בחודש פברואר 2015 נערכה חפירת בדיקה קרוב לדרך חברון בירושלים (הרשאה מס' 7314-A; נ"צ 22050-3/62780-2) לקראת בנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון מִנהל מקרקעי ישראל, נוהלה על ידי י' ביליג בסיוע נ' נחמה (מנהלה), ע' פדידה (צילום שטח), מ' קאהן (מדידות), א' בלשוב (סרטוט), ו' נוסיקובסקי (מעבדת מתכת), א' לידסקי-רזניקוב (ציור ממצא) וק' עמית (צילום ממצא). תודות גם לע' ליפשיץ, י' גדות ול' פרויד ממשלחת חפירות רמת רחל.
שטח החפירה במורדות הצפוניים-מערביים של רמת רחל (איור 1), שם עוברת אמת המים העליונה לירושלים בקו גובה 776 מ' מעל פני הים. לאורך אמת המים, מצפון ומדרום לשטח החפירה, נערכו חפירות ארכיאולוגיות אחדות (ביליג תשע"ב; ביליג ודולינקה תשע"ג; ביליג ודולינקה 2013; ביליג 2015). לקראת החפירה נחפרו חתכי בדיקה ובחפירה נחשף תוואי האמה לאורך כ-180 מ', נחפר שטח למרגלות האמה (שטח A5) ונחשף קיר בקרבתה (שטח B) שזמנו סוף תקופת הברזל (איור 2).
שטח A5 – האמה העליונה (איור 3)
טרם החפירות הייתה האמה גלויה לסירוגין והתוואי שלה התעקל סביב ערוץ קטן מצפון לרמת רחל. לאורכה ועל גביה נבנתה טרסה חקלאית, ככל הנראה מודרנית (איור 4) ולפיכך התמקדה החפירה למרגלותיה. גובה ההשתמרות המרבי של האמה הגיע לשני מטרים. במקום אחד נחשף הפן החיצוני של יסוד האמה ששימש גם קיר תמך אך לרוב השתמרה רק ליבת היסוד לאחר שהפן החיצוני נשדד (איור 5).
בשני מקומות שבהם תפניות חדות בתוואי האמה הבולטות מערבה, נפגעה האמה במרבית גובהה. במקומות אחדים נמצאה על גבי היסוד תעלת הזרימה (specus) ובקטעים אחדים היא נשמרה למלוא גובהה (איור 6), השתמרות שכמותה לא נמצאה עד כה בקטעי האמה העליונה שנחפרו.
מקור רוב האבנים בטרסה הוא כנראה מן המחצבות החדשות שנתגלו בסביבה הקרובה, שבהן נחצבו אבנים בפיצוצים שנעשו בחומר נפץ.
שטח B (איור 7)
באחד מחתכי הבדיקה, בעומק 0.7–1.3 מ' מפני השטח, נמצא קיר מרשים בציר צפון–דרום, הבנוי אבני גויל בינוניות וגדולות, שהשתמר לגובה מטר אחד (W2, כ-0.55–0.90 מ' רוחב, 0.8× 0.5 מ' מידות האבנים; איורים 8–10). המשכו של הקיר דרומה, בקרבת האמה העליונה, לא השתמר; סלע האם שם גבוה יחסית, וייתכן שהקיר פורק לצורך בניית אמת המים. הקיר נחשף לצפון (כ-14 מ' אורך) ונמשך מעבר לגבולות החפירה.
החפירה ממזרח לקיר הגיעה לסלע האם בעומק מטר אחד. הפן המזרחי של הקיר ישר ובנוי היטב, אך ללא נדבכים מסודרים. ממזרח לקיר נמצא עפר חום ללא אבנים שהכיל כמות רבה של שברי כלי חרס מסוף תקופת הברזל (המאות הז'–ראשית הו' לפסה"נ) בהם קערות (איור 1:11, 2), קדרות (איור 3:11, 4), קנקנים (איור 5:11–7) ופך (איור 8:11). הפן המערבי של הקיר גס ולצדו מילוי של אבנים קטנות הדומה למילוי טרסה, שהכיל חרסים אחדים מתקופה זו. ממערב לחלק הדרומי של הקיר נמצא ריכוז של אבני בנייה גדולות, ברוחב של 2 מ' מן הפן המזרחי של הקיר, ייתכן עיבוי של הקיר או מפולת לצדו. מערבה משם לא נמצאו שרידי בנייה נוספים. קיר שדה (W1), ככל הנראה מודרני, שהפן המזרחי שלו צף על גבי מילוי עפר, נבנה ללא התאמה לקיר הקדום והמשכו צפונה עולה על גבי חלקו הצפוני של קיר 2.
מהותו של קיר 2 אינה ברורה. הסבירות שזהו קיר טרסה אינה גבוהה מכיוון שהוא אינו עוקב אחר קו גובה אלא נבנה כמעט בניצב לו וכן הפן המזרחי, היפה, של הקיר, פונה למעלה המדרון ואילו הפן המערבי איננו מוקפד. אם יתברר שהקיר נמשך הלאה צפונה לכל רוחב אפיק הערוץ, ייתכן שזהו סכר. אך גם בסכר הפן היפה כלפי חוץ; וכן אין תועלת בסכר בערוץ מקומי קטן בקרבת קו פרשת המים הארצית. אל הקיר לא ניגשים קירות נוספים ולכן לא נראה כי זהו מבנה. ייתכן שהקיר נועד לתמוך במבנה או במתחם שממערב לו. נראה שיש קשר בין בנייה זו לאתר הממלכתי מסוף תקופת המלוכה שנתגלה ברמת רחל, כ-250 מ' מדרום-דרום-מזרח.
