרידים משני המגדלים שולבו בתוך מבנה השער הצלבני. המעבר ביניהם (כ-6.7 מ' רוחב) מותאם לשרידי הרחוב (הדקומנוס) מהתקופה הרומית. המעבר הוצר לרוחב של כארבעה מטרים וחצי בבניית מזוזות.
המגדל הדרומי (כ-7 × 9 מ'), הבנוי מאבנים מסותתות, הוקם בתוואי החומה העבאסית ובולט ממנה כשני מטרים מזרחה וכארבעה מטרים מערבה. בחזיתו המזרחית שרד קטע קיר לגובה של חמישה נדבכים מעל מפלס הקרקע כיום. מחזיתו הדרומית של המגדל נותרו שרידים עד לגובה 12.5 מ' מעל פני הים, בהם קטע קיר בנוי אבני בנייה מסותתות בגודל דומה לאלו ששרדו בחזיתו המזרחית. חזיתו המערבית של המגדל שרדה לגובה היסודות בלבד, בהם שולבו פרטי שיש מהתקופה הרומית המאוחרת (שכבה X). חזיתו הצפונית של המגדל נטמעה בתוך מבנה השער מהתקופה הצלבנית (שכבה IIIa) אולם ניתן לזהות את תוואי הקיר וכן חלק מאבני המזוזה ששימשה להצרת המעבר בין שני המגדלים. אבנים דומות במיקום מקביל אותרו גם במבנה המגדל הצפוני (ר' סימונן באיור 14). ההצרה נועדה כנראה לצורך סגירת השער באמצעות סורג ברזל. הנוסע הפרסי נאצר חוסרו (ناصر خسرو قبادیانی, 1004–1088) ביקר בקיסריה בשנת 1047 ותיאר את חומותיה החזקות של העיר שבהן נקבע שער ברזל (Nasir-i-Khusrau Diary:474).
מחזיתו המזרחית של המגדל הצפוני (7.0 × 8.5 מ'; איור 14, מסומן בירוק) שרדו מעל מפלס הרצפה כיום חמישה נדבכים מהשלב הקדום של המגדל, ששימשו בסיס לבניית חזיתו המערבית של מגדל השער מהתקופה הצלבנית (שכבה IIIa; איור 14, מסומן בחום). בחזית הדרומית שרדו ארבעה נדבכים של אבני בנייה מעל ליסוד שבו שולבו פריטי שיש.
בתקופה הפאטימית או הצלבנית הקדומה, טרום לואי ה-IX (שכבות IVIIIb), נבנו מחדש חלק מקירות הרוחב והאורך של החדרים משני צדי הרחוב, חלקם על גבי יסודות הקירות משכבה V וחלקם בתוואי אחר. בד בבד הורם מפלס הרצפה של הרחוב, שחלקו הדרומי מרוצף בלוחות אבן ושיש גדולים, ושל חלק מהחדרים. בחלק הצפוני של החדר החם, מהתקופה העבאסית נבנה קיר רוחב בציר מזרח–מערב ועל גבי ההיפוקאוסט הונח ריצוף אבן. בחלק הדרומי-מערבי של השטח נחשפו כמה קירות ורצפות שקשה לתארכם בשל הפרעות מודרניות.
בתקופה הצלבנית, מימי לואי ה-IX (שכבה IIIa), נבנתה בחלק המזרחי מערכת ביצורים. שרידיה בתחום החפירה הם שער ובית שער, חומה וחלקלקה. בקצה הצפוני של השטח נבנתה בחומה פוטרנה – מעבר סתרים (איור 15), שהובילה אל החפיר. בעקבות בניית החומה, שהוקמה בתוואי החומה העבאסית ועובתה (תוספת של כמטר וחצי; איור 11), חלק מהחדרים שממזרח לרחוב חדלו לשמש. בשניים מהם נבנו קירות משנה בחדרים מהשכבות הקודמות וספי הכניסה הוגבהו. מפלסי הרצפות ברחוב הורמו.
 
בחפירות נחשפו שרידים ממרבית שלבי ההתיישבות של קיסריה, למן תקופתו של הורדוס ועד לשלב האחרון של קיסריה הצלבנית בימיו של לואי ה-IX וההתיישבות הבוסנית שלאחריה. בחפירה התגלו לראשונה קטעים מקירות התמך הצפוני והמזרחי של במת המקדש שנבנתה על ידי הורדוס וכן חלקים נרחבים ממעברים מקורים שהוצמדו מצפון וממזרח לבמה בתקופה הרומית (כנראה במאה הב' לסה"נ). עוד נחשפו חלקים מהמרקם העירוני של קיסריה הרומית והביזנטית, בהם רחוב ומדרכה, לטרינה ציבורית ומערכת של חדרים ומבנים הקשורה כנראה לקרדו שבמזרח שטח החפירה. בעקבות חשיפת החומה מהתקופה העבאסית ניתן לקבוע שהגבול המזרחי של העיר מהתקופה האסלאמית הקדומה זהה לזה שמהתקופה הצלבנית. הרחוב והחדרים מצדדיו, מהתקופות הפאטימית והצלבנית הקדומה, שימשו למלאכה, לאחסון ולמסחר וחדרי המדרגות מעידים על קומה שנייה שנועדה למגורים. מבנים דומים מתקופה זו נמצאו גם בעכו. בימיו של לואי ה-IX, בעקבות בניית הביצורים על בסיס הביצור מהתקופות הקודמות, חלק מהחדרים חדלו לשמש והרחוב הוצר.