על פני השטח נמצא שבר גוף של קנקן שעליו טביעת אריה (איור 12). רק חלקה הימני של הטביעה השתמר, חלקה התחתון חסר. בטביעה זוהה טיפוס של אריה הפונה לשמאל, ניצב על שתי רגליו האחוריות, מניף את שתי רגליו הקדמיות לצדדים, ומתחת לרגלו השמאלית הקדמית מתוארים שני חפצים שנהוג היה לפרשם כמזבח קטורת, ואילו הצעה חדשה מציעה לזהותם כראש אדם בפרופיל וכף יד אדם לצדו (זאס תש"ע). שטרן (תשל"א; תשל"ג:209–210) היה הראשון שדן בטביעות האריה בכלל ובטיפוס זה, ותיארך את כל הטביעות מטיפוס זה לראשית התקופה הפרסית. ליפשיץ (תש"ע) סבור שיש לתארך את כל טביעות האריה למאה הו' לפסה"נ, על בסיס הדיון בתפוצה, במוצא הטביעות, בסטרטיגרפיה ובמשמעותן הסמלית, וכן על בסיס טיפולוגיה מפורטת של הטביעות מטיפוס זה.
שטרן הגדיר שלושה טיפוסים עיקריים של טביעות אריה; טיפוס האריה העומד על רגליו האחוריות, שתי רגליו הקדמיות פרושות לצדדים ולצדו חפץ שפורש על ידו כמזבח, הוגדר טיפוס ב (שטרן תשל"א:10). בקורפוס החדש של טביעות האריה (ליפשיץ תש"ע) הוגדרו שמונה טיפוסים עיקריים ושני תת-טיפוסים בולטים; טיפוס האריה העומד הוגדר כטיפוס 8 וממנו היו מוכרים עד כה שבע טביעות חותם. ארבע טביעות נמצאו ברמת רחל: שתיים מחפירות אהרוני (Aharoni 1964:45–46, Pl. 21:4–5) ושתיים מן החפירות המחודשות בניהולם של ליפשיץ, גדות ואומינג. שלוש טביעות חותם נוספות התגלו בשלושה אתרים נוספים: גבעון (Pritchard 1961: Fig. 46, No. 556), עיר דוד (Ariel and Shoham 2000:137, 141, 143, No. L24) ונבי סמואל (Magen and Har-Even 2007:45, No. 31). הטביעה שנמצאה בחפירה היא השמינית מטיפוס זה והחמישית מרמת רחל (עד היום נמצאו ביהודה כ-128 טביעות אריה מן התקופה הפרסית, כמחציתן מרמת רחל). כמו טביעת חותם נוספת מרמת רחל שהתגלתה על קנקן שלם, גם טביעה זו מיוחדת בכך שהוטבעה על גבי גוף הכלי ולא על גבי הידית.
בחפירה זוהה חלק נוסף של תוואי האמה העליונה לירושלים, חוליה נוספת להבנת תכנונה ומסלולה של האמה.
מהותו של הקיר הברזלי בשטח B אינה ברורה. בשלב זה נראה שזהו קיר התוחם את השטח שממערב לו. בדיקות נוספות על המשך התוואי שלו צפונה ובניצב לו מערבה עשויות להבהיר את מהותו.
ביליג י' תשע"ב. אמת המים העליונה, כנסיית הקתיסמה ושרידים אחרים לצד דרך חברון, ירושלים. עתיקות 69:69*–90*.
ביליג י' ודולינקה ב' תשע"ג. החפירות לאורך האמה העליונה לירושלים: נתונים חדשים אודות התוואי והתיארוך. בתוך א' ברוך, י' לוין וא' לוי-רייפר, עורכים. חידושים בחקר ירושלים: הקובץ השמונה-עשר. רמת-גן. עמ' 247–252.
זאס ב' תש"ע. טביעות אריה מבבל מהמאה השישית לפסה"נ וזיקתן לטביעות האריה מיהודה. בתוך ע' ליפשיץ וע' קוך, עורכים. חוברת תקצירי הרצאות מתוך סמינר חוקרים בנושא: חידושים בחקר טביעות האריה מיהודה. תל אביב. עמ' 13–14.
ליפשיץ ע' תש"ע. מחשבות ראשונות בעקבות קורפוס טביעות האריה מיהודה. בתוך ע' ליפשיץ וע' קוך, עורכים. חוברת תקצירי הרצאות מתוך סמינר חוקרים בנושא: חידושים בחקר טביעות האריה מיהודה. תל אביב. עמ' 17–19.
שטרן א' תשל"א. חותמות האריה מפחוות יהודה. ארץ ישראל י:268–273.
שטרן א' תשל"ג. התרבות החומרית של ארץ-ישראל בתקופה הפרסית 332-538 לפסה"נ. ירושלים.
Aharoni Y. 1964. Excavations at Ramat Rahel II: Seasons 1961 and 1962. Rome.
Ariel D.T. and Shoham Y. 2000. Locally Stamped Handles and Associated Body Fragments of the Persian and Hellenistic Periods. In D.T. Ariel ed. Excavations at the City of David 1978-1985 VI (Qedem 41). Jerusalem. Pp. 137–169.
Magen I. and Har-Even B. 2007. Persian Period Seal Impressions from Nebi Samwil. Tel-Aviv 34:38–58.
Pritchard J.B. 1961. The Water System of Gibeon. Philadelphia.